גם החברות סנו וברזלן מצהירות שיסגרו מפעלים בארץ ללא אספקת גז ישיר מבז"ן

בז"ן צפויה, בעקבות שינוי התקן, להקטין את היקף הייצור של גפ"מ, ולהפסיק לחלוטין את הייצור של גפ"מ ישיר.

מנכ"ל סנו, אלכס לנדסברג, ומנכ"ל ברזלן, נתן להב, הודיעו באחרונה, כי ההפסקה של אספקת גפ"מ ישיר תאלצם להפסיק פעילות בארץ, כי אין תחליף לייצור באמצעותו.

סנו הודיעה, כי לא תוכל להמשיך לייצר את התרסיסים. לדברי לנדסברג, בעבר היתה רוכשת סנו גז זה מחו"ל במחיר כפול, והמעבר לאספקה מקומית איפשר לה להתחרות מול ייבוא מוצרים מוגמרים.

סנו, המעסיקה 30 עובדים, לא תייבא גז במחיר כפול, נמסר, ולכן, אם הוא לא ייוצר בארץ, תסגור את הייצור המקומי, ותהפוך ליבואנית של מוצרים מוגמרים.

גם ברזלן, יצרנית חוטים מגולוונים, המעסיקה 100 איש, הודיעה, שתאלץ לסגור את המפעל בארץ. לדבריה, חלק מרכזי בייצור שלה מבוסס על גז ישיר - 150 טון בחודש.

לדברי להב, בז"ן לא ערוכה לשינוי התקן, ולכן תצומצם אספקת הגז לתעשייה. לדבריו, עלייה נוספת במחיר הגז הישיר, כתוצאה מייבוא, מהווה פגיעה קשה, שגורמת אי-כדאיות להפעלת החברה.

להב מבקש ממנכ"ל משרד התשתיות, אלי רונן, לדחות בשנתיים את כניסת התקן לתוקף, כדי שבז"ן תיערך לשינוי ותוכל להמשיך לספק את הגז הישיר.

חברת פניציה הודיעה כבר בתחילת החודש, שתסגור את המפעלים בארץ על רקע הפסקת אספקת הגז הישיר. משמעות הדבר היא גם פיטורים של מאות עובדים.

בכיר בענף הגז אמר, כי התנהלות המדינה בעניין התקן היא איוולת. לדבריו, החלת התקן באוקטובר לא הכרחית, והתועלת שתצמח מכך קטנה מאוד, ביחס למחיר שישלם המשק. מחיר שכולל סגירת מפעלים, ייצור בסולר ובמזוט, ופגיעה באיכות הסביבה, אינו סביר. לדבריו, הבעיה העיקרית בתקן היא העדר חלופה לגז מיובא - שהוא גם יקר יותר, וגם בארץ אין פתרון אחסנה עבורו.