עידן המיזוגים, ושגב מתפצל

יום א' האחרון, לא היה היום של עו"ד יוסי שגב: חמישה מאנשיו, המוגדרים כשותפים, הודיעו לו על פרישתם. החמישה הם עורכי הדין יורי נחושתן, גבי ספרן, אבי שרף, חנוך ארליך, ואבי מרום.

אפשר לומר, שזה קרה ביום בהיר אחד: לא יותר משבוע ימים חלף מאז תחילת הדיבורים בין השותפים על הליכה לדרך חדשה, משותפת, ועד להחלטה וההודעה לשגב. יום אחד בלבד ארך להם למצוא משרד, ובשבוע הבא הם כבר יהיו במשרדם החדש, במגדלי התאומים 2. בדיעבד אומרים אחדים מהם, ש"אחד הדברים שלמדנו מיוסי, זה לעבוד מהר".

במשרד - שם נותרו מלבד שגב, השותפים איתן אורנשטיין, אפי פרי, וכן מאירה שגב, הרעיה - קיבלו את ההודעה בצער: בכל זאת, לא בכל יום עוזבים חמישה שותפים בבת אחת; שניים מהפורשים - נחושתן וספרן, היו במשרד 9 שנים.

מעבר לזה, היחסים בין עורכי הדין במשרד שגב, היו שונים מעט לעומת משרדים אחרים. אחד הפורשים מסביר, שמכיוון שמשרד שגב הוא "משרד שאוהבים להשמיץ אותו, הרבה בגלל קינאה", עורכי הדין במשרד פיתחו ביניהם רעות מיוחדת ותחושת גיבוש.

משרד שגב היה תמיד מעין אאוטסיידר ולא שיגרתי בנוף משרדי עורכי הדין. ההתרחשות האחרונה, אומרים הפורשים, רק מעידה על כך: הנה, הם אומרים, כל המשרדים מתמזגים; משרד שגב מתפצל. משרד שגב תמיד היה מקורי.

על שגב יש להם הרבה דברים טובים להגיד: כולם מעריציו, והם מודים, שכל מה שהם יודעים כמעט, למדו משגב. בניגוד למשרדים אחרים, אצל שגב "נזרקים למים הקרים" מהר: שגב מעניק חופש פעולה לעורכי הדין שלו, ומהר מאוד הם מטפלים בתיקים גדולים של המשרד. לא אחת, אלו התיקים המתוקשרים ביותר, כמו תיק איזנברג, תיק זאב מוזס, בנק צפון אמריקה, פירוק המועצה לשיווק פרי הדר, ז'ק נאסר, ועוד ועוד. אבל עכשיו, הם מרגישים, בשלה השעה ללכת לבד.

משרד שגב יחודי גם בשיטת החיוב שלו: שגב הוא, אולי, עורך הדין המסחרי היחיד, שגובה שכר טירחה לפי תוצאות: אם ניצח, יקבל נתח שמן ממה שהלקוח קיבל; אם הפסיד, לא יקבל כלום.

שיטת החיוב הזו זוכה לביקורת על ידי קהיליית עורכי הדין, אך אנשי משרד שגב לא מתרגשים, ואחדים מהשותפים הפורשים אף שוקלים ליישם את השיטה בחלקה במשרד החדש. "כמה עורכי דין יש", אומר אחד מהם, "שמוכנים לטפל בתיק בחינם? זו שיטה שבה אתה שותף של הלקוח, ואם הוא זוכה, גם אתה זוכה. זה לא סוד שעורכי הדין שעובדים לפי שעות, מושכים את הטיפול בתיקים, וללקוח יש תחושה ש'סידרו' אותו".

כיום, השיטה הזו מיושמת במרבית התיקים המטופלים במשרד שגב, והיקף התיקים לפי שעות מגיע לכ-%35. מבחינתו של שגב, הוא לא היה רוצה לקחת אף תיק לפי שעות, אך בלחצם של שותפיו, הוא נכנע. בכל מקרה, הוא אומר, הוא לא מתכוון שזה יתפוס מעבר ל-%50 מפעילות המשרד.

בזכות שיטת החיוב שלו, שגב הצליח להגיע לשכר טירחה מפליג בתיקים רבים. לסכומים שהוא משיג באופן זה, לא יגיע לעולם בחיוב לפי שעות. אולם לא כל אחד בנוי לשיטה הזו. קבוצת הפורשים, מכל מקום, שוקלת ליישם את השיטה בחלק מהתיקים.

שגב טוען, כי עורכי הדין הפורשים, לא היו שותפים מלאים במשרד, אלא רק שותפים מוגבלים, שעבדו לפי בונוסים. לטענתו, הסיבה לפרישתם היא דרישות מופלגות שהציבו. קבוצת הפורשים מכחישה את שתי הטענות. כן היא מכחישה את טענתו של שגב, כאילו אף אחד מהלקוחות לא יעזוב