עושפ זה לא רק טקנומטיקס

חברת עושפ היא ככל הנראה אחת מחברות האחזקה הישראליות הפחות מוכרות הנסחרות בוול-סטריט. שמות כמו פורמולה או אלרון בוודאי אומרים הרבה יותר למשקיעים הישראלים. מי שהשם נשמע לו בכל זאת מוכר מקשר אותו בוודאי אוטומטית לחברת טקנומטיקס, עד כה הנפקתה הציבורית היחידה של עושפ.

אלא שמצב זה צפוי להשתנות במהירות. על פי ההערכות, שתי החברות הפרטיות הבולטות שבבעלותה של עושפ, דקאלוג ומינט, צפויות להיות מונפקות בקרוב בוול-סטריט, כאשר הערכות מדברות על כך כי שווי השוק המצרפי בשתי ההנפקות עשוי להגיע לכ-300 מיליון דולר. מכאן עולה שמניית עושפ עצמה נסחרת כעת, גם לאחר גל העליות שעבר עליה במהלך השבועות האחרונים, בדיסקאונט משמעותי ביחס לשווי אחזקותיה. עושפ, אשר סגרה את המסחר בסוף השבוע החולף במחיר של 9.6 דולרים, נסחרת כעת בשווי שוק של כ-120 מיליון דולר בלבד.

גם מי שהשם עושפ מוכר לו, ספק אם יודע את מקורו של השם. מסתבר כי למרות שהחברה מזוהה יותר מכל עם שלמה דוברת, בנו של אהרון דוברת, הרי שהיא נוסדה במקור על ידי שני אנשים אחרים. מייסדיה של עושפ, עודד פוליג ושאול שני, הקימו אותה בסוף שנת 81', וראשי התיבות המרכיבים את שמה של החברה נגזרו משמותיהם. השם 'עושפ' הוא לפיכך ראשי תיבות של "עודד ושאול פיתוח".

שלמה דוברת, היום בן 39, הצטרף לחברה רק בשנת 83', ושנתיים מאוחר יותר הונפקה החברה בוול-סטריט. פוליג ושני עצמם פרשו לאחר מספר שנים לעסקים פרטיים ומכרו את אחזקותיהם בחברה. על פי ההערכות, שלמה דוברת עצמו מחזיק כיום כ-%15.9 ממניותיה של עושפ, ולפי שווי השוק הנוכחי של החברה, כ-120 מיליון דולר, עומד כיום שווי אחזקותיו בעושפ על כ-19 מיליון דולר. אביו, אהרון דוברת, אשר כיהן בעבר כיו"ר עושפ, מחזיק על פי ההערכות כ-%2 ממניותיה.

בשנים הראשונות לאחר הקמתה הרבתה למעשה עושפ לחפש את עצמה, ולקח לחברה כמה שנים טובות עד שהחלה להתמקד. הרכישות הראשונות שביצעה עושפ היו בבלגיה, ולצורך כך אף העתיק דוברת למספר שנים את מקום מגוריו לאנטוורפן.

שני העסקים אותם ניהלה עושפ בבלגיה היו חברת מדיקל, שעסקה בתחומי ההדמיה הרפואית, וחברת פגארד הבלגית, שעסקה בייצור מכונות לעבוד שבבי. שתי החברות הקיזו במשך שנים הפסדים כבדים לעושפ, עד בשנת 94 החליטה החברה לצאת משתי הפעילויות המפסידות ולהתמקד בתחום התוכנה.

במסגרת זו גם נוסדה זמן מה לפני כן חברת טקנומטיקס, אשר עוסקת בפיתוח תוכנות להנדסת ייצור באמצעות מחשב (CAPE). מוצר הדגל של החברה הוא ה-ROBCAD המיועד לתכנון הנדסי והדמיה של רצפת הייצור במפעלי תעשייה. טקנומטיקס נחשבת למובילה העולמית בתחומה, ומתחרתה העיקרית היא חברת דאסו הצרפתית.

טקנומטיקס הונפקה בוול-סטריט בשנת 93', והיתה ההצלחה הראשונה, ועד היום גם היחידה, של עושפ בבורסה האמריקנית. החברה, שהונפקה ב-93' לפי מחיר של 12 דולר למניה, ביצעה לפני כשלוש שנים הנפקה שנייה, לפי מחיר של 15 דולר למניה, בה גייסה סכום של 47 מיליון דולר. עושפ, שהחזיקה בעבר בשליטה בטקנומטיקס, צמצמה לאחרונה את אחזקתה בחברה לשיעור של כ-%18 בלבד.

עד לפני כשנה העתיד נראה ורוד למדי בטקנומטיקס. החברה הציגה גידול מתמיד בהכנסותיה וברווחיה, והסנטימנט החיובי ממנו נהנתה בוול-סטריט בא לידי ביטוי במחיר המניה, שהגיעה בשיאה לרמה של 34 דולר, מחיר ששיקף שווי חברה של כ-340 מיליון דולר.

אלא שבתחילת 98' חלה הרעה משמעותית בתוצאותיה הכספיות של החברה, דבר שהביא גם לצניחת המניה, אשר מדשדשת מאז ברמה של כ-15 דולר בלבד. ברבעונים האחרונים הצליחה החברה להפגין התאוששות מסוימת בתוצאותיה, והכנסותיה ברבעון הרביעי הסתכמו ב-19.8 מיליון דולר, אולם בשנת 98' כולה הציגה החברה צמיחה מתונה למדי לעומת השנה החולפת.

הכנסותיה של טקנוטיקס בשנת 98' הסתכמו בכ-68.3 מיליון דולר, עלייה של %16 לעומת השנה הקודמת. בשורת הרווח הנקי אף נרשמה ירידה, והחברה הציגה בשנה החולפת רווח נקי (בנטרול סעיפים חד-פעמיים) של כ-10.5 מיליון דולר, לעומת רווח של כ-12.7 מיליון דולר שרשמה בשנת 97'.

החברה מנסה כעת לשפר את תוצאותיה על ידי חדירה לשווקים חדשים, כמו תחומי האלקטרוניקה ותעשיית המיכון הכבד, בהם לא היתה לה עד היום דריסת רגל משמעותית. במסגרת זו רכשה טקנומטיקס לפני כשבוע את חברת יוניקם האמריקנית תמורת סכום של כ-24 מיליון דולר במזומן.

יחד עם זאת יש לציין כי בשוקי היעד המסורתיים של טקנומטיקס, תחום תעשיות הרכב והתעופה, שהיו האחראים הישירים לחולשה שפקדה את החברה בתחילת השנה, עדיין לא ניכר כל שיפור משמעותי והחברה לא דיווחה לאחרונה על כל חוזה מהותי מתחומי פעילות אלה.

ייתכן כי עושפ תנסה כעת לשאוב מעט יותר עידוד משתי הנפקות חדשות שהיא עומדת לבצע בקרוב, 6 שנים לאחר ששיגרה לוול-סטריט את נציגתה הבכירה. מדובר בשתי חברות בנות פרטיות בהן השקיעה עושפ את עיקר תשומת לבה לאחר הנפקתה של טקנומטיקס. הראשונה והבכירה שבהן היא דקאלוג.

דקאלוג, המעסיקה כיום כ-160 עובדים, היא חברה הולנדית אשר פעלה בעבר בעיקר מצרפת, ולאחר שהצליחה להתבסס באירופה עברה לשים דגש על התרחבות לשוק האמריקני. המטה של החברה נמצא היום, לאור זאת, בבוסטון שבארה"ב.

דקאלוג עוסקת בפיתוח פתרונות תקשורת למגזר הפיננסי. מוצר הדגל של החברה הוא תוכנת ה-IDEE, המשמשת לניהול תיקי השקעות במוסדות פיננסיים בינוניים עד גדולים, כמו בנקים וחברות ברוקרים.

ה-IDEE מיועד לשימוש בחדרי העסקאות ובמערכות הסליקה של אותם מוסדות פיננסיים, והוא מספק פתרון לניהול בזמן אמת של הנכסים הפיננסיים.

אחד ממאפייניו הייחודיים של ה-IDEE הוא העובדה שהוא מאפשר לבצע פעולות שונות תוך שימוש סימולטני במטבעות שונים. הביקוש למנגנון זה בארה"ב גדול יותר מבאירופה, וזו ככל הנראה הסיבה לכך שהחברה מתמקדת כיום יותר ויותר בשוק האמריקני.

עושפ עדיין לא פרסמה את תוצאותיה לרבעון האחרון, ומשום כך ניתן ללמוד על תוצאותיהן הכספיות של שתי אחזקותיה הפרטיות רק מהדו"חות לרבעון השלישי. הכנסותיה של דקלוג ברבעון זה הסתכמו בכ-5 מיליון דולר, והרווח הנקי של החברה ברבעון עמד על 411 אלף דולר. נתון זה מרשים במיוחד אם נביא בחשבון כי ברבעון המקביל אשתקד הציגה דקאלוג רווח נקי של 47 אלף דולר בלבד.

בתשעת החודשים הראשונים של 98' הסתכמו הכנסותיה של דקאלוג ב-14.1 מיליון דולר - זינוק של %58 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. על פי תחזיות האנליסטים צפויה דקלוג לסיים את שנת 98' עם הכנסות של 19.7 מיליון דולר ורווח נקי של 1.7 מיליון דולר. על פי ההערכות, הכנסותיה של החברה בשנת 99' צפויות להסתכם כבר ב-26 מיליון דולר.

בינואר 95' אישרה דקאלוג תוכנית אופציות לבכירים בחברה, אשר לפיה הם יכולים לממש כתבי אופציה ולהגיע לאחזקה של עד כ-200 אלף מניות דקלוג. מחיר המימוש שנקבע בתוכנית הוא 3.2 דולרים למניית דקלוג. בשנת 97' הוחלט להגדיל את כמות המניות שהבכירים יוכלו לרכוש ל-500 אלף מניות, ואז נקבע מחיר מימוש חדש - 5.68-3.2 דולר למניה.

עושפ רכשה את השליטה בדקלוג בתחילת שנת 94' תמורת כ-3 מיליון דולר במזומן, וכיום היא מחזיקה כ-%77 ממניות החברה. על פי ההערכות, צפויות שתי ההנפקות, של דקאלוג ושל מינט, להתבצע בשווי שוק מצרפי של כ-300 מיליון דולר, דבר שצפוי כמובן להניב לעושפ רווחי הון נאים.

ההערכות הן כי דקאלוג, הנחשבת לחברה הבשלה מבין השתיים, היא זו אשר צפויה להיות מונפקת ראשונה, אם כי מחרושת השמועות שנפוצו בימים האחרונים עולה כי בשוק מצפים כי גם הנפקתה של מינט תתבצע בקרוב מאוד. את שתי ההנפקות, כך נודע, צפוי להוביל בנק ההשקעות רוברטסון סטיבנס, כשמי שצפוי לחבור אליו הוא סלומון סמית ברני.

מינט, החברה השנייה שעושפ צפויה לשגר בקרוב לוול-סטריט, היא חברה ישראלית העוסקת בפיתוח מערכות שנועדו לשפר את הקישוריות בין כל הפלטפורמות השונות בארגון הפיננסי. מדובר בתוכנות תשתית שנועדו לאפשר תקשורת יעילה יותר בארגונים פיננסיים מרובי פלטפורמות.

מינט מוחזקת כיום על ידי עושפ בשיעור של %98. הכנסותיה של החברה ברבעון השלישי של 98' הסתכמו ב-3.25 מיליון דולר, ובשלושת הרבעונים הראשונים של השנה עמדו ההכנסות על 8.3 מיליון דולר - זינוק של %98 לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

ללא הוצאה חד-פעמית בסך 1.7 מיליון דולר שרשמה החברה ברבעון הקודם עקב תוכנית האופציות לעובדים, רשמה החברה ברבעון רווח תפעולי של 290 אלף דולר, לעומת 39 אלף דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

על פי ההערכות, הכנסותיה של החברה בשנת 98' כולה צפויות להסתכם ב-2 מיליון דולר, ואילו הרווח התפעולי של החברה בשנה החולפת אמור לעמוד על 1.1 מיליון דולר. החברה צפויה לרשום ב-98' הפסד נקי של כ-700 אלף דולר, בשל הוצאה חד-פעמית. בשנת 99', לעומת זאת, צפויה החברה להציג כבר רווח נקי בסך 1.4 מיליון דולר.

מינט מעסיקה כיום 90 עובדים, מהם 11 אנשי מכירות. על פי ההערכות, עושפ מתכננת להגדיל את כמות אנשי המכירות במינט בצורה משמעותית במהלך השנה הנוכחית.

חוזה ממוצע לו זוכה בדרך כלל מינט עומד כעת על רמה של כ-500 אלף דולר, כמעט פי 2 לעומת ההיקף המקובל של החוזים בהם זכתה מינט רק לפני כשנה.

בדצמבר 97' אישרה מינט תוכנית אופציות, לפיה מספר מנהלים ועובדים בחברה יוכלו לממש אופציות בהיקף של %19.9 ממניות מינט. מחיר המימוש שנקבע הוא 0.43-0.325 דולר למניה