בשנה האחרונה היו הבנקים הגדולים בארץ מתוסכלים. רובם הקימו אתרי אינטרנט בעלי יכולת פוטנציאלית לספק שירותים בנקאיים מלאים, אולם בנק ישראל עצר אותם ולא איפשר להוציא את השירותים החוצה. גם עכשיו, ההסכמה היא מהוססת בלבד, אולם כעת גם בבנק ישראל מודים מהו הכיוון המרכזי: ישראל הולכת בעקבות המדינות המפותחות, ומאמצת בהדרגה את תרבות המסחר האלקטרוני.
הבנקים, במקרה זה, ישמשו חלוץ בפני המחנה. שכן גם פעילות פנים-חשבונית היא פעילות בנקאית ומסחרית לכל דבר, ומעבר להשלכותיה על המסחר במניות, היא תאלץ את חברות כרטיסי האשראי להכיר בכך שהמסחר באינטרנט בישראל מתעורר - איתן ובלעדיהן.
הבסיס לקיומו של מסחר ברשת הציבורית הוא תמיכת המוסדות הפיננסיים וחברות האשראי, אשר יגבו את העיסקאות באינטרנט, כפי שהן מגבות את העיסקאות "בעולם הממשי". מרגע שהן יעשו זאת, סביר להניח שבנק ישראל ישחרר את חגורת ההגבלה בנקב נוסף, ויאפשר לבנקים לספק שירותי מסחר מפותחים יותר.
כמובן, שאז יתעוררו בעיות חדשות: מסחר באינטרנט הוא מסחר מקומי וגלובלי כאחד, יהיה צורך לפתור בעיות מטבע, בעיות מיסוי, בעיות טכניות ועוד. אולם התרומה שלו לכלכלה המקומית לא תסולא פז - כפי שרואים כבר היום באמריקה ומתחילים גם באירופה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
