התעלמו מהאיתותים

חקירת קריסתה של נגה כיום, משולה מבחינת הרשות לסגירת האורווה לאחר שהסוסים ברחו ממנה

בספטמבר 2002 מונה משה טרי ליו"ר רשות ני"ע. באותו חודש ממש התמוטטה, ללא אזהרה מוקדמת, חברת עבודות התשתית נגה אלקטרוטכניקה של איציק גולדנברג ואלי אוזן, לאחר שצברה חובות בסכום עתק של 850 מיליון שקל, מחציתם למערכת הבנקאית. קונגלומרט מסועף, שדיווח על הכנסות של למעלה מרבע מיליארד שקל בשנה, חדל למעשה להתקיים.

חקירת קריסתה של נגה כיום, משולה מבחינת הרשות לסגירת האורווה לאחר שהסוסים ברחו ממנה. למעט מיצוי הדין עם האחראים להתמוטטות, קשה להאמין שהיא עדיין יכולה להועיל למישהו. לא למשקיעים באשכול החברות של נגה, שחדלו מזמן מלהתקיים, לא לבנקים הנושים וגם לא לעובדים, לספקים וללקוחות.

אבל טרי וחוקרי הרשות בהחלט יכולים להפיק כמה לקחים מהאירועים שקדמו להתמוטטות של נגה - נורות אזהרה שהבהבו בעוצמה, ללא התייחסות כלשהי של רשויות הפיקוח. למשל: אורח החיים שניהלו צמד בעלי החברה בארבע השנים שקדמו להתמוטטות. אוזן וגולדנברג רכשו וילות מפוארות בקיסריה ובשכונת דניה בחיפה, דהרו במכוניות מרצדס ולא חסכו בטיסות לבתי קזינו ומלונות יוקרה בחו"ל.

את אורח החיים הזה מימנו השניים (ומשפחותיהם) במשיכת סכומים אגדיים מקופת החברה. מדי שנה שילמה נגה לבעליה ולבני משפחתם, שהועסקו כולם בתפקידי ניהול בכירים, שכר בעלות של 5 מיליון שקל. כעת חושדת הרשות, שהם לא הסתפקו בכך אלא גם שלחו את ידיהם לקופת החברה.

הצצה לדו"חות הכספיים של נגה בזמן אמת היתה מגלה כמה פרטים מחשידים על האופן שבו נוהלה החברה. למשל: היקף חייבים שהלך ותפח במהירות. בדיעבד, לא הצליח מפרק החברה לגבות ולו חלק קטן מ-115 מיליון שקל שהופיעו תחת סעיף "חייבים" במאזן החברה.

רווחיה של נגה בשנים שקדמו לקריסה נראו מנותקים מהמציאות ששררה בישראל בתחומי התשתיות, הנדל"ן וההיי-טק שבהם פעלה. כמעט מיותר לציין, כי גם הדו"חות לרבעון הראשון של 2002, האחרונים שפרסמה נגה טרם ההתמוטטות, לימדו כרגיל על רווחיות גבוהה במיוחד.

כל אלה לא הטרידו את הרשות ואת הבנקים, שמימנו את עסקיה של נגה ביד רחבה. משרד רואי החשבון של נגה, ליובושיץ-קסירר, חתם על דו"חות החברה ללא סייג. מי שצעק בסופו של דבר ש"המלך עירום" היה לא אחר מנציג הציבור בדירקטוריון החברה, אלי פסח.

בתחילת אוגוסט 2002 הודיע פסח על התפטרותו, בטענה, כי נגה נתונה במצוקה תזרימית קשה. רק בעקבות פרסום המכתב החריף, נאלצה נגה לפרסם אזהרת רווח. מכאן ועד הגשת בקשה דחופה למתן צו הקפאת הליכים, היתה הדרך קצרה.