מחתימים כרטיס

החתמת כרטיס? זו בוודאי אחת מהשאלות השכיחות ביותר בקרב ציבור השכירים בישראל שעושים שימוש יומיומי בשעון הנוכחות במקום עבודתם. פעם אחת בכניסה, פעם ביציאה, והכול כדי "שהאח הגדול" יוכל לצפות בעובדים ולדעת אם חלילה החסירו יום או שאולי הגיעו באיחור. מנקודת מבטו של העובד, אין ספק שמדובר בפעולה שרבים לא מחבבים במיוחד, אך מנקודת מבטו של המעביד, ניהול כוח האדם בארגון הוא בבחינת צורך קיומי.

חברת סינאל לקחה את שעוני הנוכחות המכניים כמה צעדים קדימה ופיתחה חומרות ותוכנות חכמות שיספקו יריעת מידע רחבה יותר על העובד. גבי בוגנים, מייסד החברה ובעל השליטה בה, ראה כבר בתחילת שנות ה-90 כי יכולת המעקב של המעביד על התפוקות של העובד היא מינימלית, והחליט להתחיל בפיתוח תוכנות לתחום.

יציאה לשווקים בינלאומיים

בוגנים, שעבד כשכיר בחברת תוכנה אחרת, החליט שהגיע הזמן לפרוס כנפיים, גייס קבוצת משקיעים שהזרימה 300 אלף דולר, השקיע 200 אלף דולר בעצמו והקים את סינאל. "זה עושה לי טוב לראות מהיכן התחלנו ואיפה אנחנו היום, ובמיוחד אני נהנה כשאני נכנס לרשתות מובילות בארה"ב ורואה את המוצרים שלנו", אומר בוגנים.

בתחילה בוגנים לא ניהל את החברה, אלא פיקח עליה מרחוק. לאחר שלוש שנים החליט בוגנים כי הגיע הזמן לטפל בחברה באופן פרטני יותר, ובשנת 1993 החל לנהל אותה גם ביומיום. סינאל מודל 1993 הייתה חברה ממוקדת, בעיקר בשוק המקומי, עם מחזור מכירות של מיליון דולר בלבד - היום היא כבר חברה שונה לגמרי.

"במדינות המפותחות, כוח האדם הוא המשאב המהותי ביותר בארגון ואחראי בדרך כלל ל-30%-40% מהעלויות, וחשבתי שאם המוצרים נמכרים כאן אין שום סיבה שהם לא יימכרו בכל העולם", אומר בוגנים. "ככל שהמעביד יודע לנתב טוב יותר את כוח האדם שלו ויודע כיצד למקסם אותו, הוא יוצר יתרון מול המתחרים שלו שלא יודעים לעשות את זה טוב לפחות כמוהו.

"בשנת 1995 פיתחנו את תוכנת הטיים לוג, שלמעשה נתנה פתרון תוכנה לשעונים המכניים וחשפה אותנו לשווקים בינלאומיים לאחר שתרגמנו אותה ל-12 שפות. המערכת של סינאל מסוגלת לאפשר למנהל לשלוט על כוח האדם גם ברצפות הייצור שלו. באמצעות המערכות של סינאל הוא יכול לדעת כמה שעות עבד כל עובד על כל מכונה, האם לקח הפסקה ארוכה מעבר למקובל בחברה ועוד פרטים שעשויים להיות רלוונטיים עבור המעביד".

* לא קצת מפחיד לדעת שהמעביד שלך יודע מה אתה עושה בכל דקה ודקה?

"אני לא חושב. המעביד לא חייב לעשות עם המידע הזה דבר. מה שחשוב יותר הוא שהוא יהיה חשוף אליו, יקבל את המידע ויוכל לעקוב אחריו לאורך זמן".

פיתרון פיקוח כולל

מוצרים נוספים של סינאל מטפלים בבעיית הגישה לארגונים והצורך להגבילה רק למי שאמור לבקר בתוכם. סינאל פיתחה מערכות גישה ובקרה הכוללות אמצעי זיהוי ביומטריים (בעזרת טביעות אצבע) שאמורים להגביל לא רק את הכניסה לארגון עצמו, אלא את הכניסה לאזורים ספציפיים ורגישים הקיימים בו, כמו חדרי מנהלים, חדרי כספות, משטחי אחסנת חומרים, חדרי מחשב ועוד.

"לאט לאט הבנו שאם נפתח את המוצר לכדי פתרון כולל לבעיית הפיקוח על המשאב האנושי נוכל להיכנס גם לארגונים הגדולים", אומר בוגנים. "וכך אמנם עשינו כשפיתחנו את מערכת ההרמוני. עד היום לכל ארגון יש מערכת אחת שתומכת בשכר ומערכת אחרת שבודקת נוכחות, כך שבכל תחום יש מערכת אחרת ואף אחת לא יודעת לדבר עם השנייה.

"המערכת שאנחנו מפתחים אמורה לתת פתרון מלא לניהול העובד בארגון מהרגע שהוא מתקבל לעבודה, באמצעות חוזים אלקטרוניים, דרך הרגע שהוא מגיע בבוקר לעבודה ועד הרגע שהוא עוזב את מקום העבודה. המנהל יכול לקבל בכל זמן נתון מידע על כמה פגישות עסקיות נערכו במחלקות מסוימות, האם זה תואם את ציפיותיו, כמה שעות עבד כל עובד. בנוסף המערכת גם מפיקה בצורה אוטומטית את תלושי השכר של העובדים".

לשם יישום מיטבי של מערכת ההרמוני רכשה סינאל 50% ממניותיה של חברת מלל חיפה (הפעילה בתחום תוכנות משאבי האנוש והשכר) בתחילת שנת 2005 תמורת 13.5 מיליון שקל.

"כמה חודשים לאחר שקנינו את מלל החברה כבר עברה לרווחיות, ואני חושב שהפעם עשינו רכישה סינרגטית וחיובית עבור סינאל שתבוא לידי ביטוי בתוצאות החברה בשנים הקרובות", אומר בוגנים.

בין לקוחותיה של סינאל: התעשייה האווירית, חברת חשמל, בנק לאומי, בנק הפועלים ושלוש חברות הסלולר, אבל סינאל, ש-51% ממכירותיה מבוצעות בשוק הישראלי, רצתה מאוד להראות שאפשר לשחזר את ההצלחה שרשמה בישראל, גם בחו"ל.

הכישלון בגרמניה

אחד הניסיונות שלה לחדור לגרמניה בשנת 2002 לא צלח והחברה-הבת, שתוכננה לעבור לרווחיות לאחר שנתיים של הפעלה, מצאה את עצמה מתבוססת בבוץ הכלכלי בגרמניה. "אסטרטגית, אני לא חושב שהכניסה לגרמניה הייתה טעות, שכן כחברה המסתכלת על השוק הבינלאומי לא ניתן היה להתעלם מהשוק הגרמני", אומר בוגנים.

"בפועל זה לא משנה אם צדקנו אסטרטגית או לא, כי צריך להרוויח כסף וזה לא קרה. השפל בגרמניה בוודאי לא עזר לנו, ולכן אני סבור בדיעבד שהעיתוי לא היה נכון. הפעילות בגרמניה העיקה על הדו"חות הכספיים שלנו, ובסוף שנת 2004 סגרנו את החברה בגרמניה לא לפני שמחקנו את יתרת ההשקעה בחברה כ-7.7 מיליון שקל - סכום לא פעוט עבור סינאל. צריך היה לדעת מתי להפסיק לזרוק כסף טוב אחרי כסף רע. אחרי שראינו שהחברה לא עומדת ביעדים העסקיים פשוט סגרנו אותה.

"אני חייב להגיד שהשותפים שלי בחברה - אבי דותן ויצחק זינגר - תמיד היו שם בהחלטות הקשות שעברה החברה, כולל ההחלטה לסגור את הפעילות בגרמניה. זה לא פשוט לבצע כאלו החלטות, וכשיש לך מישהו להישען עליו בעתות משבר זה בהחלט עוזר".

האמת היא, שהסוף של החברה-הבת בגרמניה לא היה כל כך פשוט. מתברר, שהחברה פשטה את הרגל ונמצאת בהליכי כינוס נכסים. מה שאומר שבסינאל השאירו אדמה חרוכה בגרמניה, והעדיפו שלא להכניס את היד לכיס ולסגור את חובותיה, אלא להודיע על הליך של פירוק.

אבל אם בגרמניה לא הצליח המהלך, הרי שבארה"ב, בבריטניה ובאוסטרליה סינאל מתחילה להראות סימנים של הצלחה. החברה חתמה על מכירת מערכת בהיקף של 1.5 מיליון דולר לענקית הקמעונאות האמריקנית טארגט בחוזה אספקה למשך כחמש שנים. גם הדואר האוסטרלי החליט לעשות שימוש במערכות של סינאל ורכש מערכת של החברה בכחצי מיליון דולר. אל לקוחות אלו מצטרפים גם סניפי מקדונלד'ס בהונג קונג, סין וצרפת, רשת קיי-מארט בקנדה, IBM בפולין ועוד.

הלקוחות הללו הניבו מחזור מכירות של 63 מיליון שקל בשנת 2004 ששיקף גידול של 9.7% לעומת שנת 2003, וברבעון הראשון של שנת 2005 הציגה החברה כבר גידול של 33% במכירות ל-22 מיליון שקל, בין היתר בשל רכישת פעילותה של מלל חיפה.

צמיחה במכירות

בשנת 2004 כולה השיגה החברה רווח תפעולי של 13.5 מיליון שקל, לעומת 5.3 מיליון שקל בשנת 2003, וברבעון הראשון של 2005 היא כבר יכלה להתגאות ברווח תפעולי של 3.3 מיליון שקל. בשורה התחתונה הציגה סינאל אשתקד רווח נקי של 7.1 מיליון שקל, לעומת 1.1 מיליון שקל בלבד בשנת 2003, וברבעון הראשון של 2005 נהנתה החברה מרווח נקי של 2.7 מיליון שקל, לעומת 980 אלף שקל ברבעון המקביל אשתקד.

"אני מעריך, שהמגמה החיובית מהרבעון הראשון תימשך גם ברבעונים הבאים וגם הרבעון השני של השנה יהיה טוב משמעותית מהרבעון המקביל אשתקד", אומר בוגנים. "מחזור ההכנסות שלנו ימשיך לצמוח, וכשאין לנו יותר את ההוצאות בגין החברה בגרמניה, הרי שאין שום סיבה שלא נראה את תוצאות הגידול גם בשורה התחתונה".

תזרים המזומנים של סינאל אשתקד הסתכם ב-8.5 מיליון שקל, וברבעון הראשון הוא עמד על 2.7 מיליון שקל. מאזנה של סינאל לרבעון הראשון מעט מטעה, שכן הוא כולל התחייבות של 75 מיליון שקל לזמן קצר בגין עסקת הגנה פיננסית שביצעה החברה, אך נכון להיום, אומרים גורמים בחברה, האשראי הזה קטן בצורה משמעותית.

הונה העצמי של סינאל הסתכם ב-55.9 מיליון שקל ברבעון הראשון של השנה והיווה כ-28% מהמאזן, אך יש להניח כי עם הקיטון בסך המאזן, בעקבות סיום העסקה הפיננסית, ישתפר יחס זה.

סינאל, שהונפקה ביולי 2000 לפי שווי של 32 מיליון דולר, נסחרת כיום לפי שווי של כ-20 מיליון דולר בלבד, לאחר שחילקה דיבידנדים בהיקף של כ-3 מיליון דולר. במילים אחרות, מי שרכש מניות בהנפקה לא ממש הרוויח על הרכישה הזו, בלשון המעטה. השאלה היא האם המהלכים האחרונים שבוצעו בסינאל יקפיצו אותה מדרגה והמשקיעים יוכלו לראות את השקעתם צומחת. חובת ההוכחה חלה על כתפיהם של בוגנים וצוות ההנהלה בסינאל. *