הנאסד"ק עומדת לבצע שינויים בתחום דרישות ההון העצמי

הנהלת בורסת הנאסד"ק עומדת לבצע שינויים בקריטריונים לרישום למסחר, כשאחד מהשינויים הצפויים הוא בתחום ההון העצמי הנדרש - כך אומרת אלן טאברנר, סגנית נשיא בורסת הנאסד"ק לשיווק בינלאומי, השוהה בארץ במסגרת ביקור של המועצה המייעצת לשווקים בינלאומיים של הנאסד"ק.

ב-71' התחיל איגוד הברוקרים והדילרים של ארה"ב בניסיון שהפך לאחת ההצלחות הטכנולוגיות הגדולות של המאה. באותה שנה החלו לסחור בבורסה שלמעשה אין לה כתובת ואינה ממוקמת בשום מקום. כיום, 26 שנים לאחר ההתחלה, ועם עלייתה של רשת האינטרנט (WWW.NASDAQ.COM), אפשר לומר שמה שהצליחה נאסד"ק ליישם זה "בורסה בכל בית".

"אם אנשים מנהלים מסחר בניירות ערך באולם ויכולתם לנהל מסחר תקין מותנית בהגדרת יחידות המסחר, אז אין שום סיבה בעולם שמערכת מחשבים שמחוברת באמצעות מערכת טלקומוניקציה פנימה והחוצה לא תוכל לבצע בדיוק מה שעושים הספציאליסטים והאנשים שתומכים בהם על ריצפת הבורסה של ניו-יורק או כל בורסה אחרת", אמרו המייסדים.

מעט מאוד אנשים ב-71' ובשנות הפיתוח שקדמו להפעלה האמינו שנאסד"ק תגיע להיכן שהיא נמצאת היום. היום זה סיפור אחר לחלוטין. היום זו הבורסה השנייה בגודלה בעולם מבחינת נפח העיסקאות הדולריות היומיות, והראשונה בעולם בכל קריטריון אחר.

3.3 טריליון דולר הסתובבו שם בשנת 96', 543.7 מיליון מניות החליפו ידיים ביום מסחר ממוצע. ברביע הראשון של 97' נסחרו ביום ממוצע 623.5 מיליון מניות, וזה הסתכם במחזור עיסקאות יומי של 16.9 מיליארד דולר. אם ככה יימשך הקצב, אז ב-97' יגיע המחזור היומי במניות ליותר מ-700 מיליון ובכסף יחליפו השנה ידיים למעלה מ-4 טריליון דולר.

יותר מ-5,560 חברות היו רשומות ברביע הראשון של 97' וערך השוק שלהן עמד על 14.7 טריליון דולר. בהתחלה חשבנו אולי לעשות איזושהי השוואה עם בורסת ההיי-טק של אחד העם, אבל כשנתקלנו במספר הראשון - זנחנו את הרעיון.

רק עוד כמה מספרים להמחשה של יכולת הצמיחה של המערכת המופלאה הזו. הבורסה של ניו-יורק גלגלה ב-96' בדולרים %23 יותר מנאסד"ק - כ-4.1 טריליון דולרים, אבל לפני 10 שנים ההפרש היה גדול בהרבה. נאסד"ק סוגרת את הפער.

217 החברות הרשומות בנאסד"ק מכרו ביותר ממיליארד דולר ב-96'. פעם חשבו שנאסד"ק היא בורסה לחברות קטנות והבורסה של ניו-יורק לגדולות. גם זה כבר לא נכון. מה שכן נכון הוא שנאסד"ק זו בורסת ההיי-טק. %93.4 מכל חברות התוכנה הציבוריות נסחרות שם. %82.5 מכל יצרניות המחשבים, %83.3 מכל חברות ציוד התקשורת, %81.2 מכל יצרניות הרכיבים האלקטרוניים ו-%80.2 מכל חברות הביוטכנולוגיה.

למה זה כך? לדעתנו, בגלל ההיסטוריה. חברות כאלו נכנסו לנאסד"ק כשהיו קטנות בגלל נוחיות וקלות הכניסה. קשה היה לחברות כמו אינטל או מיקרוסופט, ולבטח לנטסקייפ, להיכנס לבורסה של ניו-יורק בהנפקתן הראשונה. נוצרה תדמית של התמחות בהיי-טק, בדיוק כמו שבעבר חשבו (ורבים עדיין מאמינים בכך) שזו בורסה פחות יוקרתית מזו של ניו-יורק. העובדות מוכיחות את ההיפך.

המועצה המייעצת לשווקים בינלאומיים של הנאסד"ק התכנסה השבוע בישראל. שאלנו את אלן טאברנר, סגנית הנשיא לשיווק בינלאומי, למה דווקא כאן, ומה אומרים על כך באחד העם, ה"מתחרה המקומית". על השאלה השנייה היתה טאברנר מספיק דיסקרטית לא להשיב, ואילו לגבי הראשונה אמרה, שישראל חשובה מספיק, אבל גם חשבו שמעניין לעשות זאת בירושלים.

58 חברות שמוגדרות על ידי רשות ניירות ערך האמריקנית כישראליות היו רשומות בנאסד"ק ב-96'. ב-90' היו רק 21. אנחנו המדינה הזרה השנייה בגודלה בנאסד"ק, אחרי קנדה ולפני בריטניה. הגברת טאברנר אומרת שהחברות הישראליות דומות בממוצע לאמריקניות, אפילו קצת עולות עליהן בכמה קריטריונים.

הנאסד"ק עומדת לבצע מספר שינויים בקריטריונים לרישום למסחר, אחד מהם הוא בתחום הדרישה להון עצמי. חשוב מאוד לחברות הישראליות. בהווה ההון העצמי הוא ההון לאחר הגיוס. הבטיחו שיתנו לנו את ההצעה בקרוב וכמובן נדווח.

מדד הנאסד"ק, או "המדד השלישי" בכינויו (אחרי הדאו וה-S*P) עשה את הביצוע הטוב ביותר מאז 90'. המדד עלה ב-%245. הדאו עשה מאז כ-%150 וה-S*P כ%125.

מדד הנאסד"ק מכיל, במשוקלל, 100 חברות. הדאו 30 וה-S*P 500. המערכת האלקטרונית, כמו יין, הולכת ומשתפרת עם הזמן. ב-98' תוכל המערכת לטפל בגלגול יומי של 2 מיליארד מניות, כמעט פי 3 מהיום.

מאז שאנחנו מתעסקים עם השוק האמריקני זכורה לנו רק פעם אחת של בעיה טכנולוגית של נפילת המערכת. זה משהו, כשמדובר בכאלו היקפים. שאלנו את הגברת אם ידוע לה שמהבורסה שלנו באו אי-פעם אליהם להעתיק את השיטה, והיא חייכה. כמו שהאמריקנים יודעים, היא יצאה מזה בכבוד. "בורסה זה משהו כמו אוצר לאומי. זה משהו שהמדינה מחשיבה כנכס ייחודי". לך תגיד לה שזו בדיוק הבעיה שלנו.

הנאסד"ק זו חברה שמניותיה מוחזקות בידי החברים המרכיבים את ה-NASD - האיגוד הלאומי של הברוקרים והדילרים, 660 נכון להיום. האיגוד, שהוקם ב-34', הוא איגוד המפקח על עצמו בתעשיית ניירות הערך ופועל בכפוף לפיקוח של ה-SEC - רשות ניירות הערך של ארה"ב.

הנאסד"ק אינו מפעיל את הבורסה שנקראת בורסת הבולטין או "הדפים הוורודים", זו מופעלת ומפוקחת על ידי גוף אחר שכפוף לאיגוד. כמחצית מהשחקנים שמשתתפים בנאסד"ק הם גופים מוסדיים והיתר פרטיים. כ-11 מיליון משקיעים פרטיים החזיקו מניות בנאסד"ק ב-96'.

בשנים האחרונות החלה החברה לפרוץ מחוץ לגבולות ארה"ב, לעניין יותר ויותר חברות ממדינות זרות לעבור אליה. נאסד"ק היא בעלת המניות הגדולה ברשת האירופית, באיסדא"ק, אבל כרגע הן לא מתכננות להתחבר. לכל אלו שמעוניינים להקים בורסה שנייה אה-לה-נאסד"ק בחיפה או בירושלים, הגברת אומרת, שהם לא נותנים פרנצ'ייז. חבל. זה היה עובד אצלנו לא פחות טוב מאופיס-דיפו או מקדונלד'ס. «שלמה גרינברג« הנאסד"ק עומדת לבצע שינויים בתחום דרישות ההון העצמי « כך אומרת אלן טאברנר, סגנית נשיא בורסת הנאסד"ק לשיווק בינלאומי