בג"ץ לא הסכים לדחות את המשפט

לאחר ההמלצה להעמידו לדין בפרשת בר-און, עתר אריה דרעי לבג"ץ, לעכב את ההליכים במשפטו הנוכחי. דרעי טען, כי ההמלצה להעמידו לדין סובבת כולה סביב משפטו. לטענתו, ההאשמות שהועלו נגדו מתייחסות לחשד לפיו ביקש דרעי לגרום למינויו של רוני בר-און לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, כדי להשיג לעצמו עיסקת טיעון נוחה.

דרעי טען, כי בחוות הדעת בעניין פרשת בר-און, דובר במפורש על רצונו להגיע לעיסקת טיעון עם התביעה. בכך, טען דרעי, יש משום הודאה באישומים נגדו, והדבר מטיל עליו עננה כבדה. לטענתו, במצב דברים שכזה לא ניתן להעלות על הדעת ניהול משפט הוגן ועשיית דין צדק. השופטים, אמר, הם בשר ודם, ועשויים להיות מושפעים מחוות הדעת בפרשת בר-און.

בג"ץ דחה את עתירתו של דרעי. השופטים קבעו, כי קיים אינטרס הן לציבור והן לדרעי בקיום משפט מהיר. לדבריהם, לצורך דחיית המשפט, יש להציג טעם ברור יותר, אותו לא הראה דרעי בעתירתו.

השופטים קבעו, כי הם אינם מטילים ספק בתחושתו הסובייקטיבית של דרעי, ואולם בנושא האמור יש לפסוק על פי נתונים אובייקטיביים. השופטים הביעו ביטחון, כי בית המשפט המחוזי יידע להפריד בין חומר ראיות קביל לבין חומר ראיות אחר, כגון קיום הליך פלילי אחר או מגעים להסדר טיעון.