על שולחנו של בן-אליעזר

הולכת הגז הטבעי

במחצית השנה הנוכחית תחל לפעול תחנת הכוח ברדינג על בסיס גז טבעי במקום שריפת מזוט. השימוש בגז אמור להפחית את פליטות המזהמים ב-70%-80%. עפ"י לוחות הזמנים 30% מהיקף ייצור החשמל יהיה מגז טבעי עד מחצית 2006.

המדינה הקציבה 100 מיליון דולר כדי להקים מערכת הולכת גז שתחבר בשלב ראשון, עד מחצית 2006, את הקטע אשדוד-גזר-צפית-אשקלון. בימים אלה נבחנת אפשרות להקציב 100 מיליון דולר נוספים להקמת מערכת הולכה בדרום שתאפשר הולכת גז טבעי לבאר שבע, דימונה, ירוחם וים המלח. מועד השלמת העבודות מתוכנן לתחילת 2008.

ספקי גז טבעי

לדברי בן-אליעזר, יש לפעול בדחיפות להרחבת היצע הספקים. לדבריו, ההשקעה בתשתית הדרושה למערכת ההולכה, הן הימית והן היבשתית, היא עצומה. לצורך הצדקת ההשקעה, יש להבטיח אספקה למשך 30 שנה לפחות.

לדברי בן-אליעזר, כמות הגז הנמצאת בשדות מול חופי אשקלון תספיק ל-15 שנים בלבד, ועל כן יש למשוך ספקי גז נוספים. לדבריו, בימים אלה נמצא המו"מ לרכישת גז ממצרים בעיצומו. למרות זאת, עמדתו היא, כי יש לפעול להתקשרות עם ספק גז שלישי, בנוסף למצרים ולים תטיס, כדי להגביר התחרות בענף.

לדבריו, מיד אחרי חתימת ההסכם עם המצרים, הוא יבחן את האפשרות להכנסת ספק גז נוסף, כאשר בין האפשרויות נמצאת חברת הגז הטבעי הגדולה בעולם - גזפרום הרוסית.

אנרגיות מתחדשות

לדברי בן-אליעזר, אנרגיה סולארית היא העתיד של האנרגיה העולמית. ייצור חשמל באמצעות אנרגיה השמש אינו תלוי במחירי הדלקים שהולכים ועולים מיום ליום. בנוסף, ייצור חשמל סולארי אינו מזהם את הסביבה.

לדבריו, ניתן להקים תחנות סולאריות גדולות שייצרו חשמל במחיר של 12 סנט לקווט"ש, אולם אחרי מספר שנים המחיר ירד ויהיה תחרותי יותר - 5 סנט לקווט"ש.

משרד התשתיות נמצא בשלבים של פרסום מכרז בינלאומי להקמת תחנת כוח סולארית באתר "אשלים" שבנגב. האתר יהיה בהספק של 100 מגה-וואט, עם אפשרות להגדלה בעתיד ל-500 מגה-וואט.

במקביל, משרד התשתיות מגבש תקנות לייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות, תוך מתן עידוד לשילובם במשק החשמל של יצרני חשמל באמצעות טכנולוגיות אלו.

תשתיות מים

בן-אליעזר מסכים עם עמדת החשב הכללי באוצר, ירון זליכה, לפיה אין בשלב זה צורך במכרזים נוספים מעבר לאלה שפורסמו או שנמצאים בהליכים. עד סוף העשור, יתווספו למשק המים 300 מיליון מ"ק מי ים מותפלים, שהם מחצית מהצריכה הביתית. עד סוף 2005, מתקן ההתפלה באשקלון יפיק 100 מיליון מ"ק עם אפשרות להרחבתו ל-120 מיליון מ"ק, כאשר התוספת תיועד לפלשתינים.

מתקני התפלה נוספים יוקמו בפלמחים. בן-אליעזר חתם על הסכם להקמת המתקן עם חברת ויה מאריס לאספקת 30 מיליון מ"ק. במקביל, למרות שההסכם לשינוי מבני במקורות נחתם לפני שנה וחצי, טרם נעשה דבר למימושו. לדברי בן-אליעזר, בכוונתו להביא את ההסכם למימוש מיידי.

בעיה נוספת היא הביוב בכפרים הערביים. בכוונת בן-אליעזר לסגור את הפערים במגזר זה. בנוסף, המשרד פועל להרחבת השימוש במים מושבים לעידוד החקלאות ובכוונת בן-אליעזר להרחיב את שטחי החקלאות בנגב.

ההתנתקות

בן-אליעזר ממליץ להשאיר את התשתיות הקיימות בעזה, תשתיות המים והחשמל לשימוש הפלשתינים. לדבריו, תהליך ההתנתקות ייכשל אם ישראל לא תעביר מים וחשמל לפלשתינים בעזה. כדי להתגבר על המחסור במי שתייה בעזה, הורה לנציב המים להגדיל הכמות המועברת ב-5 מיליון מ"ק, ובמקביל הורה להגדיל את התפוקה של מתקן ההתפלה באשקלון ב-20 מיליון מ"ק לטובת הפלשתינים.

כמו כן, הורה בן-אליעזר לחברת החשמל להאיץ את המו"מ המסחרי עם הפלשתינים לאספקת חשמל אחרי ההתנתקות. בנוסף, פנה בן-אליעזר לגופים בינלאומיים במטרה לגייס מימון לשדרוג מערכת אספקת החשמל לעזה.