הנקראות ביותר

התוכנית הגרנדיוזית של ראש מועצת מבשרת ציון

מרכז עסקים, מסחר ומגורים עשוי לקום בקרוב ממש מעל מחלף הראל - ולשנות כליל את פני היישוב מבשרת ציון ואת הנוף בעלייה לירושלים

הדמיית מחלף הראל / הדמיה: קולקר, קולר אפשטיין אדריכלים
הדמיית מחלף הראל / הדמיה: קולקר, קולר אפשטיין אדריכלים

גם מי שנוסע לו לאיטו במנהרה החדשה של כביש מס' 1, ואפילו חלק גדול מתושבי מבשרת ציון שזעמו על הסדרי התנועה החדשים, לא מודעים לכך שעבודות התשתית של כביש מס' 1 והמבנה החדש של קניון מבשרת, שמתנוסס לו בגאון מעל המחלף, הם רק חלק מתוכנית גדולה ושאפתנית, שהופקדה כבר לפני שנתיים, ומציעה לבנות במקום קומפלקס אדיר ורב שימושים שישנה לחלוטין את פני היישוב.

עד 1948 שכן על התל, המכונה היום הר מעוז ושוכן במרכז מבשרת ציון, הכפר הערבי קסטל, ששלט על הכביש מהשפלה לירושלים. שני היישובים מעוז ציון ומבשרת ירושלים הוקמו בתחילת שנות ה-50 כמקומות משכן זמניים לעולים מכורדיסטן, מעיראק, מאיראן וממרוקו. בשנת 1964 הם אוחדו למסגרת מוניציפלית אחת ובסוף שנות ה-70 החל המקום לתפוס תאוצה כשאוכלוסיה מבוססת שעזבה את ירושלים התיישבה בשכונות וילות שנבנו בחלק הצפוני של היישוב. על פי נתוני הלמ"ס במבשרת ציון חיים כ-24 אלף תושבים והיישוב מדורג באשכול סוציו-אקונומי 8 מתוך 10. כלומר, מדובר ביישוב חזק יחסית.

העובדה שהיישוב התפתח מחיבור של שתי ישויות נפרדות, משני צדי הכביש לתל אביב, גרמה לכך שנוצר נתק בין החלק הצפוני, החדש ברובו ובין החלק הדרומי, שכולל את שכונות מעוז ציון, המכונות גם "הקסטל".

בשנת 2003, כשכרמי גילון, לשעבר ראש השב"כ, נבחר לראשות המועצה המקומית מבשרת ציון, עלה הרעיון לקדם תוכנית שתייצר חיבור פיזי בין שני חלקי היישוב, תוך כדי הקמת מרכז אזרחי. יזמי התוכנית היו המועצה המקומית ומנהל מקרקעי ישראל (רמ"י) וחברת נתיבי ישראל, לשעבר מע"צ, שקידמה אז את השיפוץ לכביש מס' 1. לצורך העניין נשכרו שירותי משרד האדריכלים קולקר קולקר אפשטיין, שאחראי, בין היתר לתכנון המבנים של עיריית ירושלים, משרד החוץ, מכללת ת"א-יפו, לשיפוץ היכל התרבות בת"א ותוכנית המתאר החדשה של תל השומר.

התנאי המוקדם להתממשות התוכנית היה העברת תוואי כביש מס' 1 למנהרה שנכרתה מתחת לקו הרכס ושחררה את הישוב ממעבר תנועה. מאחר שכשמחלף הראל הוקם, בתחילת שנות ה-70, נעשתה חפירה בהר, הוחלט להשתמש בחלל למבנה חניון "חנה וסע" (1,000 מקומות חניה). מעל החניון תוכנן מסוף אוטובוסים (13 רציפים) שאמור לחסוך לעולים לירושלים את ההגעה ברכב פרטי. מעל החניון תוכנן מבנה משרדים.

בדופן המזרחית, על צלע ההר הפונה לכיוון מוצא וירושלים, מעל כביש מס' 1, מתוכננים תשעה מבני מגורים בני שלוש קומות ובהם 153 יח"ד. הדופן שפונה לרחוב הראל, ההופך לשדרות החוצבים, אמורה לחבר את קניון הראל עם קניון רמי לוי בשדרת חנויות. מתחת לחנויות יוקם חניון נוסף עם 550 מקומות חניה.

מת"א לי-ם ב-35 דקות: הצצה למנהרות החדישות שנפתחות השבוע

loading

"צריך מבני ציבור ולא מגורים"

מדובר בתוכנית מעניינת העושה שימוש בתת הקרקע, מקדמת שיקום של הנוף הפצוע ומייצרת ליישוב עוגן כלכלי ומרכז מסחרי.

אולם מסתבר שבמבשרת היו גם כאלה שהתנגדו. עורך הדין והכלכלן אורן טוקטלי, תושב מבשרת ציון, סבור שיישומה של התוכנית עלול להכביד על הקשר בין שני חלקי היישוב, בניגוד למטרותיה המוצהרות של התוכנית.

לדברי טוקטלי, היישוב אינו זקוק לעוד תוספת מסחר או מגורים, ומה שנדרש באמת הם כיכר מרכזית, מרכז תרבות, מוסדות ציבור, ומתקנים לפעילויות פנאי.

הבעיה העיקרית בעיניו היא שהביקוש לתנועה בין חלקי היישוב במבשרת ציון ילך ויגדל ככל שיוקמו מוקדי משיכה כלל יישוביים בחלקים השונים של מבשרת ציון. טוקטלי חושש שמרכז העסקים החדש, במתחם המע"ר הקרוי 'מחלף הראל', ימשוך לקוחות, עובדים, ספקים ומבקרים רבים והעומס בתוך היישוב, וביציאה ובכניסה אליו, יהפוך לבלתי נסבל.

עד לאחרונה, כשכביש מס' 1 עבר במרכז היישוב, הכניסה אליו הייתה ישירה ומיידית. מעתה, כשהנסיעה מתל אביב לירושלים היא במנהרה, ההגעה ליישוב היא דרך כבישים היקפיים חדשים. שיטוט בדפי הפייסבוק של "מטה המאבק-מבשרת ציון" ו"יורם שמעון, ראש המועצה מבשרת ציון" מעלה שנושא הכניסה למבשרת הוא עיקר השיח ביישוב בשנה האחרונה. הן התושבים והן ראש המועצה מוטרדים מהפקקים בכניסה וביציאה ליישוב וגם מעניין הנגישות לתחבורה הציבורית.

עד לפתיחת המנהרה היה גשר הראל, בכניסה למבשרת ציון, תחנת הורדה והעלאה של נוסעים. בעקבות פתיחת הכביש החדש הועברו תחנות קווי האוטובוס למרחק של קילומטר וחצי מערבית משם, לאתר מחלף עין חמד, הוא צומת הכניסה לאבו גוש.

ראש מועצת מבשרת ציון, יורם שמעון, ענה על שאלותינו בכתב:

- האם תוכנית "מע"ר הראל" הוצגה בזמנו בפני התושבים? חוץ מפרסום רשמי, האם נערך לה שיתוף ציבור?

"התוכנית הוצגה במליאות המועצה וכן בהנהלת המועצה. כמו כן, התוכנית הוצגה בפני התושבים בכנס הסברה שהתקיים ב-12 בינואר 2014. תוכנית המע"ר אושרה ב-19 בינואר אותה שנה, במליאת המועצה".

- נראה שיש קונצנזוס בין התושבים למועצה על כך שהסדרי התנועה החדשים יוצרים קשיים. מה בדעתכם לעשות בעניין?

"השגתי תקציב להוספת כבישי גישה ליישוב במסגרת הסכם הגג עם רמ"י. בנוסף, השגתי אישור ממשרד התחבורה לסלילת כניסה נוספת קבועה ליישוב, שתבוצע עד ארבע שנים מהיום. עד הקמת הכניסה הקבועה הנוספת מקודמות שתי תוכניות: כניסה זמנית נוספת ליישוב מכביש מס' 1, וכן שינויים בהסדרי התנועה במחלף הראל. מדובר בתכניות חדשות, שלא הופיעו בתכנית לשדרוג כביש 1, ונותנות מענה לבעיות התחבורה ביישוב. שתי התכניות לקראת סיום שלב התכנון, והצפי להשלמת ביצוע ביולי השנה".

- תוכנית המע"ר החדשה מייצרת מציאות חדשה. האם הרעיון הוא שמבשרת תהפוך לישוב אוטונומי מבחינה תעסוקתית? או שאולי בכלל יש מן ההגיון (רעיון שכבר עלה פעם) שתסופחו לירושלים?

"מאז ומתמיד היתה מבשרת ציון יישוב עצמאי וכך יהיה גם בעתיד. מבשרת נחשבת לבירת פרוזדור ירושלים ומעניקה שירותים לכלל היישובים הסמוכים. אין זה סוד שמעת לעת פועלים בעיריית ירושלים במטרה לספח את היישוב, משיקולים אלקטורליים-פוליטיים ולא משיקולים כלכליים. התמהיל של מבשרת ציון מראה שיחס אזורי התעסוקה והמגורים הינו 4% מול 96% בהתאמה, דבר המעיד על חוסר הכדאיות הכלכלית לספח את היישוב מבשרת ציון לירושלים.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות