חצי שנה לאחר שהחלה: לבני נאלצת להקפיא את יישום הרפורמה בהוצאה לפועל

שרת המשפטים, ציפי לבני, נאלצה להקפיא את יישום הרפורמה בהוצאה לפועל חצי שנה לאחר שהחלה. זאת בעקבות קשיים טכניים ואי המוכנות של עורכי דין.

הרפורמה מאפשרת הגשת תביעות, עד 50 אלף שקל, ישירות ללשכות ההוצל"פ ללא צורך בקבלת פסק דין מבית המשפט.

לבני אומרת שהקפאת היישום נדרשת לשם בחינה חוזרת של הרפורמה על כל היבטיה, אולם בכנסת כבר נשמעים קולות התובעים בהזדמנות זו את ביטולה המוחלט.

הרפורמה התקבלה בכנסת כתיקון (מס' 24) בחוק ההוצל"פ באוקטובר 2002 ביוזמת הח"כ דאז אמנון רובינשטיין. בשבוע שעבר ביקשה לבני מהכנסת להשהות את ביצועה בתיקון חדש כהוראת שעה. בימים הקרובים היא תעבור בקריאה ראשונה ותאושר סופית בתוך זמן קצר.

הרפורמה נועדה להביא לייעול ההליכים ולחיסכון בעלויות. אבל התוצאה בפועל היתה, לדברי לבני, שבמקום התייעלות היא גרמה רק הכבדה על המערכת ועל משתמשיה, וכן עוררה שאלות משפטיות.

לבני סיפרה, כי הקשיים הטכניים המערכתיים התגלו מיד עם הפעלת הרפורמה בראשית 2005. "עורכי הדין המשתמשים במערכת ההוצל"פ, לא היו ערוכים לפתוח מרחוק תיקי הוצל"פ באמצעות המחשב, ובכלל זה את הבקשות לביצוע מהיר של התביעות. בפועל הן הוגשו באופן ידני, וחייבו סריקה של כל בקשה על מסמכיה הרבים כדי להעבירם למחשב, מה שהתברר כבלתי מעשי בחלק מהלשכות", אמרה.

קושי נוסף התגלה במקרים שלגביהם הוגשה התנגדות לביצוע התביעה ללא פסק דין של שופט, המחייבים להעביר את מסמכי התביעה להכרעת בית המשפט, כמו לפני הרפורמה. לבני אמרה, כי בנוסף להכבדה הטכנית, עלו כאן גם שאלות משפטיות לגבי הסמכות לדון בהתנגדויות.

בהוראת השעה שהוגשה לאישור הכנסת, יש גם הוראות מעבר לגבי הטיפול בתביעות שהוגשו מיום הפעלת הרפורמה עד לתחילת ההקפאה. לבני מציעה, כי התיקים שטרם החלו בהם הליכי הגבייה יועברו לבית המשפט ויעלו לדיון כתביעות בסדר דין מקוצר. הליכי גבייה שכבר החלו ימשיכו להתבצע עד לסיומם דרך לשכות ההוצל"פ.

"לא הייתי רוצה שתהליך מהסוג הזה של אישור חוק והשהייתו לאחר מכן יהיו דבר שבשגרה", התנצלה לבני, "אלא שעל-פי המלצת הגורמים המקצועיים, נדמה שאין לנו מנוס אלא לעשות את זה לטובת הכלל".

בקריאה הראשונה השתתפו 6 ח"כים בלבד. רק אחד, ח"כ אילן ליבוביץ (שינוי), תמך בהמשך הרפורמה כתחליף לתביעות שנסחבו בבתי משפט 2-3 שנים. האחרים הח"כים מוחמד בראכה (חד"ש), עבד אלמאלכ דהאמשה וטלב א-סאנע (רע"מ), איוב קרא (ליכוד) ונסים זאב (ש"ס) התנגדו להוציא את התביעות מסמכות בית המשפט וראו ברפורמה "חקיקה חפוזה ועוולה למעוטי יכולת".