שמורה היטב

"חמשת הגדולים" הוא לא שמה של להקת רוק, וגם לא כינויה של קבוצת מנהיגים מעונבת. חמשת הגדולים הם האריה, הנמר, הפיל, התאו והקרנף. ואת כל אלה אפשר לראות מקרוב החל בחודש מאי ועד לסוף אוגוסט בפארק קרוגר שבדרום-אפריקה. הפארק, שהוא הגדול בשמורות-הטבע בדרום-אפריקה, משתרע על שטח של 20 אלף קמ"ר, כמו שטחה של מדינת ישראל, ונמצא בגבול עם זימבבואה ועם מוזמביק.

בפארק המופלא הזה, שאורכו כ-350 ק"מ ורוחבו 60 ק"מ, אפשר ליהנות גם מחיות-בר אחרות, שמשום-מה לא נכללו בחמישייה הפותחת, כמו צ'יטות, ג'ירפות, היפופוטמים ומינים רבים של אנטילופות - בסך-הכול 147 מינים של יונקים, כ-500 מיני ציפורים, 115 מיני זוחלים, 30 מיני דו-חיים ו-50 מיני דגי מים מתוקים. ללא ספק זהו הפארק עם מספר המינים הגדול בעולם, שלא לדבר על מיני החרקים הרבים (מהם כ-230 מיני פרפרים) והצמחייה, המהווה תפאורה לדרמות האבולוציוניות המתחוללות כאן.

הביקור בשמורה מומלץ בחורף, בין אפריל לספטמבר. זוהי גם העונה היבשה והקרירה (הכול הפוך בדרום-אפריקה, כראוי לחצי-הכדור הדרומי). בעונה זו של השנה הצמחייה פחות צפופה, הנהרות היורדים מגבול מוזמביק מתייבשים לאיטם, ובעלי-החיים מתקבצים סביב מאגרי המים הנותרים, הפרושים בדרך-כלל קרוב לכבישים ולדרכים, כך שישנו סיכוי גבוה לראות בעלי-חיים רבים. הטמפרטורות נוחות (6 מעלות בלילה וממוצע של 23 ביום), והלחות אינה מעיקה כמו בקיץ החם והגשום.

רוב שטחו של פארק קרוגר הוא מישורי סוואנה (כך נקראים מישורי העשב הגדולים באפריקה), או בושוואלד באפריקאנס (השפה שבה דיברו צאצאי המתיישבים ההולנדים בדרום-אפריקה). אלו מגודרים ב-1,800 ק"מ של גדר, שלפחות אגפה המערבי איננו נחוץ, שכן הוא עובר למרגלות רכס הרי לבומבו, המהווים מחסום טבעי ומספקים מים לאזור באמצעות מספר נהרות הזורמים ממזרח למערב.

מה שעושה את המקום לכל-כך מיוחד, פרט למגוון החיים העצום, הוא העובדה שבפארק ניתן לסייר לגמרי לבד, כשכל מה שמפריד ביניכם ובין הטבע המתפרץ הוא שמשת הרכב הפרטי ששכרתם ביוהנסבורג או בקייפטאון.

מטאטא המנקה היטב

עד אמצע המאה ה-19 היה האזור נחלתם של הטורפים הגדולים, של זבובי הצה-צה ושל יתושי המלאריה, אך אלו לא מנעו מהמתיישבים הלבנים, שחדרו מהחוף לאזור טראנסוואל, להקים חוות-ענק ולהביא לכיליונם הכמעט-מוחלט של מינים רבים של בעלי-חיים. מי ששם קץ לחגיגה היה פול קרוגר, נשיא טרנסוואל, שהרים קול זעקה, וב-1889 הצליח להכריז על 4,600 קמ"ר באזור כעל שמורת-טבע.

מלחמת הבורים, שהתחוללה בסוף המאה ה-19 בין הבריטים לצאצאי המתיישבים ההולנדים של דרום-אפריקה, כמעט שחיסלה את המיזם, אך אז מונה למנהל הפארק בוגר המלחמה, אדם בשם ג'יימס סטיבסטון-המילטון, והלה השליט משטר אימים ונהג ביד קשה בציידים הלא-חוקיים. כל-כך קשוח היה, שהתושבים המקומיים בני מוזמביק כינו אותו בשם שקוקוזה, שפירושו: המטאטא המנקה היטב.

עם מינויו ב-1905, הורחב הפארק לשטח של 17,000 קמ"ר, אך רק כעבור 15 שנה התגלה הפוטנציאל התיירותי במקום. סטיבסטון-המילטון "דחף" לתוך מסלול הטיול בן תשעת הימים, שתכננה חברת הרכבות הדרום-אפריקנית לאזור, חניית-לילה ליד גשר בשמורה. בתוך זמן קצר הפכה נקודת-הלינה לאטרקציה מספר אחת בטיול כולו. ב-1946 סיכם סטיבסטון-המילטון 40 שנות שירות במילים הבאות: "גידלתי סינדרלה, ושילחתי אותה לעבר העולם הגדול. אהבתי אותה יותר מכול כשהייתה עדיין נערה פאתטית ומכוסה אבק, מנוצלת ומסכנה. תמיד הרגשתי שאם תינתן לה הזדמנות, יכירו כולם בחמודותיה ודלתות אין-ספור ייפתחו בפניה. עתה, משהפכה לגברת מהודרת, הגיע הזמן שאפוטרופוסים טובים ומתאימים ממני יספקו את צרכיה". סטיבסטון-המילטון "המטאטא" ידע מה הוא אומר: ב-1972 הפך הפארק לפארק הלאומי על-שם קרוגר, ולאחת משמורות-הטבע המפורסמות בעולם.

ספארי בנהיגה עצמית

ישנן מספר דרכים לטייל בפארק קרוגר: טיולי ספארי מאורגנים ברכבי-שטח ובמיניבוסים, טיולים רגליים של מספר שעות בלוויית פקחים חמושים, ונסיעה ברכב פרטי בכבישים ובדרכי העפר (במשך יותר מ-100 שנות קיומו נסללו בפארק כ-2,000 ק"מ של כבישים ודרכים בדרגות עבירות שונות). רבים מתושבי דרום-אפריקה, אגב, נוהגים בעצמם מיוהנסבורג או מקייפטאון אל הפארק. יש בו תחנות-דלק ונקודות-שירות רבות - מה שהופך את הנהיגה העצמית לאופציה נוחה וקורצת.

מגוון אתרי הלינה גם הוא מרשים: מאוהלים פשוטים, דרך בונגלו'ס בסיסיים ועד ללודג'ים מפוארים עם בריכות-שחייה. מפגשים בין קבוצות מטיילי חוג הסילון, המסתובבים ברכבי-שטח מגונדרים מחד גיסא, ובין מיניבוסים מאובקים מאידך גיסא, הם בהחלט מחזה שכיח. מול נפלאות הטבע כולם שווים, ואין כמו דרום-אפריקה, ערש הולדתו של המין האנושי שאליו משתייכים כולנו, להזכיר לנו עובדה חשובה זו. *