גם המדינה מסתכנת בתביעה נזיקית של עובדים זרים - למרות שאינה המעביד

פסיקה של ביה"ד לעבודה פותחת בפני עובדים זרים פתח להגיש נגד שירות התעסוקה ונגד שר העבודה והרווחה תביעה נזיקית, שאינה נובעת מקיום יחסי עובד-מעביד

מעסיק נדרש לקבל משירות התעסוקה היתר להעסקת עובד זר (סעיף 32 לחוק שירות התעסוקה). סעיף 34(ב) לחוק הסמיך בעבר את השירות לנקוט צעדים כלפי מעסיק שלא קיים את התנאים שנקבעו. אם מפר המעסיק את חוזה העבודה עם העובד הזר, זכאי האחרון להגיש נגדו תביעה לבית הדין לעבודה.

אך מה יקרה אם אותו עובד זר יגיש תביעה גם נגד המדינה (שירות התעסוקה ושר העבודה והרווחה)? התביעה נגד המדינה אינה נובעת מקיומם של יחסי עובד מעביד, אלא על עילה מתחום דיני הנזיקין, (כגון, עוולת הרשלנות). האם בית הדין לעבודה מוסמך לדון גם בתביעה זו?

בשאלה זו נחלקו דיעותיהם של שופטי בית הדין הארצי לעבודה. נשיא בית הדין, השופט אדלר, השיב בשלילה; יתר שופטי ההרכב (בפס"ד שכתב השופט צור) השיבו בחיוב, בהרחיבם, הלכה למעשה, את שערי ההתדיינות בפני העובדים הזרים.

"המדינה אינה המעסיק של העובדים הזרים המגיעים לישראל. המדינה מספקת את האשרות שעל בסיסן מגיעים העובדים אל המעסיק. חובות המעסיק אינן חובות המדינה. תביעה כנגד המעסיק אינה תביעה כנגד המדינה", שטח השופט אדלר את הבסיס הרעיוני לגישתו.

לשיטתו, תביעה בעוולה נזיקית המוגשת ע"י העובד הזר נגד המדינה איננה נובעת מחובות שנטלה על עצמה המדינה בחוק שירות התעסוקה, בהקשר להעסקתם של עובדים זרים. כמו כן, בית הדין לעבודה אמנם מוסמך לדון בתוקפה של פעולה שלטונית, ואולם גם אז, בלבד שהיא תתקיים במסגרת יחסי עובד-מעביד.

דעת הרוב היתה, כאמור, הפוכה. היא מבוססת על סעיף 82א' לחוק, הקובע כי "בכפוף לסעיף 43 תהא לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בכל הליך אזרחי הנובע מהוראות חוק זה". גישת הרוב מבקשת גם לקדם את היעילות הדיונית.

"הוראה זו קובעת סמכות לא בלשון של סעד ולא בלשון של עילה. הוראה זו קובעת סמכות בלשון של 'הליך'. לפי הוראה זו, בית הדין מוסמך לדון בסוגים שונים של תובענות - תביעות, בקשות וכל סוג של הליך - יהא הסעד המבוקש בהן אשר יהא ותהא העילה בהן אשר תהא ובלבד שההליך נובע מהוראות אותו חוק", כתב השופט צור בשם הרוב.

שופטי הרוב הוסיפו כאמור טעם מעשי לעמדתם, של ייעול הדיונים ומניעת פיצולן של תביעות - "יש יתרון בריכוז של כל התובענות הנובעות מהוראות החוק בידי ערכאת שיפוט אחת. מה טעם להביא לפיצול עניין אחד לכמה הליכים בפני ערכאות שונות?"

כמו כן, ממשיך וקובע השופט צור בשם רוב שופטי ההרכב, "בתי הדין לעבודה מוסמכים לדון בשלל של עניינים, בין מכח חוק בית הדין לעבודה ובין מכח חוקים אחרים, בין בעניינים אזרחיים ובין בעניינים פליליים או מינהליים, בין בתביעות נגד מעסיק ובין בתביעות נגד רשויות ציבוריות. יותר מכך, בתי הדין לעבודה מוסמכים גם לדון בעניינים מתחומי הנזיקין עצמם (סעיף 24(א)(1ב) לחוק בית הדין לעבודה) ומדוע לא יהיו מוסמכים לדון בעילות נזיקין אחרות כלפי גופי המדינה?"

(ע"ע 23/03 משרד הפנים ואח' נ. יונג זן ואח', פס"ד מיום 7.6.05. השופטים אדלר, ברק-אוסוסקין וצור, נ"ע כספי, נ"מ אל-דור).