שנתיים מאסר לעו"ד צדוק צארום, שהורשע בגניבה, מירמה וזיוף

ביהמ"ש: מדובר בעו"ד המהין לשלוח יד ברכוש לקוחו; התנהגותו מכתימה את ציבור עוה"ד ופוגעת באמון בהם

בית משפט השלום בתל-אביב גזר באחרונה עונש של שנתיים מאסר בפועל ושנת מאסר על תנאי על עו"ד צדוק צארום, שהורשע בעבירות של גניבה, קבלת דבר במירמה, ניסיון לקבל דבר במירמה, שבועת שקר, שיבוש הליכי משפט וזיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר.

בכתב האישום נאמר, כי הנאשם שלח ידו בכספי לקוחו איש עסקים, דן והב, אזרח ארה"ב. התביעה טענה, כי המתלונן הפקיד בידיו של הנאשם שיקים בחתימת ידו, שנועדו לתשלום לבעלי מקצוע שביצעו עבודות בדירתו. אולם הנאשם מילא בשיקים סכומי כסף, הגישם לפרעון בבנק וגנב את תמורתם לעצמו בסך 71 אלף שקל, תוך זיוף חתימותיהם של בעלי המקצוע על גב השיקים.

עוד נאמר בכתב האישום, כי הנאשם שכנע בדרך רמייה, את המתלונן לרכוש את מחצית הזכויות במסעדת צארום שהייתה בבעלותו ובעלות אחיו, בהסתירו ממנו את עובדת קיומה של משכנתא על המסעדה ואת העובדה, כי הנכס נמכר על-ידי כונס הנכסים.

המתלונן העביר לנאשם סכום של 150 אלף דולר עבור רכישת מחצית מהמסעדה, ומתוך סכום זה העביר הנאשם 100 אלף דולר לכונס הנכסים, לשם כיסוי חובו כלפי הבנק, ו-50 אלף דולר העביר הנאשם לכיסוי חובותיו בבנקים נוספים.

כמו כן, באמצעות שיקים שהפקיד המתלונן, פרע הנאשם חוב לעיריית תל-אביב בגין המסעדה בסכום של 21,295 שקל ומשתבע ממנו המתלונן את השבת כספו, הגיש הנאשם לבית המשפט תצהיר כוזב בו טען, כי המתלונן אינו זכאי להשבת הכספים, הואיל והחזקה במסעדה נמסרה לו והכול בעת שהחזקה הייתה כל כולה בידי הכונס.

הנאשם תלה את כישלונו בסבך כספי אליו נקלע, כשעסקי המסעדות קרסו בזה אחר זה. ומתוך שראה עצמו מחוייב לכסות את החובות הכספיים הכבדים שרבצו על המשפחה כולה. הנאשם הביע חרטה וציין, כי הושעה לצמיתות מחברותו בלשכת עורכי הדין, וכעת רובץ עליו גם כתם ההרשעה ושמו הטוב נפגע ללא תקנה.

עוד ציין הנאשם, כי הוא חויב בתשלום של 670 אלף שקל למתלונן, בעקבות תביעה אזרחית שהוגשה נגדו ועד היום שילם לו 120 אלף שקל.

השופט מרדכי פלד קבע בגזר הדין, כי מעשיו של הנאשם אינם באים בגדרו של כשלון חד פעמי אלא מדובר במעשים שיטתיים ומתוכננים לאורך זמן תוך ניצול ומעילה באמון ללא סייג שנתן בו לקוחו.

לדברי השופט, מדובר במעשים מתוכננים ונפתולים שתכליתם הולכת שולל כלפי המתלונן שראה בנאשם ידיד נאמן שאין לפקפק בנאמנותו וביושרו.

השופט הדגיש, כי מדובר בהתנהגות מקוממת ובמעשים המחתימים את ציבור עוה"ד ופוגעים באמון הציבור הניתן בעוה"ד. לסיכום קבע השופט, כי אין מקום להסתפק במעצר של עבודות שירות כאשר מדובר בעו"ד המהין לשלוח יד ברכושו של לקוחו בסכום המגיע ל-750 אלף שקל והכול במסגרת עיסוקו ופעולותיו כעו"ד.

השופט ביקש להעביר עותק מגזר הדין ללשכת עורכי הדין, ונעתר לבקשת הנאשם לעיכוב ביצוע העונש עד יום 1.9.06 וזאת בכפוף להמצאת ערבויות בסכום של 180 אלף שקל וצו עיכוב יציאה מהארץ למשך 180 יום. (ת.פ 7196/02).