הרפורמה במינהל עדיין מתעכבת: תועבר לממשלה רק לאחר הסכמה של הקק"ל

הקק"ל טרם חתמה על המסקנות, שכן לפי שעה לא סוכם על גובה וסוג הפיצוי שהיא תקבל עבור הסכמתה לשנות את חוזי הדירות הבנויות על קרקעותיה, מחכירה לבעלות.

בעבור הסכמתם זו דורשים נציגי הקק"ל לקבל קרקע חלופית בגלל ובנגב, וכן את השווי הכספי של ההפרש בין הסכם החכירה להסכם הבעלות על הדירות, בבנייה צמודת קרקע ובבנייה רוויה.

דרישתה של הקק"ל לקבל פיצוי נובעת מהטענה, כי היא הבעלים של 13% מקרקעות המדינה שנרכשו על-ידי יהדות התפוצות, ולכן היא לא תסכים להעבירם לבעלות מלאה של קוני הדירות. בעלות זו, לדעת הקק"ל, פותחת פתח להעביר את הקרקע לידיים זרות, עובדה המנוגדת לעקרונותיה.

לדברי גורמים במשק, העיכוב בחתימה נובע מכך שהקק"ל מנסה למקסם את רווחיה מהאופציה להעברת בעלות על הקרקע, בעיקר לגבי הבנייה צמודת הקרקע שבמרכז הארץ.

לפי שעה לא ידוע באיזה היקף שטחים מדובר ובאיזה סכומים, שכן הנהלת הקק"ל טרם נקבה בסכומים. היא דורשת בראש ובראשונה לחתום על הסכם עקרונות.

לדברי יו"ר קק"ל, יחיאל לקט, העיקרון הראשון אליו חותרת קק"ל הוא שיחס בעלותה על קרקע המדינה יישאר 13%. לדבריו, שר התמ"ת, ויו"ר המינהל, אהוד אולמרט, הסכים להקים מנגנון בוררות שבו חברים שני שמאים, מטעם המינהל וקק"ל, שיקבעו את שווי הקרקע המועברת לבעלות, ואת הפיצוי המגיע לקק"ל.

לדברי לקט, אם הקק"ל תקבל מספיק קרקע, לא יהיה צורך בפיצוי כספי נוסף. לטענת גורמים בענף, מאחר ושווי הקרקעות במרכז הארץ גבוה, הרי שבסופו של דבר תקבל קק"ל גם כסף מזומן.

בארץ 900 אלף דירות מהוונת ו-100 אלף שאינן מהוונות. מבין הדירות הלא מהוות 70 אלף הן בבנייה רוויה ו-30 אלף בבנייה נמוכה.