בשבילם הארנק זה אתה

לא אחת נכתב על היותה של חברת סלקום אחת הנתבעות הייצוגיות הפופולריות ביותר. לטענת התביעה הייצוגית הנוכחית, החברה מעגלת מחירים כלפי מעלה וגורפת כך מאות אלפי שקלים בחודש

לא אחת נכתב על היותה של חברת סלקום אחת הנתבעות הייצוגיות הפופולריות ביותר, אם כי רוב התביעות נגדה נדחו, או שהושגה בהן פשרה. לעיתים, כבר בשלב הגשתן נראות התביעות קטנוניות ובלתי מוצדקות. כזו היא, למראית עין, גם התביעה שהגיש השבוע לבית המשפט המחוזי בתל אביב, עידו זנדברג.

זנדברג, סטודנט ללוגיסטיקה באוניברסיטת בר-אילן, הוא אחד מ-2.5 מיליון המנויים של סלקום, ואחד מ-300 אלף החברים בתוכנית "צעירים מדברים באפס". במסגרת מסלול זה, על השיחות שאין בהן הנחה מיוחדת, מחוייבים הצרכנים ב-58 אגורות לדקה, כולל מע"מ. זנדברג טוען, כי השיטה בה מנכה סלקום את המע"מ היא מתוחכמת, ומאפשרת לה לגרוף מאות אלפי שקלים בחודש, על חשבון הלקוחות, כשהיא בונה על זה שלכל לקוח נגרם נזק של כ-2 שקל בחודש בלבד, ולא יהיה לו שווה לתבוע.

באמצעות עו"ד שלומי פרידמן, טוען זנדברג כי סלקום "נוקטת בשיטה של רמייה מתמשכת, שעיקרה רמייה בסכומים קטנים, ועשיית רווח בלתי הוגן באחוזים נמוכים, על-פני ציבור רב מאוד של צרכנים ובמספר גדול מאוד של מקרים". "האלמנט העיקרי ב'שיטה'", לדבריו, הוא "חילוץ" מחיר השיחה ללא מע"מ מתוך המחיר הסופי, עיגול התוצאה כלפי מעלה, והוספת מע"מ כך שהתוצאה הסופית עולה על המחיר בו התחייבה לספק את שירותיה. ובמילים אחרות: בשבילם הארנק זה אתה.

בתביעה נטען, שבעת חישוב סך החיוב עורכת סלקום את חשבונותיה ללא מע"מ. כלומר, היא מחלצת את המע"מ מתוך מחיר השיחה. ואולם, במקום לחייב כל דקת שיחה ב-49.57 אגורות, אליהם מתווסף המע"מ, היא מעגלת את הסכום כלפי מעלה ומחייבת את צרכניה ב-50 אג', ומוסיפה לזה את המע"מ, כך שלמעשה הצרכנים משלמים 58.5 אגורות לדקה.

פרידמן מעלה את האפשרות שסלקום עושה כן משום שטכנית היא מתקשה לנקוב ב-4 ספרות מימין לנקודה. אם כך, הוא טוען, מדוע החיוב עבור הודעת SMS הוא 0.3589 אגורות להודעה בתוך הרשת, ו-0.4089 אגורות להודעה מחוצה לה? "כשהיא רוצה, סלקום עצמה מחייבת ב-4 ספרות אחרי הנקודה. לא רק מחשבי המאה ה-21 בנויים לטפל בחילוץ מע"מ כדין, אלא גם מחשביה של סלקום", הוא טוען.

נשמע קטנוני? אולי. אבל כמו שטוען התובע, "דין פרוטה כדין מאה, בייחוד כשסלקום אוספת לכיסה הרבה 'מאות' כאלה". חישוב קצר מעלה, כי אם אכן הטענות נכונות, סלקום עושה קופה לא קטנה על חשבוננו. אם נניח כי שיטת החישוב האמורה נעשית רק במסלול הצעירים, בו יש 300 אלף מנויים, שלטענת זנדברג כל אחד מהם צורך כ-5 שעות בחודש, יוצא שכל לקוח מקופח לכאורה בשקל וחצי. זה אומר 450 אלף שקל בחודש, או 5.4 מיליון שקל בשנה.

מה שזנדברג מכנה "השיטה", קורה לדבריו רק ברשת סלקום, "בעוד שרשתות סלולריות אחרות, 'מחלצות' את המע"מ באופן מדוייק, כך שתוספת המע"מ לאחר מכן 'מחזירה' אותן למחיר בו התחייבו מלכתחילה למכור ללקוחותיהן דקת שיחה". סלקום, הוא טוען, "במעשיה הבלתי חוקיים והבלתי הוגנים, מנצלת באופן ברור את יתרונה כתאגיד ענק ואת יכולתה לקבוע באופן חד-צדדי את אופן החישוב, כדי לקבל מהצרכן סכומי כסף שאינם מגיעים לה".

ואיך הלקוחות לא עולים על ה"שיטה"? עו"ד פרידמן טוען, כי "רוב נדבכי 'השיטה' נסתרים מעיני הצרכן ואין לו יכולת לבדוק את מחירם האמיתי של הטובין שרכש, בעיקר בשל כך שמרבית הצרכנים אינם מקבלים כלל את תדפיסי השיחות ותימחורן".

בתביעתו האישית, מצהיר רוזנברג כי הוא משתמש ב-435 דקות זמן אוויר בחודש, ולכן החברה גובה ממנו לכאורה 2.17 שקל שלא כדין מדי חודש, ו-5 שקלים בסך הכל, מאז שהוא חבר בתוכנית הצעירים. זה גם סכום התביעה האישית שלו. בבקשה לאישור תביעתו כתביעה ייצוגית, הוא מעריך את הנזק שנגרם לכלל מנויי התוכנית בכ-2 מיליון שקל ב-3 החודשים האחרונים, לפי חישוב של 15 דקות שיחה ביום בממוצע, לכל מנוי.

עו"ד פרידמן אומר, כי התביעה "נוגעת לעצם המהות של עקרון ההגנה על זכויות הצרכן. מדובר כאן ב'אזרח הקטן', העומד חסר אונים מול גוף כלכלי ענק החזק ממנו פי רבבות מונים". פרידמן מציין בכתב התביעה, כי היכולת הפיננסית וההון העצמי של סלקום נאמדים בכ-3.31 מיליארד שקל. "הרווח הנקי של החברה בשנת 2004 הגיע ל-617 מיליון שקל. הרווח שלה ב-2005 הושג (חלקו) במירמה, על חשבונם של אלפי ורבבות צרכנים 'קטנים'".

זנדברג מצהיר בתביעה, כי הוא "אדם מן היישוב, שההגינות בעסקים ובצרכנות משמשת נר לרגליו". לדבריו, הוא "נזעק לפעול כנגד הניצול הציני שמנצלת סלקום את כוחה הכלכלי, באופן המהווה מעשה הטעיה ורמייה כנגד כלל ציבור הצרכנים שבתוכנית". לכן, הוא סבור כי הוא מסוגל לייצג את כל קבוצת הצרכנים כתובע ייצוגי.

טרם הוגש כתב הגנה. (ת.א. 1704/05).