הכסף הגדול נמצא בכסף הקטן

בעוד שבועיים תחשוף קבוצת חוקרים מיבמ ישראל את הגרסה שלה לפתרון בעיה המלווה את האינטרנט מאז שהרשת כבשה את העולם בסערה - כיצד לגבות תשלום עבור תוכן האתרים (content) בדרך זולה ובטוחה. נשארה רק השאלה של האם אנשים יהיו מוכנים לקנות.

כשהישראלים הראשונים נכנסו לאינטרנט, לפני כארבע שנים - למרות שזה נראה כמו נצח - אנשים כבר דיברו אודות מיקרו-תשלומים בקבוצת דיון וירטואלית של עיתונאים. כמובן, זה היה נפלא שיש כל כך הרבה אינפורמציה ברשת (הרבה, הרבה פחות ממה שיש כעת), אבל האנשים בקבוצה - כל הכותבים והעורכים שקיבלו את פני המדיום החדש בסקרנות, תשוקה ולא מעט אינטיליגנציה - חשבו שיהיה נורא נחמד אם אנשים ישלמו מעט, לא יותר מכמה גרושים, כדי לקרוא סיפור או לזכות במידע שקשה ללקט בדרך אחרת.

מיקרו-תשלומים נתפשו ככוח משחרר נפלא, כמו גם כמודל עסקי בעל עוצמה. אם יכולת לגבות ולו רק כמה סנטים עבור אינפורמציה, שימוש במשחק או לימוד של משהו חדש, לכולם יכול היה להיות פוטנציאל למכור משהו ולהתחרות עם השחקנים הגדולים ביותר בסביבה, שכן, הסנטים הללו יוכפלו שוב ושוב עם הגידול באינטרנט ובכניסות לאתר. מיקרו-תשלומים ישנו את כלכלת האינטרנט, שכן הערך הכלכלי יהיה של התוכן ישירות ולא של האמצעים הסביבתיים שמצאו יזמי האינטרנט כדי להפיק מיכולות המדיה החדשה תנובה עסקית.

בקיצור, חלפו כמה שנים, ומיקרו-תשלומים החלו להישמע כמו מילה אופנתית שאבד עליה הכלח, במונחים אינטרנטיים.

באותה קבוצת דיון בה שמעתי לראשונה אודות מיקרו-תשלומים, הודיע אמיר הרצברג ממרכז המחקר של יבמ בחיפה (למרות שהקבוצה הספציפית הזו פועלת מהקומה החמישית בבית יבמ בתל אביב) בשבוע שעבר, כי הקבוצה שלו תדגים את המיקרו-תשלומים של יבמ לספקי אינטרנט גדולים, חברות טלקום ומוסדות פיננסיים במשרדים האירופיים של יבמ בצרפת, ב-4 בנובמבר. נראה שהטכנולוגיה הדביקה סופסוף את החזון.

הרעיון פשוט ביסודו: ניתן לגבות סכומי כסף זעירים תמורת כל מה שהשוק מוכן לשלם עבורו. קריאת סיפור, שימוש במשחק, פגישת אנשים, השתתפות בתחרות, הימורים, וכמובן, סייבר-סקס.

הרצברג אומר שמיקרו-תשלומים עשויים לשנות את המודל העסקי הבסיסי של רבות מהחברות הנמצאות כעת באינטרנט, שהכנסותיהן נובעות מפרסום, בעוד שהתוכן ניתן לרוב חינם אין כסף. מודל ההכנסות מבוססות-המנוי עבד עבור מו"לים מסוימים, אולם היה מוגבל בדרך כלל לנישות בעלות תוכן מאוד מסוים. עסקאות בכרטיס אשראי אינן כדאיות בסכומים זעירים, ועשרות תוכניות אחרות לדאוג שהאינטרנט תשתלם כלכלית נכשלו, כולל כמה וכמה תוכניות מיקרו-תשלומים אחרות.

את הדמו המוצע על ידי יבמ אפשר כבר לנסות ברשת. הדמו, כמו דמו, הוא עדיין לא הדבר המושלם עצמו, אך למעט כמה שיבושים זה די נחמד. הורדתי את יישום הארנק, ששוקל כ-1.4 מגהבייט והתקנתי את הפלאג-אין בדפדפן. בשלב זה, יצאתי לקניות בקניון הדמו עם קו אשראי של 100 דולר, והחלטתי להקציב 20 דולר לרכישות. ניסיתי לשחק בלק-ג'ק (כמה סנטים), לרכוש תמונה של פירמידה (עוד כמה סנטים) ואז לבחור כמה ידיעות חדשותיות ולהרכיב לעצמי עיתון (כסף קטן) במיקרו-תשלומים. עדיין נשארו לו רוב 20 הדולרים שהקצבתי לעצמי. עולם ומלואו בכמה גרושים.

איך זה יעבוד כשייפתרו הבעיות הקטנות הללו והתוכנות יופצו לכל עבר? בגדול, המיקרו-תשלומים של יבמ מבוססים על שלושה גורמים: הקונה, המוכר והסולק. על הקונה לקנות מראש אשראי בהיקף מסוים, או לקבל הקצאת אשראי ממרכז הסליקה, שיכול להיות ספק שירותי אינטרנט, מוסד פיננסי כלשהו, או, בעצם, כל אחד. הקונה רוצה לקנות, נגיד, תמונה, מהמוכר. המוכר, עם התוכנה שלו, מזהה שללקוח הקונה יש יתרת קרדיט ומאפשר את ביצוע העסקה. אם יש שאלה כלשהי, השרת של המוכר מבקש ממרכז הסליקה לאשר את העסקה. היתרה בארנקו של הקונה נשמרת על ידי תוכנת הארנק, וכן נבדקת על ידי מרכז הסליקה, שמתקיים מעמלה זעירה שהוא גובה מכל חשבון.

אחד מגורמי המפתח בסידור הזה הוא אבטחה הולמת שתגן על הקונה, המוכר ומרכז הסליקה. זה, כמובן, לא יכול לקרות ללא זיהוי בטוח במידה מספקת של כל אחד משלושת הצדדים לעסקה. המעבר לכיוון זיהוי דיגיטלי מתרחש בכל רחבי האינטרנט, שכן, היעדר הזהות האותנטית הוא אחד המכשולים העיקריים בדרכו של המסחר האלקטרוני. וזו כמובן דרך נוספת בה האינטרנט משתנה מהאנרכיה שהיא היתה לחברה מסודרת יותר, שבה אנשים יכולים להוכיח את זהותם, הן לשם עסקאות מסחריות והן למטרות אחרות.

הרצברג אומר שהוא היה אחד המפתחים העיקריים של SET - אותה שיטת אבטחה לעסקאות בכרטיסי אשראי שאנחנו בישראל אוהבים כל כך לרדת עליה, מכיוון שאימוצה המאוחר היה אחד הגורמים לכך שמסחר אלקטרוני עוד לא ממש המריא כאן. ניתן להניח, עם זאת, שענייני האבטחה היו קרובים לפסגת סדר העדיפויות של צוות הפיתוח. הם הצליחו להימנע באלגנטיות מהגבלות היצוא של ארה"ב על טכנולוגיית ה-RSA הבטוחה מאוד, על ידי שימוש ב-RSA עבור חתימות דיגיטליות בלבד, ולא עבור תוכן - דבר שמותר על פי החוק האמריקאי. התוכנה היא גם מהירה, והמפתחים טוענים שלא יהיו הבדלים שניתן לעמוד עליהם במהירויות הגלישה, בזמן רכישה במיקרו-תשלומים. התוכנה תומכת בעסקאות מרובותמטבע, ויש לה גם תכונות אחרות שיכולות לסייע נגד התחרות הלא מוצלחת עד כה.

כולנו יודעים שבטיחות היא עניין מורכב, בשני תחומים נפרדים: הראשון, הוא שהאקרים מצליחים למצוא סדקים באבטחה באינטרנט ברגע שהמערכות מפותחות, אולם טלאים מיוצרים מיד כדי לתקן את הבעיה, כך שהרוב המכריע של האנשים לא ממש צריך לדאוג בגין אבטחה. העניין השני, הוא שלמרות רמות האבטחה הגבוהות למדי שמפותחות, אנשים עדיין מודאגים לגבי בטיחות באינטרנט, ותחושת הסיכון, העכבה הפסיכולוגית, היא עיקר העיכוב במסחר האלקטרוני.

אפילו אם מתעלמים מעניין הבטיחות, למיקרו-תשלומים יש דרך ארוכה לעבור בטרם ייגבו ממך כמה אגורות בקריאת הכתבה הזאת בלבד באתר האינטרנט של גלובס. כל כמה שהתוכנה שפותחה בתל אביב היא תוכנה טובה, צריך עדיין לשכנע אנשים להשתמש בה בעולם מלא תוכן חינם.

התמריץ עבור מפעילי מרכז הסליקה, חברות טלפון, ספקי אינטרנט וכל שאר המתווכים, ברור. המוכרים, מאידך, עומדים מול דילמה קשה. הם ישמחו ויאהבו לגבות כמה סנטים עבור התוכן שלהם, אך הם עובדים בסביבה תחרותית, וכאשר חומר רב כל כך מצוי בחינם, הם יהיו חייבים לשקול בזהירות החלה של מערך גביית כסף, גם אם מדובר בסנטים ספורים, שכן, משתמשים כבדים באינטרנט יבינו במהירות שסנטים בודדים מצטברים לסכומים מפחידים מדי חודש.

הרצברג טוען שעם מיקרו-תשלומים עבור תוכן, לספקים יהיה תמריץ להתחיל להעביר חומר טוב בהרבה. אם הוא צודק, הטבע הבסיסי של התוכן על הרשת ישתנה. יתרון גדול נוסף של המודל שהוא והצוות שלו פיתחו, הוא העובדה שהוא מגיע מיבמ, שיש לה הן את השם והן את השרירים לדחוף לאימוץ נרחב של השיטה - מה שלא היה למודלים דומים מבית קצת יותר קטן. זו עשויה להיות אחת הסיבות לכך שההדגמה של שיטת המיקרו-תשלומים של יבמ מתוכננת באירופה, עם התעניינות גדולה של חברות טלפוניה כמו דויטשה טלקום ורבות אחרות, שכן, מודל האינטרנט האירופי שונה במורכבותו מהגרסה האמריקנית.

למרבה האירוניה, המבחן האמיתי של מיקרו-תשלומים עשוי להיות דווקא בסייבר-סקס, אחד מפלחי העסקים הגדולים ביותר באינטרנט, שללקוחותיו יש, מן הסתם, קצת פחות עכבות בלשלם עבור השירות. לא בטוח שיבמ תאהב את זה.