הבנק לפיתוח התעשייה לביהמ"ש: דיבידנד יכול להיות מוכרז ומחולק רק בכפוף לקיומם של רווחים לחלוקה

הבנק לפיתוח התעשייה מבקש מבית המשפט המחוזי בת"א לדחות את עתירתן של קופות התגמולים של הבנקים לאומי מזרחי ודיסקונט, ואת העתירה של חברות הביטוח מנורה והראל, חברת ישאל אמלט השקעות, וחברת הלמן אלדובי קופות גמל, המחזיקות במניות בכורה של הבנק. אלה עתרו לחייב את הבנק לשלם להם דיבידנד כפי ששילם עד לרבעון השני של 2002.

לדברי הבנק, החל מהרבעון השלישי של 2002 הוא לא חילק דיבידנדים לבעלי מניותיו. זאת בשל העדרם של רווחים לחלוקה ובשל מצבו המיוחד של הבנק. העותרות טוענות, כי אין המדובר כלל בדיבידנד, כי אם בריבית אותם התחייב הבנק לשלם לבעלי מניותיו. לטענת הבנק, מעולם לא התחייב כלפי בעלי המניות לשלם להם תשואה קבועה על מניותיהן מידי שנה, ללא קשר וללא תלות ברווחי הבנק, כאילו היו המניות בהן מחזיקות העותרות לא מניות אלא אג"ח.

לדבריו, לעמדה זו של העותרות אין כל אחיזה במציאות והיא נסתרת באופן ברור מהוראותיו של תקנון הבנק ומהאמור של תשקיפי ההנפקה. לדברי הבנק, באמצעות עוה"ד אהוד סול ויוסי אשכנזי, מצבו הנוכחי מחייב אותו לשקול גם את ענייניו של נושיו להם הוא חוב חובת אמון ולהבטיח, כי אם לאחר סיום התוכנית RUN OFF שלו, להיכנס להליכי פירוק, כספי הריבית יהוו חלק מכרית הביטחון עבור הנושים.

הבנק מדגיש, כי רצונו לעמוד בחובותיו כלפי נושיו וכי אין לו ריב עם בעלי מניותיו, והיה ולא תתקבל עמדתו הוא ישקול בחיוב להכרזת דיבידנד בכפוף לאישור בית המשפט, לאישורים הרגולטורים הדרושים ולתיקון התקנון. אלא שכל עוד לא הוכרע הסוגייה ידיו כבולות והוא מנוע מלחלק דיבידנד. (ה.פ 1292/04).