פורטפוליו | עופר גרין

משפחה: סבא וסבתא מצד אבא נולדו בפולין למשפחות חרדיות. בגיל 20 הם עברו יחד לבלגיה ונדדו ממקום למקום במשך שנים, עד שלבסוף הגיעו לישראל. אבא כבר היה אז בן תשע. סבא היה סוחר רהיטים בארץ ולסבתא היה סלון סריגה בתל אביב. הצד של אימא עלו לארץ מפולין ב-1921 והתיישב בתל אביב. אבא ואימא הכירו בצופים, בשבט דיזנגוף. אבי ז"ל הקים מפעל מתכת יחד עם דודו. ביום שבו קיבלתי כנפי טיס הוא הבין שלא יהיו לו יורשים בעסק, סגר את המפעל והפך לצייר ולמורה לציור. כשהייתי בין תפקידים, כינסתי את העבודות שלו לתערוכה.

ילדות: תל אביב. גדלתי עם עוד שני אחים בחדר, בבית שבו לא היה חסר דבר. לוקסוס ונהנתנות נחשבו לחטא, אבל אבא חטא בהם מדי פעם. אימא הייתה מורה לחינוך מיוחד ועזבה כשנולדתי. שיחקתי כדורסל בבית"ר תל אביב, עד שבגיל 16 פיני גרשון קרא לי ואמר, "שחקן לא תהיה. אתה אדם מוכשר, תעזוב את זה".

טיס: פיקדתי על טייסת F16 ותוך כדי שירות למדתי תואר ראשון באלבמה ואחר כך תואר שני במנהל עסקים בארץ. בשנות השירות האחרונות שלי בחיל התלבטתי אם להישאר ובסופו של דבר החלטתי להשתחרר בגיל 40.

מיכל: אשתי הראשונה, עובדת בבנק הפועלים. היינו חברים מהתיכון. אחרי החתונה נדדנו עם שתי הבנות בין בסיסי חיל האוויר. אני מצדיע לה על הדרך שבה עברנו את הגירושין.

אורלי: אשתי, עורכת דין, אישה חכמה, חזקה ומצחיקה ברמות. אנחנו נשואים בלי ילדים משותפים, בפרק ב' פנטסטי.

קריירה: הייתי אמור להיות מנהל השוק המאורגן בעלית, ג'וב שסידר לי הגיס שלי לשעבר, ארז ויגודמן, שאני מאוד מעריך ואוהב. החלטתי לוותר על התפקיד ובמשך שנה וחצי הייתי העוזר של מאיר שני בכלל תעשיות, בית ספר מצוין לעסקים. משם עברתי להיות סמנכ"ל המכירות בלובינסקי. הייתי שם ארבע שנים וכשהבנתי שלא אוכל להתמנות למנכ"ל בזמן הנראה לעין, עברתי לאסם.

אסם 1: התחלתי כמנהל הפעילות מול שופרסל וכשלא מוניתי לניהול אסם סחר, עשיתי מה שפולני טוב עושה - נעלבתי ועזבתי.

ישראייר: הגעתי לשם אחרי אסם, בתקופה שלפני המכירה לאיי.די.בי הייתי שם שלוש שנים, שבמהלכן קלטנו שני איירבוסים, החלפנו ציוד, וכשקיבלתי קריאה לחזור לאסם, נפרדתי מהחברה.

אסם 2: גזי קפלן ז"ל עבד מאוד קשה כדי לשכנע אותי לבוא לתפקיד ניהול הסחר. כאיש שקוצב לעצמו קדנציות, ביקשתי באמצע 2014 לסיים את התפקיד והציעו לי את הגלידות.

מיזוג: נכון לאסם, ולא נוגע בתפקוד המקצועי שלי.

ההתנגדות של חברת הייעוץ אנטרופי: לא ראיתי דבר שאנטרופי לא מתנגדים לו.

מחיר לצרכן: לא בשליטתנו. אסור לי לגעת בו או לכוון אותו. הפער בין המחיר לקמעונאי והמחיר לצרכן גדול ונמצא בידי הקמעונאים.

יוניליבר: חברת הגלידות הגדולה בישראל, יריב ראוי.

גלידות פלדמן: עושים עבודה מצוינת.

ירידה בצריכה: אין דבר כזה. יש שנים של גידול ושל קיטון. תלוי כמה חם.

מפעל בערד: לא ייפתח. כך גם המפעל בקריית גת, כי נסטלה בונה מחדש את השקעותיה בעולם.

כתיבה: אני עובד על הרומן שמתאר את הסיפור של אורלי ושלי, שאולי עוד יראה אור.

אופנועים: יש לי שניים של ב.מ.וו, ואני כנראה אוהב את השליטה שהם מעניקים לי. אני והבנות טסים לחו"ל כדי לנהוג במסלולי מירוצים.

בישול: כשגרנו בבסיסים מרוחקים, זה היה עיקר העיסוק. היום אני מבשל פחות. אם במאסטר שף יתנו להשתתף רק בקטעים של האלתור - אני בא.

תפיסת עתיד: מבחינתי העתיד הוא עכשיו. רוצה לעשות עוד תפקיד או שניים משמעותיים, ולכתוב. אני לא כותב מספיק.