נגיד בנק ישראל סטנלי פישר קרא היום (ה') בפורום קיסריה להקטין את הסקטור הציבורי במטרה לקיים משמעת תקציבית. לדברי פישר מטרותיה העיקריות של המשמעת התקציבית הן בהקטנת שיעור הגירעון וכך הקטנת יחס החוב-תמ"ג התנהלות זו תאפשר לממשלה לחזור בהדרגה למצב שבו תוכל לנהל מדיניות תקציבית אנטי-מחזורית, לפי הצורך.
לדבריו, גודלה האופטימאלי של הממשלה נקבע בנקודה שבה התועלת החברתית מהוצאה ממשלתית של שקל נוסף שווה לעלות החברתית הנובעת מכך בעיקר העלות במונחים של מיסים שיש לגבות מהציבור כדי לממן את ההוצאה הנוספת הזו.
"אני מודע לכך שאלה אמירות שקל לומר אולם קשה ליישם." אמר אגב, אמירה זו מתבססת על ההנחה שהרכב הוצאות הממשלה על ביטחון, חינוך, חברה, תשתיות ועוד אופטימאלי, לאחר שהממשלה קבעה את סדר העדיפויות שלה. גם זה דבר שקשה ליישם, במיוחד במשטר קואליציוני. אבל זה דבר מאוד חשוב.
"למרות הקושי לקבוע את הגודל האופטימלי של הממשלה אשר בכל מקרה משתנה לפי הצרכים - ברור לכולם כי הממשלה בישראל עדיין גדולה מדי. עם זאת, בשנים האחרונות הלכה הממשלה דרך ארוכה בצמצום הגודל שלה.
היקף של הוצאות הממשלה הרחבה (הממשלה,הרשויות המקומיות וגופים אחרים) בתמ"ג ירד מכ-52% ב-2002, לכ-47% ב-2006. זו ירידה גדולה והיא אחד הגורמים החשובים להצלחתו של המשק הישראלי בשנים האחרונות . אבל עוד לא הגענו לסוף הדרך וכדאי להמשיך בכיוון הזה."
לדבריו הממשלה התחייבה כי ב-2008 תישאר התקרה של עלייה בהוצאות בשיעור של 1.7% (במונחים ריאליים) וחשוב מאוד, שהיעד הזה יישאר בתוקף בין היתר כיוון שעל הממשלה לעמוד בהבטחות שלה, שכן אמינות הממשלה היא כלי יקר מדי בכדי לוותר עליו.
בהתייחסו להצטרפות ישראל לארגון ה-OECD אמר פישר כי המשק הישראלי כבר תפס חלק בכלכלה הגלובאלית. "די שנביט על כמה נתונים שמציגים את הפתיחות של הכלכלה הישראלית לעולם: הייצוא הישראלי (ללא יהלומים), למשל, היה ב-38.3% מהתמ"ג והייבוא לישראל 37.3% מהתמ"ג. בצד הפיננסי, בחשבון ההון של מאזן התשלומים, הגיעו ב-2006 ההשקעות של תושבי חוץ במשק הישראלי ל-16.1% מהתמ"ג שיעור דומה להשקעותיהם של תושבי ישראל בחו"ל שהגיעו ל-15.9% מהתמ"ג.
וכל יום מביא חדשות נוספות לגבי השקעות של חברות ויחידים ישראלים בחו"ל ושל השקעות מחו"ל בישראל.
בהתייחסו לתקציב 2008 אמר פישר כי ההחלטות שהצטברו לקראת הכנת התקציב ייאלצו גידול של יותר מפי שלוש ממה שמאפשרת מגבלת תקרת ההוצאה. עוד לפני שמביאים בחשבון את התוספות שיידרשו מגידול בהוצאה הנדרשת בגלל גידול האוכלוסייה, מהסכמי שכר במגזר הציבורי, מתשלומי הפנסיה השוטפים ועוד.
"בצנרת יש מספר החלטות על הגדלת קצבאות לניצולי שואה, קצבאות זקנה, מיגון יישובים בדרום, פיצול כיתות ועוד שגם להן השלכות על הוצאות הממשלה. חשוב להבהיר שאלה החלטות שאינן מביאות להוצאות חד-פעמיות וייחודיות ל-2008. הן מהוות למעשה את כל התוספות לתקציב המותרות על-פי תקרת ההוצאות הקיימת. בלי צמיחה מתמשכת אנו עלולים להישאר בלי די מקורות כדי לקדם את המשק ולטפל בבעיות בתחומי הביטחון,החינוך והחברה של מדינת ישראל בעתיד. אם לא ניתן את הדגש הראוי לנושא הצמיחה נשלם בעוד כמה שנים מחיר כבד מאוד".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
