ניצה מימון-שעשוע

הפרקטיקה של כתיבת טיוטת פסקי דין נפוצה ומוכרת בקרב השופטים, מסיבה פשוטה: אין דרך אחרת להתמודד עם כמויות המידע המוצגות בהליכים משפטיים • אבל חשוב לערוך הבחנה בין כתיבת פסק דין הכולל הכרעה סופית - פרקטיקה לא מקובלת - לבין כתיבת הערות, התרשמויות ומצע עובדתי

שופטת השלום ניצה מימון־שעשוע הסתמכה בפסק הדין על עדותו של עד שכלל לא העיד בפני בית המשפט • בעבר נחשף בגלובס מקרה דומה בו פרסמה השופטת פסק דין לפני שהסתיים המשפט • בזמנו טענה השופטת כי כתיבת פסקי דין לפני סוף המשפט היא "פרקטיקה מקובלת", אך נציב התלונות על השופטים מתח עליה ביקורת נוקבת, והעליון פסל אותה מלדון בתיק • תגובת השופטת: "בפסק הדין נפלה טעות" • חשיפת גלובס

בעליון כבר לא יושבים רק שופטים מרחביה, אבל מערכת המשפט עדיין לוקה בקבלת ביקורת

נשיאת העליון אסתר חיות קיבלה את הבקשה לפסול את השופטת ניצה מימון-שעשוע מלהמשיך ולדון בתיק שבו פרסמה פסק דין מפורט בטרם הוגשו סיכומי הצדדים • עם זאת, חיות קיבלה את עמדת השופטת שלפיה מדובר בטעות אנוש, ושיבחה אותה על "חריצותה" • הנהלת בתי המשפט: אין מקום להליך משמעתי נגד השופטת

ניצה מימון-שעשוע היא השופטת שפרסמה בשגגה פסק דין עוד בטרם הושלם ההליך שנוהל בפניה, ושתלונה נגדה לנציב התלונות על שופטים נמצאה מוצדקת • בקרוב: נשיאת העליון תכריע בבקשה לפסול את מימון-שעשוע מלדון בתיק • בתגובה לשאלת "גלובס" אם יש כוונה לנקוט הליכים משמעתיים נגד השופטת, מהנהלת בתי המשפט נמסר כי החלטת הנציב עדיין נלמדת