המחוזי נגד השלום: ביטל הרשעת שמעון אלעזר בעבירות אי-קיום צווי הריסה של מבנים לא חוקיים

אלעזר, בעלים של משק חקלאי במושב חגור, טען כי לא הודה בעובדות כתב האישום וכי בית משפט השלום בכפר סבא הרשיעו בטעות.

השופטים, זאב המר, ישעיה שנלר ויהודית שיצר, קבעו כי קיים ספק אם המערער הודה באי-קיום צווי ההריסה, וכי בית משפט השלום נמנע משום מה מלשאול את המערער שאלות מדוייקות לגבי כל סעיף וסעיף שבכתב האישום.

לדבריהם, ביהמ"ש השלום נמנע מלשאול אותו שאלות הבהרה כמו למשל מתי ביצע את ההריסה וכדומה. לדברי השופטים, בהעדר הודעה מפורשת לא ניתן היה להרשיע את המערער בשל אי-קיום צווי הריסה ואפילו קיים ספק הוא רשאי ליהנות ממנו.

השופטים קבעו, כי אין בכך קביעה שהמערער הרס את המבנים, אולם בית משפט השלום שגה שהרשיע אותו על-פי הודאתו על סמך דברים שאמר בתשובה לאישום.

הרשעתו של המערער ביתר העבירות שיוחסו לו, שעניינם אי-קיום צווי הפסקת שימוש לא-חוקי בשלושה קרוואנים, במבנה ובשטח של 3,000 מ"ר, נותרו על כנן.

אלעזר נקנס ב-20 אלף שקל ובית המשפט האריך את כניסתם לתוקף של צווי ההריסה והפסקת השימוש למשך שנה מיום מתן גזר הדין, וכן הטיל עליו עונש של שלושה חודשי מאסר על תנאי.

השופטים קיבלו את ערעור המדינה על קולת העונש והעלו את הקנס ל-50 אלף שקל ואת תקופת המאסר המותנה ל-5 חודשים.

(ע.פ. 03/71786; ע.פ. 03/71844).