"אני לא מבין איך על זה נתנו פטנט. הרי זה טריוויאלי!" משפט זה מסמן, לעיתים, את הגילוי הבלתי נעים שהמצאה חשובה שהייתה בידינו לפני זמן רב, הפכה להיות נחלתו של מתחרה שקיבל עליה פטנט.
למרבה האירוניה, זוהי תופעה שהיא תולדה של מצוינות דווקא, הגורמת לבעלי המקצוע המעולים לפספס הזדמנויות רבות להגן על פרי ידיעותיהם ועבודתם. תופעה זו, אותה ניתן לכנות "סינדרום המומחה", נובעת מחוסר היכולת של המומחה לשפוט את ערך עבודתו מבחינה פטנטית.
כל אדם העוסק בהיי-טק יודע שלא ניתן להגן בפטנט על פיתוח שהוא "מובן מאליו", שכן פיתוח כזה יחסר "התקדמות המצאתית", שהיא תנאי הכרחי לקבלת פטנט. לכן, פיתוח שמפתחו חש שהדרך אליו הייתה קלה, או פתרון של בעיה שהוצגה לו שאליו הגיע ללא קושי, נראים למומחה כבלתי ראויים לפטנט.
וכאן השגיאה הגדולה: אמת המידה לפיה נמדדת ההתקדמות ההמצאתית מבוססת על הקושי בפניו יעמוד "בעל מקצוע ממוצע", והמבחן הוא האם בעל המקצוע הממוצע יראה את הפתרון כמובן מאליו.
הגדרתו של "בעל המקצוע הממוצע" היא בעייתית כשלעצמה, ואינה הגדרה ברורה וחדה, אותה ניתן להפעיל באופן אוטומטי בכל מקרה ומקרה. על כן, הקביעה באם המצאה פלונית היא בעלת התקדמות המצאתית אם לאו, היא מן המסובכות ביותר.
למרבה הפלא, על אף הררי הנייר שנכתבו ונכתבים על ידי רשויות הפטנטים השונות ובתי המשפט השונים בארצות תבל, קיימת הבנה יחסית אחידה בעולם לגבי מושג ההתקדמות ההמצאתית, במרבית השטחים. אולם, בבואו לקבוע עמדה בשאלה זו לגבי פיתוח פלוני, על הבוחן את ההמצאה להפעיל מערך מורכב של שיקולים, ולהביט בהמצאה מנקודות מבט שונות, בטרם יפסוק שהיא נטולת התקדמות המצאתית.
מומחה שהוא הממציא פסול שלוש פעמים מלשפוט את המצאתו מהיבט זה: ראשית, הוא הממציא, ולכן נקודת מבטו קרובה מדי להמצאה. שנית, הוא, כאמור, מומחה, ומעטים המומחים המסוגלים להרחיק עצמם מהמקום בו הם עומדים במידה הדרושה להפוך, ולו לרגע, לבעל מקצוע "ממוצע". שלישית, לממציא אין בדרך כלל הניסיון והידע הרחבים הדרושים כדי להעמיד את ההמצאה באור הראוי לה, ביחס להמצאות אחרות שכבר עמדו במבחן זה בעבר.
משום כל אלה, ממציא שהוא מומחה בתחומו חייב להתנזר משיפוט של המצאתו בכל הנוגע להיותה מובנת או לא מובנת מאליה (obvious), ועליו להפקיד את מלאכת הבדיקה בידי אדם המסוגל, ממרחק, לשקול את מערכת השיקולים הדרושה. בכך אפשר יהיה להקטין את הסיכון שהמצאות בעלות ערך כלכלי רב יירדו לטמיון. סיכון זה בא לידי ביטוי מוחשי כיום בחברות היי-טק ישראליות רבות, המתעוררות לעיתים למציאות בה המפתח להתקדמות בכיוון חשוב, שהיה בידיהן זמן רב לפני כן, נשמט מידיהן ונקטף על ידי המתחרים.
ד"ר כפיר לוצאטו (הכותב הוא עורך פטנטים, מבעלי משרד לוצאטו את לוצאטו) מכונת הגדלה דיגיטלית, 130 Lambda, משווקת על ידי חברת דלתה-פילם, נציגת דורסט בישראל. המכשיר מותאם להדפסת פורמטים גדולים באיכות צילום גבוהה. מכונת הלמבדה מוזנת במידע מהמחשב, מעבירה אותו באמצעות קרן לייזר לנייר צילום ומפיקה פלט באיכות הזהה לאיכות צילום. היא מסוגלת להפיק פלטים ותמונות בפורמטים גדולים: עד 1.30 מטר רוחב ואורך של 50 מטר או יותר - על נייר צילום. המחיר: 100 אלף דולר.
אלה יעקב
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.