ביהמ"ש: רכבת ישראל מחוייבת למסור מידע בנוגע למכרזים ולהתקשרות עם מתכננים וקבלנים

לדברי המהנדס אלדד ספיבק, יו"ר ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים, הארגון הגיש את העתירה משום שלא ניתן להשלים עם מצב שבו חברה ציבורית, המטפלת בתקציב של 26 מיליארד שקלים, מסתירה מעין הציבור מידע על כשלים שנגרמו לה בעקבות מסירת עבודות תכנון במחיר נמוך ובלתי סביר, ועוד מסרבת לחשוף את המידע דווקא בפני הארגון היציג של משרדי התכנון בישראל. לדבריו, הארגון מתקומם ומתריע נגד שיטת "מכרזי המחיר" שבהם זוכה בעבודה מגיש ההצעה הזולה ביותר, שיטה שכבר הסבה לאוצר המדינה נזקים כבדים.

לפני שנה וחצי הגיש ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים לבית המשפט המחוזי בתל אביב עתירה מנהלית נגד רכבת ישראל, עקב סירובה להעמיד לרשות הארגון מידע על התקשרויות שלה עם מתכננים, מנהלי פרויקטים וקבלנים, בכל הנוגע לביצוע קווים שונים של הרכבת.

הארגון טען, כי שיטת מסירת עבודות התכנון בה נוקטת רכבת ישראל, מושתת על מחיר ולא על איכות, ושיטה זו איננה מביאה בחשבון שיקולים של איכות ברמה סבירה ואחראית, והיא מובילה בסופו של דבר לכשלים בביצוע ולאובדן ממון רב, בין היתר על-ידי עידוד תכנון עודף, או ליקויים בתכנון.

"כשלים אלו ועלותם למשק המדינה מוסתרים על ידי הנהלת הרכבת מהציבור, מהממשלה, ואף מעיניו של מבקר המדינה", טען הארגון בעתירה.

במסגרת העתירה הארגון ביקש לקבל מהרכבת מסמכים לגבי שורה של פרויקטים. במהלך הדיונים בבית המשפט נמסרו לארגון חלק מהמסמכים, אך עדיין נשארו ארבעה פרויקטים שלגביהם ידוע, כי נתגלו בהם כשלים ונגרמו הפסדים של מיליוני שקלים. מסמכים נוספים לגבי פרויקטים אלה סירבה הרכבת לחשוף בנימוק שהנושא כפוף לדיני מכרזים השוללים עיון במסמכים ממי שאין לו בהם עניין אישי מיוחד.

בית המשפט דחה טענות אלה, וקבע כי חופש המידע אינו נדחה מפני חוק חובת המכרזים. חוק חופש המידע, קבעה השופטת, נועד לאזן בין האינטרסים השונים הכרוכים בגילויו של מידע המצוי בידי "רשות ציבורית", לבין האזרח שזכותו לקבל את המידע גם אם אין לו בו עניין אישי".

בית המשפט הטיל על הרכבת לשאת בהוצאות משפט בסך 40 אלף שקל. המשפט התנהל בפני השופטת ד"ר דרורה פלפל. את הארגון ייצג עו"ד ג' וקסלמן.