פרויקט מנהרות הכרמל יוצא לדרך - דמי הזיכיון יחולקו למספר תשלומים

המדינה איפשרה לכרמלטון לפרוס את תשלום התמלוגים בהיקף 266 מיליון שקל. עם זאת, כרמלטון תשלם מיד עם תחילת העבודות 28.5 מיליון שקל ויתרת דמי התמלוגים תשולם כחוב נחות הנושאת ריבית הגבוהה מעלות גיוס ממשלתית במהלך תקופת הזיכיון.

הטבה זו מצטרפת להטבות נוספות שניתנו לכרמלטון במסגרת המו"מ לגיבוש חוזה הזיכיון המתוקן שנחתם היום. ההטבה המרכזית היא הוספת מנגנון הבטחת הכנסה. כרמלטון קיבלה מהמדינה הבטחה לערבות תנועה. אם הביקוש לכבישים לא יגיע ל-80% מהצפי, המדינה תשלים את הכנסות כרמלטון ל-90% מהיקף התנועה הצפוי.

על-פי חישובים שנעשו באגף החשכ"ל, כבר בשימוש של 50% מהתחזית מרוויחה המדינה מהפרויקט 278 מיליון שקל, על אף תשלום של 127 מיליון שקל לכרמלטון. אחד ההישגים החשובים שרשמה המדינה לזכותה הוא הפחתת מחיר האגרה לרכב פרטי מ-12.5 שקל ל-5-8 שקלים.

הסכם הזיכיון נחתם במעמד שר האוצר, בנימין נתניהו, שר התחבורה, מאיר שטרית, ראש עיריית חיפה, יונה יהב ומנכ"ל משותף בקבוצת אשטרום, ליפא משורר.

פרויקט מנהרות הכרמל התעכב עד היום ממספר סיבות: התמשכות ההליך הסטטוטורי שנבע בעיקר מהתנגדויות לתוכנית, נסיגת בנק דיסקונט מהסכם המימון שגררה התמשכות הליכים משפטיים בעניין ומו"מ ממושך שהביא היום לחתימה על ההסכם הפיננסי.

פרויקט מנהרות הכרמל קודם לראשונה ב-1996 עת פורסם המכרז לביצוע הפרויקט בשיטת ה-BOT. בשנת 1997 זכתה במכרז קבוצת כרמלטון, שכללה אז את אשטרום, דרגדוס, נכסים ובניין ופי.בי. כיום כרמלטון היא שותפות רק של אשטרום ושיכון ובינוי.

הסגירה הפיננסית צפויה תוך חודשיים, וכרמלטון תחל בעבודות בחודשים הקרובים. סיום הפרויקט ופתיחת המנהרות לתנועה צפויים בשנת 2010. בדיקה כלכלית שנערכה עבור משרד האוצר קבעה, כי כל שנת עיכוב בפרויקט גורמת להפסד תועלת למשק בסך 250 מיליון שקל.

שר האוצר, בנימין נתניהו אמר בטקס כי העיכובים בפרויקט מנהרות הכרמל הם תוצאה של התנהלות שגויה של המדינה במשך שנים בניהול מכרזים. לדברי נתניהו, למשק נגרם הפסד של יותר מ-1.5 מיליארד שקל - 0.3% תוצר - רק בגלל העיכובים בפרויקט זה.