השוק לא סלח לשלמה אייזנברג

כמעט שמונה שנים חלפו מאז אותו יום, בו אישרה האסיפה הכללית של חברת ההשקעות ערד את רכישת מניותיהם של בעלי השליטה, שלמה אייזנברג ושותפיו גזונטהייט ושפיצר, בחברת-הבת ישרס לפי שווי של 200 מיליון דולר.

מאז, מסרב השוק לסלוח לאייזנברג. ישרס עצמה, למרות עליות נאות מאז תחילת השנה, נסחרת בשווי של פחות מ-80 מיליון דולר. מניות ערד, חברת האחזקות של איזנברג, הפועלת בתחומי הנדל"ן, המחשבים וייצור הרעפים, הניבו בתקופה זו תשואה שלילית של 25% והיא נסחרת בשווי של 38 מיליון דולר בלבד, הנמוך ב-40% מהון העצמי החשבונאי שלה.

זאת, למרות שמדובר בקבוצה השולטת במספר חברות מובילות בתחומי הנדל"ן (ישרס, רסקו), המחשבים (תים, אומניטק, טי.טי.אי טלקום ולאחרונה גם מלם) והתעשייה (יצרנית הרעפים חסין אש). קבוצה שעם השלמת רכישת מלם תעסיק 2,000 עובדים (רובם ככולם בחברות המחשבים) ותייצר מחזור מכירות שנתי של קרוב ל-1.5 מיליארד שקל.

לצד ההערכה לכישוריו של איזנברג כאיש עסקים, מסרבים גופי ההשקעות המוסדיים לשכוח ולסלוח לו על אותה עיסקה שבה כדי לעקוף את התנגדותם, גייס אייזנברג את ידידיו, בנימין יסלזון והרי ספיר, כדי להשיג את הרוב הדרוש לאישורה (בו נכללים לפחות שליש מבעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי בעיסקה).

ערד, אם צריך להזכיר, רכשה את מניות ישרס בדרך של הקצאת מניות (במסגרת הנפקת זכויות) במחיר הגבוה מהערכת שווי של דן טהורי, שנקב בשווי של 170 מיליון דולר לישרס ולפי שווי כפול ממחיר השוק, שעמד על 100 מיליון דולר.

ואם צריך היה הוכחה נוספת לזכרון הארוך של המוסדיים, הרי שבשבוע שעבר חש אותה איזנברג על בשרו, במסגרת מכרז מוסדי לא-מוצלח של ישרס, שביקשה לשוב לשוק ההנפקות לראשונה מאז הרשעתו של בעל השליטה.

במהלך המכרז, נאלצה החברה לחתוך את היקף הגיוס בחצי ולהעלות משמעותית את התשואה למשקיעים. תשקיף ההנפקה העלה, כי גם כך, רק 38% מההנפקה נמכרה למוסדיים.

במסגרת בולטת על כריכת התשקיף, מוזכרת הרשעתו של אייזנברג, המשמש כיו"ר החברה, בבית המשפט המחוזי בת"א והערעור שהגיש לעליון. ישרס מציינת, כי אם וככל שההרשאות נגד איזנברג תהפוכנה לחלוטות (מה שאכן קרה בפועל), הוא עשוי לסיים את כהונתו כדירקטור בחברה, שמצידה "אינה יכולה להעריך את ההשפעה אם בכלל של אירוע שכזה על החברה".