"צריך באזורי תעסוקה זכויות בנייה למגורים, כדי להחיות אותם"

כך מציע חיים פייגלין, מנכ"ל צמח המרמן, בפאנל שעסק באנומליה של ריבוי שטחי מסחר לעומת מחסור בדירות

משתתפי הפאנל.  "מי שישרוד יהיה מי שייתן חוויית לקוח" / צילום: איל יצהר
משתתפי הפאנל. "מי שישרוד יהיה מי שייתן חוויית לקוח" / צילום: איל יצהר

"אחד הפתרונות לבעיית מצוקת המגורים הוא בניית מרקם מושלם של בילוי ותעסוקה בערים כמו באר שבע וקריית גת", אומרת מנכ"לית נכסים ובניין סגי איתן בפאנל "מחסור בדירות - עודף במשרדים ובמסחר". "בבאר שבע, למשל, אנחנו בונים פארק היי-טק משולב במגורים שמטרתו להשאיר את הצעירים ואת המוחות בעיר, לעומת המצב הנוכחי שבו הם מסיימים את לימודיהם ועוברים למרכז. גם הממשלה רואה בזה חשיבות לאומית, ומרכז התקשוב יעבור לשם, ושם גם יוקם מרכז הסייבר. הרי לא מספיק לייצר שכונות, צריך לייצר לאדם גם תעסוקה".

משתתפי הפאנל היו מאוחדים בדעה שיש עודף שטחי מסחר ולא לכולם יהיה שימוש. "ברור שלא יהיה ביקוש לכל השטחים המסחריים שנבנים", אמר איתן בר-זאב, מנכ"ל ביג. "כולם מסתכלים על הדשא של השכן, אבל עוד יהיו כאלה שיראו דשא צהוב. בענף שלנו, מי שלא יגיע לרמת התמקצעות גבוהה ביותר לא יצליח, ואין הרבה שחקנים כאלה בארץ. בנוסף לבנייה מאסיבית אנחנו תחת איום נוסף, שאמנם בארץ עדיין לא משמעותי, איום הקניות באינטרנט.

"הוספה פרועה ולא אחראית של שטחי מסחר תביא לכך שאנחנו צפויים לניפוי העשבים שלא היו צריכים לצמוח ולא יודעים את העבודה כמו שצריך. נהיה בעתיד בסיטואציה שמי שישרוד יהיה מי שייתן חוויית לקוח".

אבי לוי, מנכ"ל מליסרון, סבור שהבעיה תצוץ קודם כול בפריפריה. "המרכזים המסחריים שעובדים במרכזי הערים מצליחים מאוד ונהנים מתפוסה מלאה, גם אצלנו וגם אצל הקולגות שלנו. אבל לאחרונה נבנו לא מעט מרכזים מסחריים בפריפריות - קרית אתא, עכו, רמלה, כפר סבא, יבנה וגני יבנה. המרכזים האלה לא כל כך הצליחו כיוון שהם לא הביאו בשורה".

חנן שמש, מנכ"ל קרן הגשמה, הסביר מדוע החברה מתרחקת מתחום הבנייה המסחרית והמשרדים. "מתוך 1.5 מיליארד שקל, השקענו פחות מ-5% בפרויקטים מסחריים. הסיבה היא שמבחינתנו פרויקט מסחרי הוא נכס פיננסי יותר מנדל"ני ואני נדהם לראות איך באזור תל אביב והפריפריה יש היצע משרדים עצום וכל פיסת קרקע למגורים עולה מחירים אסטרונומיים. אנחנו חושבים שיש עודף של פרויקטים מסחריים אז אנחנו מעדיפים השקעה למגורים".

חיים פייגלין, מנכ"ל צמח המרמן, ניסה להסביר את האנומליה וגם הציע פתרון. "אנחנו נמצאים אחרי הרבה מאוד שנים שבהן ראשי ערים ורשויות העדיפו בנייה לתעסוקה ורק מינימום למגורים, בגלל טענה שארנונה למגורים היא גירעונית. זו טענה שקשורה לצפיפות מגורים, וככל שזו תעלה - הארנונה תהפוך פחות גירעונית. אבל המציאות הזאת יצרה מצב שיש אזורי תעסוקה מוחשכים בלילה. ניצול השטחים ירוד מאוד והם גם לא יעילים. חלקם גוססים או מביאים תשואה נמוכה לבעלים. צריכים להכניס לאזורים האלה זכויות בנייה למגורים כדי להחיות אותם".

כשעבר הדיון ליוזמה הממשלתית להביא חברות בנייה מסין, התייחס בר זאב בספקנות לרעיון: "במקום לחפש נסים ונפלאות בסין", אמר, "יש פה אוכלוסייה של 2.5 מיליון איש עם אבטלה של קרוב ל-60% (הכוונה לפלסטינים). למה ללכת עד סין אם אפשר לפתור שתי בעיות במכה אחת, גם בתחום הפוליטי-הביטחוני".

כשנשאלו המשתתפים על התחזית שלהם למחירי הדיור, איש לא צפה ירידה. שאול לוטן, מנכ"ל לוינשטיין, צפה שהם יעלו ב-3%-5% וכי חלק מהקבלנים שזכו במכרזי המחיר למשתכן לא ימסרו את הדירות בזמן. לוי לא צופה ירידת מחירים, "אבל מוכן להסתפק באי-עלייה".