הנקראות ביותר

שימור בתל-אביב: יהודה הלוי פינת קפקא

סיפורו של בית אחד לשימור בלב תל-אביב מלמד עד כמה רב המרחק בין תוכנית השימור העירונית המבורכת ובין היום שבו נזכה לראות את בתיה הישנים של העיר עומדים בתפארתם

אם פרנץ קפקא לא היה טמון בבית הקברות היהודי החדש בפראג, הוא בוודאי היה גר ברחוב יהודה הלוי 60 בתל אביב. נדמה שרוחו מרחפת מעל הבניין, שדייריו ממתינים מזה כעשור לשיפוצו ולשימורו, תוך כדי שהגופים האמונים על כך מתנהלים בעצלתיים במקרה הטוב, או מתנערים מאחריות במקרה הרע, ובמקביל מגישים נגדם תביעה.

בתוך מסכת הבירוקרטיה שמעכבת את שימור הבניין, שעוצב בסגנון הבינלאומי בשנות ה-30 של המאה ה-20, תובעת עיריית תל אביב את בעלי הדירות - ביניהם מעצב האופנה רונן חן, השחקנית עינת ויצמן, רות מילגרום, מבעלי רשת האופנה גרטרוד, ואחרים - לשפץ את הבניין שהוגדר כמסוכן, שיפוץ שהיה אמור להתבצע, לדברי הדיירים, במסגרת פעילות השימור.

מדובר בבניין מרשים בצומת רחובות יהודה הלוי ומזא"ה, לא הרחק משדרות רוטשילד. בבניין יש שתי כניסות ו-18 יחידות דיור והוא הוכרז בניין לשימור מחמיר בתכנית השימור של עיריית ת"א. מאוחר יותר עבר הבניין לתב"ע (תכנית בניין עיר) של מגדל לוינשטיין הסמוך.

במקור, סומן המבנה בתכנית השימור העירונית כמבנה לשימור עם הגבלות מחמירות, וככזה נמנעה כל תוספת בנייה עליו. בעלת הגג היא חברת נשר בז, שבשל הגבלת הבנייה התאפשר לה לשמר את הבניין ולהעביר את זכויות הבניה למקום אחר, אומרת אדריכלית השימור ששכרו דיירי הבניין, טל איל, בעבר אדריכלית במחלקת השימור של עיריית תל אביב משנת 1996 עד שנת 2003. "כשהתווסף המבנה לתב"ע של מגדל לוינשטיין וזכויות הבנייה בו לא מוצו, הן הועברו אל מגדל לוינשטיין. במקביל, כנהוג, נמחק המבנה מתכנית השימור העירונית", אומרת טל. תכנית השימור של תל אביב כוללת כ-1,000 מבנים ואתרים לשימור, מתוכם 190 לשימור מחמיר.

לטענת טל, בפועל "החברה מיצתה את זכויות הבנייה על גג הבניין במקום אחר, קיבלה פיצוי כספי, אך לא ביצעה השימור. הם כאילו בנו על הבניין אבל לא שיפצו אותו; בנוסף, אנחנו נתבעים; זו שיא החוצפה".

פיצוי של מיליון דולר

באוקטובר 2001 חתמה עיריית תל אביב על הסכם עם חברת נשר בז, לפיו תפצה העירייה את היזם פיצוי כספי בתמורה לויתור על זכויות הבנייה ולשיפוץ הבניין, כך על פי נוסח ההסכם, שהגיע לידי "גלובס". העירייה התחייבה לשלם לנשר בז 950 אלף דולר: 500 אלף דולר הועברו ליזם, ו-450 אלף דולר הופקדו בקופת העירייה לטובת הבטחת השימור. לפי ההסכם, "החברה מתחייבת לבצע את השיפוץ בשלמותו גם אם עלותו תעלה על הסכום של 450 אלף דולר".

ההסכם בין העירייה לנשר בז לא כלל את בעלי הדירות, שגילו רק בדיעבד, לאחר כשבע שנים, על קיום ההסכם, אומר חן. את בעלי הדירות מייצג עו"ד עינב כהן, שפנה לפני כשנתיים לממונה על חוק חופש המידע בעירייה על מנת לקבל את החוזה שנחתם ללא ידיעת בעלי הדירות.

רק שללא קשר לשימור, לפני מספר שנים הכריז מדור מבנים מסוכנים בעירייה על המבנה כמבנה מסוכן: "הבניין מהווה סכנה למחזיקים, לציבור ולנכסים הסמוכים", נכתב בחוות דעת של העירייה ב-2005, בה דרש מהנדס מטעמה לתקן את קירות הגג, להוריד גושי טיח ובטון מתפוררים, ועוד.

בתגובה, פנו בעלי הדירות אל העירייה והזכירו כי הבניין מיועד לשימור מחמיר על ידי חברה פרטית, וכי אין לשנות את טיח הבניין הקיים אלא רק בצורה של טיח שימורי. בשנת 2005 פתחה העירייה בהליך משפטי נגד בעלי הדירות, מלבד קרן רבינוביץ', קרן לקולנוע שנתמכת על ידי העירייה, הממוקמת בבניין, כך לפחות טוענים הדיירים.

"לכאורה, התנהלה עיריית תל אביב כמו שני גופים שונים: מצד אחד סוכם על שימור הבניין, ומצד שני תובעת העירייה את בעלי הדירות לתקן - ולא לשמר - את ליקויי הבטיחות ואת המעטפת החיצונית", אומר חן.

לאחר שנים של מכתבים לעירייה ולנשר בז, פגישות בין הצדדים, ומו"מ לגבי אופן הפעולה, שלח ב-2009 כהן מכתב לבא כוח נשר בז, עו"ד ארז אהרוני, ובו דרישה למלא את התחייבות החברה על פי ההסכם עם העירייה. כהן הבהיר כי בעלי הדירות מוכנים לשאת בעלויות שיפוץ נוספות של 1,000 דולר לחדר. לדברי חן, לאורך המו"מ הובהר כי פתיחת מרפסות ותיקון חריגות בנייה נוספות תטופלנה במסגרת עבודתו של קבלן השימור.

לטענת בעלי הדירות בבניין, הם התבקשו לאחרונה על ידי העירייה לבחון אפשרות לבצע את השימור בעצמם. בעלות של כ-100 אלף שקל, הם שכרו אדריכלית, עורך דין, והכינו את הניירת הנדרשת, לרבות תיק תיעוד, תכנית שימור, אומדן עלויות, והצעות מחיר מקבלנים. הם בחרו הצעה של קבלן שימור בעלות של כ-2.7 מיליון שקל. עלויות השיפוץ, כולל היועצים, נאמדות בכ-3 מיליון שקל, פי שתיים מהסכום של 450 אלף דולר שהופקד בעירייה.

למרות פניות לנשר בז ולעירייה, עד היום לא החל השימור, אומרים הדיירים, שבחודש יוני השנה יצטרכו לדווח לבית משפט על התקדמותם בנושא תיקון הליקויים בבניין המסוכן. בינתיים, ממשיכים הדיירים לתהות מדוע אינה אוכפת העירייה את ההסכם שחתמה עם היזם. יתרה מכך, מדוע הדאגה לשימור מבנים היסטוריים, אותה חרטה העירייה על דגלה, אינו עומד לנגד עיניה.

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "ראשית, נבהיר כי העירייה עושה כל שניתן כדי לביצוע את השיפוץ הנדרש בבניין, ובכלל זה משקיעה מאמץ גדול להביא לידי שיתוף פעולה בין כל הנוגעים בדבר. שנית, נעמיד דברים על דיוקם: עקב הכרזת הבניין לשימור נמנעו מחברת נשר בז זכויות הבניה על גג הבניין, ואלה כלל לא הוסבו למגדל לוינשטיין. ההסכם בין החברה לעירייה נחתם בעקבות תביעת פיצויים שהגישה נשר בז, ובמסגרתו התחייבה העירייה לשלם 500 אלף דולר בגין מחיקת הזכויות, ו-450 אלף דולר נוספים בגין שיפוץ הבניין ברמה של שימור. הסכום הראשון שולם מייד לאחר חתימת ההסכם והסכום השני טרם שולם עקב אי ביצוע השיפוץ, שלטענת החברה מקורו בחוסר שיתוף פעולה מצד בעלי הדירות והדיירים.

נוסיף, כי המבנה הוכרז כמבנה מסוכן באוגוסט 2005, לפי סעיף 3 לחוק העזר. הכרזה לפי סעיף זה מחייבת את בעלי הדירות, כפי שנמסר להם, לבצע תיקונים בטיחותיים בלבד ולא שיפוץ כולל. התביעה המשפטית נגדם הוגשה בגין אי ביצוע העבודות והדיון בעניין נקבע להתקיים בספטמבר 2010.

באשר לקרן רבינוביץ', נציין כי בספטמבר 2007, מיד לאחר הגשת כתב האישום, ביצעה הקרן ביוזמתה ועל חשבונה תיקון של הסדקים בקירות החיצוניים של המבנה בקומת הקרקע וכן תיקון חגורות הבטון מעל החלונות ולכן נמחק האישום נגדה. לאורך כל ההליך הבהירה העירייה כי אם יפעלו הדיירים לתיקון הליקויים שנותרו כנדרש עד למועד הדיון הבא, יימחק כתב האישום גם כנגדם".

נשר בז: התושבים מסרבים לשת"פ

לדברי חברת נשר בז, "נשר בז הינה בעלת הגג בבניין וכל הזכויות שצמודות לו. עיריית ת"א הכריזה על המבנה כבניין לשימור עם "הגבלות מחמירות", דבר אשר שלל מהחברה זכויות בנייה משמעותיות בנכס. החברה תבעה פיצוי בהתאם לזכויותיה כדין, ובמסגרת פשרת הפיצוי שהושגה, הסכימה החברה לקבל חלק מהשווי בכסף וחלק לתרום לשיפוץ הבניין. המשמעות הינה שדיירי הבניין היו אמורים לקבל במתנה סכומים נכבדים לצורך השיפוץ אבל אינם מסתפקים בכך.

"למרות נכונות זו, זה למעלה מעשור דיירי הבניין מסרבים לשתף פעולה עם דרישות השימור העירוניות, המחייבות אותם לתקן חריגות בנייה מהותיות בדירות, הכוללות פיצול דירות, סגירת מרפסות, הקמת דירות מגורים במרתפים ובמחסנים וחריגות בנייה נוספות. במקום להיות אסירי תודה ממשיכים הדיירים בחמדנות להעלות דרישות כספיות נוספות כלפי החברה ונציגיה ולא להסתפק בתמורה שקבלו במתנה. ראוי לציין כי בשל העיכובים הרבים, הכספים שייעדה העירייה לפרויקט השימור, מעולם לא הועברו לחברה. יותר מכך, למרות שבנסיבות הקיימות עומדת לחברה האפשרות לבטל את החוזה בכל רגע נתון, היא המשיכה בניסיונות לקדם את פרויקט השימור. במידה והחברה תחליט ללכת בדרך זו הדיירים לא יקבלו את הסכומים שהחברה הייתה נכונה להעמיד לרשותם וייאלצו לשאת באופן מלא בכל עלויות השימור".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות