שקיעתה של מדינת הרווחה

* הצעירים, הבריאים והעובדים נושאים בעיקר הנטל של מדינת הרווחה. הזדקנות האוכלוסייה - הן עקב ירידה בשיעור הילודה והן עקב עלייה בתוחלת החיים - מעמיסה על כתפיו של כל צעיר-עובד מספר גדול יותר של קשישים-נתמכים. הדור הצעיר יצביע בעד הורדת התמיכות. כמו כן, באירופה, למשל, משמיעה האוכלוסייה הוותיקה קולות נגד מיסוי כבד שנועד, בין השאר, למימון מהגרים מיעוטי יכולת.

* בכפר הגלובלי ובעידן הגלובליזציה ההון, ובמיוחד זה הפיננסי, יכול לחצות גבולות בקלות רבה. למעשה, זהו אחד היתרונות של הגלובליזציה - היכולת של ההון לנדוד למקומות שבהם הוא הכי נחוץ, דהיינו, למקומות שבהם הוא נהנה משיעורי התשואה הכי גבוהים. מדינות רבות מתקשות לגבות מסים בשיעורים גבוהים על ההון של תושביהן המושקע מחוץ לגבולותיהן. לכן, הן בוחרות/נאלצות למסות הון כזה בשיעורים נמוכים יחסית. ומכיוון שאין הן רוצות להפלות לרעה (ולהבריח אל מחוץ לגבולותיהן) את ההון של תושביהן המושקע בתוך גבולותיהן, הן בוחרות/נאלצות להפחית את שיעור המסים גם על ההון המקומי. דהיינו, אנו עדים לתופעה נרחבת של הפחתה כללית בשיעור המסים על הכנסות מהון.

האיחוד האירופי יכול לשמש דוגמה מעניינת. לאחרונה צירפו 15 המדינות הוותיקות (EU-15) של האיחוד לשורותיהן עשר מדינות חדשות והפכו ל-E-25. השיעור של מס החברות באסטוניה, מצטרפת חדשה, הוא אפס. שיעור המס נמוך גם ביתר המצטרפות החדשות והוא אינו עולה בדרך כלל על 20%. מדינות ותיקות (צרפת, גרמניה) נאלצות וייאלצו גם הן להפחית את מס החברות שלהן. המדינות הוותיקות פועלות כיום לגבש הסכמה בדבר החלת שיעור סף מינימלי של מס חברות באיחוד האירופי. המצטרפות החדשות, כמובן, מתנגדות. בין השאר, טוענות האחרונות כי מיסוי נמוך על חברות הוא בעבורן אמצעי למשיכת הון הדרוש להן כדי להגיע לרמת הפיתוח של המדינות הוותיקות. סביר להניח, כי בסופו של דבר יצליחו המדינות הוותיקות "לשכנע" גם את המצטרפות החדשות להסכים להחלת סף מינימלי, אך גם ברי כי המדינות הוותיקות ייאלצו להסתפק במיסוי ברמה נמוכה מזו שהיתה נהוגה לפני ההתרחבות האחרונה של האיחוד.

הורדת שיעורי המס על חברות מביאה לעלייה בערכי השוק שלהן, וליצירת רווחי הון לבעלי מניותיהן, כתוצאה משני גורמים: הירידה בשיעורי המס מביאה לעלייה ברווחים הנקיים העתידיים של החברות; ונוצר גם רווח חד-פעמי, בבחינת windfall או מן מהשמים, כתוצאה מהפחתת העתודות למסים נדחים.

לא רק הון פיננסי חוצה גבולות בקלות. גם גורם הייצור - עבודה, ובמיוחד עבודה מיומנת - יכול לצאת ממדינה אחת ולקבל אישור להיקלט במדינות אחרות, לכן גם הוא עשוי להתקומם על שיעורי מיסוי דרקוניים. ישראל כבר עלתה על קטר הגלובליזציה, ולא נראה כי היא יכולה או כי רצוי לה לרדת ממנו. אלה לא "חדשות טובות" למדינת הרווחה.

פרופסור צדקה, מהחוג לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, פירסם יחד עם פרופסור אסף רזין את הספר The Decline of The Welfare State בהוצאת MIT