"נישומים רבים זכאים לניכוי הוצאות לימודי התואר השני"

פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת, שקבע כי רואי חשבון המבקשים ללמוד לתואר ראשון במשפטים לא יוכלו לנכות את הוצאות שכר הלימוד שלהם, מהווה "נצחון פירוס בלבד לרשות המיסים, והינו למעשה יוצא מהכלל, המעיד על הכלל". כך טוענים עוה"ד ליאור נוימן ואופיר קפלן, ממחלקת המיסים במשרד ש. הורוביץ ושות'.

בפסק דינו, קיבל סגן הנשיא, השופט ניסים ממן, את עמדת פקיד השומה בטבריה וקבע כי לימודי תואר ראשון הם בבחינת "יצירת יתרון מתמיד" ולא "שמירה על הקיים". הוא קבע, כי "לימודי תואר כלשהו הם בבחינת רכישת מקצוע ועל-כן הוצאות הלימוד אינן בנות ניכוי". בניגוד לתמונה שמציגה רשות המיסים, אומרים נוימן וקפלן, "המסקנה החיובית לנישומים מפסק הדין היא, שרבים מהם זכאים לניכוי מימון לימודי התואר השני כהוצאה, ואף יכולים לפנות לפקיד השומה בבקשה להחזר מס בגין שנים קודמות".

"קביעתו של בית המשפט", הם מסבירים, "התייחסה רק ללימודי תואר ראשון, שבית המשפט ראה בו כרכישת 'מקצוע' חדש, תוך פרשנות מרחיבה של המונח 'מקצוע' ולכן הוצאות בגין לימודים לתואר שני או לימודים חלקיים אקדמיים תותרנה בניכוי, גם לגישתו המחמירה יחסית של השופט ממן".

לדבריהם, בכל הנוגע למימון לימודים אקדמיים ע"י מעבידים, בתי המשפט איבחנו פעמים רבות בין טובות הנאה שניתנו בעיקרן לטובת העובד, ואשר מהוות "הכנסת עבודה", ובין טובות הנאה או החזרי הוצאות שנועדו בעיקרן לקידום ופיתוח עסקו של המעביד ואשר אינן מהוות בגדר "הכנסת עבודה", שכן הנהנה העיקרי מהן הוא דווקא המעביד. כאשר מדובר במעביד המממן את לימודי העובד, המבחן הקובע הוא מבחן "הנהנה העיקרי". לפי מבחן זה, יש לבדוק את טיב הזיקה בין תחום הלימודים לתפקיד העובד - האם הם משמרים או משפרים את כישוריו; האם מטרת הלימודים היא לשמר/לשפר את כישורי העובד או לרכוש מקצוע חדש; את תקופת העבודה של העובד אצל המעביד. ככל שזו ארוכה יותר, ניטה למסקנה שההנאה הכלכלית העיקרית מלימודי העובד תופק ע"י המעביד הנוכחי. גישה זו אומצה לאחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים בעניין עובדי בנק יהב.

למרות זאת, אומרים נוימן וקפלן, "רשות המיסים מסרבת לראות במימון לימודים אקדמאיים כהוצאה שהוצאה לנוחות המעביד, בנסיבות המתאימות, ורואה בהן בהכרח טובת הנאה המהווה הכנסת עבודה לעובד, וזאת ללא אבחנה ובחינה מהותית של הדברים. לגישתה, עצם הזכאות לתואר אקדמי או מקצועי שוללת לכשעצמה את האפשרות להכיר בהוצאה". ואולם, "בעוד שהרשות מחילה את מבחני הפסיקה על לימודי תעודה, השתלמות ולימודים אחרים, היא סירבה להחיל את אותם המבחנים על לימודים לתואר אקדמי".

פסק הדין בנצרת, לדבריהם, "רק מחזק את הגישה התומכת באפשרות לניכוי הוצאת לימודים, אפילו אם הם מקנים תואר אקדמי, במקרים המתאימים, באופן שאף מתיישב עם גישת המשפט האמריקאי, שאוסר זאת כאשר מדובר בלימוד מקצוע חדש. זאת, משום שעולה ממנו בין השיטין אותה אבחנה בין לימודי תואר ראשון ובין לימודי תואר מתקדם או חלקיים, באופן שכל עוד הלימודים האקדמיים לא מקנים לנישום מקצוע חדש, הרי שכלכלן הלומד לתואר שני בכלכלה או תואר שני במינהל עסקים, מהנדס בתחום משאבי האנוש שלמד תואר שני בפסיכולוגיה, או אף עו"ד ורו"ח שלמדו לתואר שני במשפטים, רשאים לנכות את ההוצאה בגין לימודיהם". זאת, משום שברור שהלימודים אינם מקנים "מקצוע" חדש, גם לפי הגדרתו הרחבה של בית המשפט, לפיה כל תואר ראשון מקנה "מקצוע", הגדרה שנוימן וקפלן אינם מסכימים עימה.

נשיא לשכת רואי חשבון, עופר מנירב, סבור כי "פסק הדין סולל למעשה את הדרך להכרה בתואר שני לצרכי מס הכנסה". לדבריו, השופט ממן עצמו ציין שהשתלמות בנושא משפטי לרו"ח "אפילו בהיקף רחב מאוד, עשויה להיחשב הוצאה מוכרת".

מנירב אומר, כי פסק הדין סולל את הדרך להכרה בתואר שני, כאשר הוא בבחינת השלמה או הרחבת ידיעות בתחום המקצוע. "למרות שבמקרה זה מדובר ברואי חשבון המבקשים ללמוד משפטים, כל בעל מקצוע המעוניין ללמוד תואר שני כאשר הנושא קשור למקצוע ועבודתו והוא בבחינת השתלמות, לא יוכל פקיד השומה למנוע ממנו לנכות את הוצאותיו בגין לימודים אלו". מנירב מעריך, כי תוכנית לימודי המשפטים הייחודית לרו"ח באוניברסיטת בר-אילן, תוכר לכשתגיע לדיון בבית המשפט, משום שהיא כוללת נושאים משפטיים חיוניים לעבודתם של רואי החשבון.

לפני כמה חודשים הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק של ח"כ אהוד רצאבי, בשיתוף עם לשכת רואי חשבון, המאפשרת הכרה בהוצאות שכר לימוד הן לתואר ראשון והן לתואר שני. אם תתקבל ההצעה, אומר מנירב, היא תגדיל את מספר הלומדים באוניברסיטאות ותגדיל את שוויון ההזדמנויות, שכן היא תאפשר לסטודנטים מהפריפריה ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה ברחבי הארץ. לדברי מנירב, אם תתקבל הצעת החוק, השינוי יפרוש את ההוצאה על-פני מספר שנים וישתלב עם דבריו של השופט ממן, שקבע כי לימודים לרכישת מקצוע הינם הוצאה הונית. *