ההסדר הגדול הבא: בני שטיינמץ בוחן פריסת חוב בסקורפיו נדל"ן

אחרי ההסדר באפריקה ייתכן שמגיעה תורה של סקורפיו ■ לחברה התחייבויות של יותר מחצי מיליארד שקל והסכום בקופתה אינו מכסה את התשלום הראשון ■ היו"ר גרנות: "אם יידרש, נבקש דחייה בהחזר"

פחות משלושה ימים חלפו מאז נחתם מתווה ההסדר באפריקה ישראל של לב לבייב, וכעת גם המיליארדר בני שטיינמץ מאותת כי הוא עומד לפנות לציבור המחזיקים באג"ח של סקורפיו נדל"ן שבבעלותו, בבקשה לוותר על החזר החובות בזמן.

סקורפיו, שנפלה קורבן למשבר הנדל"ן במזרח אירופה, מתכוונת לפתוח במשא ומתן עם מחזיקי האג"ח לבחינת הסדר חוב. במקביל למו"מ תמשיך החברה לנקוט בפעולות מימוש לשם יצירת תזרים מזומנים מנכסיה.

סקורפיו גייסה בינואר 2007 סך של 516 מיליון שקל באג"ח הנושאת ריבית שנתית של 6.25%. האיגרות עומדות לפירעון בחמישה תשלומים שווים בשנים 2010-2014. כרגע בקופת החברה כ-120 מיליון שקל בלבד וספק רב אם היא תצליח לעמוד בתשלום הקרוב בחודש ינואר, בסך של 133 מיליון שקל.

מחזיקי האג"ח הגדולים באג"ח הם מנורה-מבטחים (20%), כלל, פסגות מגדל והראל. "לשטיינמץ לא אכפת להפסיד את החברה מבחינת החשיבות שלה לפורטפוליו שלו, אך הוא ילחם רק בשביל שמו הטוב", אמר ל"גלובס" מוסדי בכיר. אסיפת האג" שתוכננה למחר נדחתה לבקשת המשקיעים המוסדיים ב-30 יום.

"החברה תפעל למימוש נכסים" אמר היום יו"ר סקורפיו, דוד גרנות. לדבריו, "אם הדבר יידרש, בדעת החברה לגבש הסדר עם מחזיקי האג"ח כמו גם עם בנק הפועלים, שהעיקרון המנחה שלו יהיה דחיית מועדי פירעון מול חיזוק מבנה ההון של החברה, תוך כוונה שהחבות לבנק הפועלים ולבעלי האג"ח תשולם במלואה".

ערבות אישית של 320 מיליון שקל

היקף ההתחייבויות הכולל של החברה מסתכם בכמעט שני מיליארד שקל, כשמתוכו אשראי מבנקים בהיקף של כ-800 מיליון שקל, שאמור להיפרע בתוך שמונה חודשים מהיום. החברה מנהלת בחודשים האחרונים מגעים עם הבנקים במטרה למחזר את ההלוואות. שטיינמץ עצמו, נזכיר, העמיד ערבות אישית בגובה של 320 מיליון שקל לבנק הפועלים.

לדוחות הכספיים האחרונים של סקורפיו נדל"ן, צירפו רואי החשבון הערה המצביעה על גירעון בהון החוזר בסך של 443 מיליון שקל, וגירעון בהון העצמי של 117 מיליון שקל. בנוסף, סקורפיו אינה עומדת באמות המידה הפיננסיות שקבעו חלק מהבנקים המלווים.

החברה סיימה את המחצית הראשונה של השנה עם תזרים מזומנים שלילי של 88 מיליון שקל. עם זאת, על פי דוח מקורות ושימושים אופטימי במיוחד שפרסמה, צפויה לה ברבעון השני של 2011 יתרת מזומנים של 213 מיליון שקל.

סקורפיו פעילה בשווקי הנדל"ן של צ'כיה, פולין, אוקראינה, לטביה, רומניה, רוסיה, סלובקיה ובולגריה. החברה נקלעה למשבר קשה בעקבות מסע רכישת קרקעות שביצעה, אשר הגדיל משמעותית את פורטפוליו הנכסים שלה. תזרים מזומנים דל והיעדר יכולת להשיג מימון לבניית הפרויקטים, גרמה למרביתם להיכנס להקפאה.

חברת הנדל"ן מנהלת כיום מגעים עם קרן גדעון כדי להיחלץ מהמשבר הפיננסי שבו היא נמצאת. הקרן הוקמה בתחילת השנה במטרה לרכוש מסה קריטית של איגרות חוב בחברות הצפויות להיתקל בקשיים בתשלום. יו"ר ועדת ההשקעות של גדעון הוא דוד גרנות, לשעבר מנכ"ל הבנק הבינלאומי, ואותו גרנות שמשמש כיום גם - הפלא ופלא - כיו"ר סקורפיו. מקרן גדעון נמסר בתגובה לדברים כי היא אינה מגיבה לשמועות.

סקורפיו התחייבה מיום הנפקת האג"ח ועד לשנת 2011 לא לחלק דיבידנד, אך זה לא אומר שהחברה חוסכת בהוצאות. היו"ר גרנות, למשל, נהנה בשנת 2008 מעלות שכר שנתית של 1.8 מיליון שקל, או 152 אלף שקל בחודש. מנכ"ל החברה, שמעון מנחם (שנשוי לבת אחיו של בני שטיינמץ), נהנה מעלות שכר פנטסטית של 72.9 מיליון שקל - המשכורת הגבוהה ביותר בחברות הציבוריות אשתקד. עם זאת, מרבית המשכורת מורכבת מהטבה בתשלום מבוסס מניות, שטרם מומשה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988