ארבע משימות

שלא כקודמיו בתפקיד, סטנלי פישר לא יצטרך לעצב מדיניות אסטרטגית לטיפול באינפלציה או במדיניות שער החליפין. לאחר שנות דור של ויכוחים אין-סופיים, עימותים והתנגשויות בין הבנק לבין המגזר העסקי ובין הבנק לבין האוצר, שתי הסוגיות האלה הוכרעו. ישראל אימצה משטר של שער חליפין נייד, עם תנועות הון חופשיות, ועם מדיניות מוניטרית אשר יעדה המרכזי הוא השגת יעד האינפלציה של הממשלה.

אלא שעובדה זו לא תקנה לפישר זמן רב להתבוננות שלווה בהתפתחויות שוטפות. הוא עצמו סימן כמה יעדים בנאומו במהלך חגיגות היובל של בנק ישראל בסוף 2004, בטרם נודע על מועמדותו לנגידות.

על הבנק לשנות את אופן הניהול השוטף של המדיניות המוניטרית, אמר אז האורח פישר. עליו להיות יותר מוכן להוריד את הריבית כאשר יש סטייה כלפי מטה מיעד האינפלציה - בדיוק כפי שהוא מעלה אותה כאשר יש סטייה כלפי מעלה. עליו להיות קשוב יותר לדעות שונות במשק.

אין לטעות במשמעות הערות אלה, ולחשוב שפישר מציע לנטוש את היעד המרכזי של יציבות מחירים. זו לא היתה כוונתו. אבל פישר יודע שהוא צריך להכניס שינויים באופן בו הבנק מנהל את מדיניות הריבית. עליה להיות שקופה יותר, שמרנית פחות ומסוגלת לאתר נקודות מפנה במהירות. הטעות של 2002, כאשר בנק ישראל הניח לריבית הריאלית לעלות לגבהים אבסורדיים, אסור שתחזור על עצמה.

פישר יהיה הנגיד אשר בקדנציה שלו תגיע למימוש הכוונה לשנות את חוק בנק ישראל. כמו במקרה של ניהול המדיניות המוניטרית, גם פה פישר יצטרך להבחין בין יעד אסטרטגי - הבטחת העצמאות של בנק ישראל - לבין יעדים טקטיים. שאלות כמו קביעת מועצה מוניטרית בה יהיו חברים גם נציגים של המגזר העסקי, או מתן משקל לשיקולי צמיחה בקביעת המדיניות של בנק ישראל, צריכים לבוא לפתרונם ולא לחסום את החקיקה, כפי שקרה עד עתה.

המשימה השלישית של פישר תהיה להבטיח שבנק ישראל יהיה גורם שמסוגל להקל על השינוי המבני הצפוי בשוק ההון ושוק הכסף. השנתיים הקרובות יביאו איתן את המפץ הגדול בשווקים הפיננסים הישראלים, תולדה של סדרת רפורמות, ובמרכזן יישום המלצות ועדת בכר. כל אלה יצריכו בנק מרכזי, אשר יגדיר לעצמו בצורה ברורה מה חזונו בתחום הזה, וכיצד להגשים אותו.

המשימה המיידית של פישר בתחום זה היא להבטיח שבנק ישראל יהיה מסוגל לספק למגזר העסקי ולמגזר הפיננסי, תשתית ראויה לפעולה שוטפת בשוק, תוך מזעור של סיכונים. בין היתר, עליו להבטיח שבנק ישראל יהיה מוכן להפעיל את מערכת הסליקה בזמן אמת עוד לפני תאריך היעד של סוף 2006. הוא גם יצטרך לסייע לרשות ניירות ערך להביא לשינויי חקיקה דרושים, כדי להנהיג בישראל מכשירים פיננסים נחוצים, כמו אג"ח מגובה נכסים או מכשירי ריפו.

המשימה הרביעית של פישר, ועל כך יש הסכמה כללית, היא לעשות סדר בתוך בנק ישראל עצמו. פישר זקוק לבנק מרכזי יעיל ולא מנופח. הבנק המרכזי צריך להיות מנגנון להשגת יעדים. זה זמן רב שהכל יודעים, שהבנק זקוק לארגון מחדש תוך הגדרה מחודשת של עדיפויות. בתור בנק מרכזי עליו לא רק לספק תשתית לפעולת השווקים; הוא חייב לטפח מחלקת מחקר בעלת משאבים ועוצמה, ומחלקה מוניטרית בה יהיו יותר מדעה אחת לגבי האופן בו יש לטפל בשאלות של ריבית, שער חליפין וניהול המדיניות.

העצמאות המחשבתית ועצמאות הבנק, צריכים להשתלב בתפקידו של פישר כיועץ הכלכלי של הממשלה. בעניין זה על פישר להמשיך ביעד אשר קודמו, דוד קליין, נטל על עצמו: לדרבן את הממשלה לאמץ מדיניות של הפחתת העוני ולהתחייב ליעדים כמותיים בעניין זה. גם אם פישר מסכים עם מדיניותו של בנימין נתניהו, עליו להזכיר לו שיש דרכים למזער את המחיר החברתי הלא-קטן שיישום מדיניות זו גובה מאזרחי המדינה.