הוועדה להערכת תארים אקדמאים מאשרת את התעודות שניתנו ע"י אוניברסיטת לטביה

משרד החינוך החל לשלוח ל-2,000 בוגרים, שלא נפסלו בשימוע פרטני, את תארי השקילות לצורך דירוג שכר בלבד

משרד החינוך החל לשלוח אישורים על שקילת התואר של אוניברסיטת לטביה לתלמידים שלמדו בשלוחה בארץ.

בכך מסתיים פרק בהליכים המשפטיים שנקטו אלפי בוגרי השלוחה בארץ, לאחר שהמשרד הודיע, כי יקפיא ויפסיק את שקילת התארים לבוגרי השלוחה לאחר שהגדיר את המעשים שנעשו בשלוחה כסדום ועמורה.

המשרד הודיע לקונית בכתב, לבוגרים, כי הוועדה להערכת תארים אקדמאים מאשרת את התעודה שניתנה על-ידי אוניברסיטת לטביה בתחום ההתמחות של התלמיד. האישור ניתן לצורך דירוג שכר בלבד.

יצויין, כי האישורים ניתנים רטרואקטיבית למועד שבו הוגשה בקשת השקילות.

המכתבים ששלח משרד החינוך באו בתום הליכים משפטיים שנמשכו שנתיים ואשר בשיאם לאחר, שהוגשו שש עתירות בנושא, הוציא השופט תאודור אור, בהסכמת השופטים דורית בייניש ואסתר חיות, פסק דין אשר קיבל את העתירה שהגישו בוגרי השלוחה.

פסק הדין קבע, כי אין למנוע מהעותרים את זכותם להמשיך ולקבל את ההטבות הכרוכות בתואר אשר קיבלו מאוניברסיטת לטביה בארץ. כמו כן, אין למנוע את הזכות שוועדת שקילות תדון בבקשות להכרת שקילותם.

עם זאת, קבע פסק הדין, הדבר לא בא למנוע מהמדינה לשלול את הזכות להטבות מבוגרי הנציגות, שקיימות לגביהם אישית הוכחות ברורות ומשכנעות, שהתואר האקדמי הושג על-ידם במירמה או בדרכים לא כשרות אחרות.

פסק הדין התייחס להחלטת הממונה על השכר במשרד האוצר, ושל נציב שירות המדינה שלא להעניק עוד אישורי שקילות לבוגרי נציגות האוניברסיטה בארץ, וכן לשלול את אישורי השקילות שהוענקו בעבר לבוגרי הנציגות. הדבר מנע מהם הטבות שכר בשירות הציבורי.

ביוני 2001 הוקפא הטיפול בבקשות השקילות בשל חקירת המשטרה בנושא פעילותה של נציגות אוניברסיטת לטביה. במארס 2003 החליטו נציב שירות המדינה והממונה על השכר, שלא להעניק יותר אישורי שקילות לבוגרי הנציגות שטרם קיבלו אישורם כאלה.

בעקבות פסק הדין פנתה המדינה ביולי 2004 בבקשה לקיים דיון נוסף בנושא. המדינה ציינה, כי עלות אישורי השקילות לבוגרי האוניברסיטה למדינה היא 3.2 מיליארד שקל.

השופט מישאל חשין, דחה את בקשת המדינה לדיון נוסף ביולי 2004 והטיל את האחריות למצב שאירע בשלוחת האוניברסיטה על המדינה.

עוד קבע חשין, כי המדינה לא הציגה תשתית ראויה לטענותיה על ההתנהלות בשלוחה ומשום כך היא מנועה מלטעון נגד הלימודים בנציגות לאחר שבמשך שנים נתנה לבוגריה אישורי שקילות.

עוד אמר חשין, כי אין זה נכון וראוי ללמוד מן המיעוט על הכלל ולהקיש מעשרות מקרים בודדים על כלל התלמידים ועל אופן הלימוד בנציגות. המדינה מנועה מלקבל החלטה כזו על כל מקבלי התארים בלא עריכת ברור פרטני.

בעקבות החלטת בג"ץ האמורה, ביצעה המדינה שימוע פרטני ל-4,000 בקשות לשקילות. מחצית מהבקשות נדחו לאחר שוועדה בחנה כל תלמיד בנפרד. עם זאת, לחצי מהתלמידים נשלחה הודעה לפיה חברת מודום, מפעילת נציגות האוניברסיטה בארץ, לא תאמה את תוכנית הלימודים שלכאורה נדרשה על-ידי אוניברסיטת לטביה, ולכן הוחלט באופן יוצא דופן לפנות לאוניברסיטה כדי להבהיר את המצב, ועל כן לא ניתן להיעתר בשלב זה לבקשת השקילות.

לפני שבועיים התקיים דיון בעניין זה במשרד האוצר וכאמור השבוע החל משרד החינוך לשלוח לאותם 50% מהתלמידים, אשר לא נפסלו ולא נמצא פגם בלימודיהם, את תארי השקילות.