הנקראות ביותר

גמר חתימה טובה?

ישראל מצטרפת לעידן הסחר האלקטרוני עם ההתקדמות בחקיקת "חוק החתימה האלקטרונית"

"חוק החתימה האלקטרונית" הנמצא היום בשלבי הכנה סופיים לקראת קריאה שניה ושלישית, אמור להוות את המרכיב הראשון בשורה של חוקים, שמטרתם התאמת החקיקה האזרחית הקיימת לעידן האינטרנט. מטרתם של החוקים לאפשר את התפתחותו של הסחר האלקטרוני בישראל ואת פישוט המגע בין האזרח לרשויות.

חוק החתימה האלקטרונית, הינו החוק הראשון שהוא ייעודי ומיוחד למסחר אלקטרוני. אחת מהבעיות המעכבות את התפתחות הסחר האלקטרוני בישראל, היא בעיית אבטחת המידע, איתה בא החוק להתמודד. נפחי המסחר האלקטרוני ממקמים את ישראל בקרב המדינות המתפתחות. בשנת 1999 הסתכם נפח הסחר האלקטרוני בישראל ב-55 מיליון דולר בלבד, כך לפי דו"ח שפרסמה חברת המחקר IDC בדצמבר 1999. לפי הדו"ח 35 מיליון דולר עברו באינטרנט בין עסקים ו-20 מיליון דולר עברו מסוחרים לצרכנים סופיים.

כרטיס האשראי הינו האמצעי העיקרי לביצוע רכישה באינטרנט, אולם פרדוקסלית הוא ככל הנראה גם האמצעי העיקרי לביצוע הונאות באינטרנט. מספר ההונאות שמתבצעות באמצעות שימוש בכרטיסי אשראי באינטרנט גבוה, לפי הערכות, פי 12 מאשר בשיטות רכישה אחרות. גם הצרכנים מודעים לבעיה זו והם מביעים חשש מפני ביצוע רכישות באינטרנט על ידי שימוש בכרטיסי אשראי. במחקר שביצעה חברת הסטארט-אפ הישראלית סויוטה (cyota) בקרב צרכנים אמריקאים, ציינו 65% מהנשאלים כי הם "מאוד חוששים" מאבטחת פרטי כרטיס האשראי ועצם התשלום איתו באינטרנט.

"פתרונות האבטחה הקיימים לא עונים על דרישות שוק האינטרנט", אומר אבי וויס יועץ תקשורת. וויס מצביע על בעית האימות, כאחת הבעיות המרכזיות המעכבות את התפתחותו של הסחר האלקטרוני. חתימה אלקטרונית אמורה לפתור בעיה זו. בניגוד לחתימה רגילה, חתימה אלקטרונית הינה מסר מוצפן שמועבר על ידי מחשב הלקוח למחשב הסוחר. המסר אמור לזהות את הלקוח בפני הסוחר ולהבטיח כי הלקוח הוא אכן מי שהוא טוען להיות.

ח"כ מיכאל איתן רואה בחוק חוק תשתיתי לקיומה של פעילות עסקית באינטרנט. איתן עומד בראש ועדת חוקה ומדע, האחראית על הכנת החוק לקריאה שניה ושלישית. "נכון שגם היום יש עסקאות באינטרנט אבל אין הסדר משפטי חוקי, שמכיר בחתימה כחתימה מחייבת. כלומר, כאשר צריכים להפוך את ההסכם למחייב בתוספת חתימה כפי שמקובל, הרי שהחתימה האלקטרונית עדיין לא מוכרת", אומר איתן.

איתן סבור שהחוק המוצע יסייע הן להתפתחות המסחר האלקטרוני בישראל והן לשיפור המגע בין האזרח לרשויות. "אם רוצים שיותר פעילויות תתבצענה ביעילות מבלי שאנשים יצטרכו להגיע פיזית למשרדי ממשלה, הרי שצריך כלי המאפשר לזהות אותם ומספק הוכחה לכך שהם אימצו את המסרים, שכלולים במסמך הדיגיטלי שהוצג לפניהם".

חתימה אלקטרונית תאפשר גם לאמת את זהותם של הצרכנים המבצעים רכישה באינטרנט. כיום נחשבת עיסקה המתבצעת באינטרנט, באמצעות כרטיס אשראי, כעיסקה במסמך חסר. פרוש הדבר שהצרכן יכול לבטל את העסקה באופן חד צדדי ומבלי לספק הסברים לחברת כרטיסי האשראי. החתימה האלקטרונית, אמורה להחליף את החתימה הפיזית על ספח כרטיס האשראי ולהבטיח לסוחרים כי הצרכן לא יוכל לבטל את העסקה באופן חד צדדי.

איתן אומר כי עד היום לא הורגש החוסר בהסדרים המשפטיים, משום שהתשתיות בתחומים אחרים בישראל מפגרות בהרבה אחרי הנעשה במדינות המפותחות "בארה"ב החוקים הראשונים המסדירים את החתימה האלקטרונית, יצאו כבר ב-1995, ברמת המדינות השונות. זאת ועוד, החוק האמריקאי שנחתם עכשיו ברמה הפדרלית כולל גם נושאים אחרים שהוועדה לא דנה בהם עדיין" אומר איתן.

את החוק הישראלי עורך משרד המשפטים, בראשותה של טנה שפניץ, משנה ליועץ המשפטי לממשלה. שפניץ הינה מרכזת הוועדה הבין-משרדית למסחר אלקטרוני. הוועדה אחראית על החקיקה האזרחית לגבי המסחר האלקטרוני והגנת הצרכן. בין החוקים הנוספים הנמצאים בבדיקה מסגרת הוועדה דיני חוזים, נזיקין והגנת פרטיות הצרכנים בעידן האינטרנט.

איתן מצביע על כמה דילמות, שהוועדה המכינה את החוק, מתכוונת לפתור. "עלינו להחליט, מה מתאים לתרבות העסקית בישראל ומה צריך להיכלל בחוק. כך, למשל, יש להחליט האם מכירים בכל סוג של חתימה. ישנן חתימות דיגיטליות שהן מאובטחות ומוצפנות, אולם ניתן גם לסרוק חתימה, שהתבצעה באמצעות עט ולשלוח אותה באינטרנט. יתכן כי ניתן בחוק משקל עודף למי שיצרף הן חתימה דיגיטלית והן חתימה סרוקה. בנוסף יש להחליט מי יהיו הגורמים אשר יאשרו את החתימה. האם אלה יהיו גורמים ממשלתיים, או גופים פרטיים, שיקבלו הרשאה מהמדינה, ומה יהיו הדרישות שיוצבו בפני גופים אלה".

החוק אמור לעלות לקריאה שניה ושלישית, עם חזרתה של הכנסת מפגרה, בכפוף לתהפוכות פוליטיות אפשריות. בינתיים, חברות מסחריות מנסות למצוא פתרונות לבעיית אבטחת המידע ואימות הלקוח באינטרנט, דוגמת חברת סיוטה שלה הסכם עם חברת כרטיסי האשראי ישראכרט. סיוטה פיתחה תוכנה אשר מקצה ללקוח מספר כרטיס חד פעמי עבור כל רכישה באינטרנט, כך מונעת התוכנה העברת מספר הכרטיס האמיתי של הלקוח באינטרנט. הפתרונות שמפתחות החברות הישראליות, מוכיחים, כי כוחות השוק חזקים ומהירים מפעילות המדינה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות