מה הולך שם?

אכן, שאלות מתבקשות לפחות מצידו של מי שמכל בחינה צריך להחשב כמשקיע זר, בהיותו מנהל מחלקה במוסד פיננסי גדול. מזל שלפחות הוא ניגש ישר לעניין ואינו מדבר סביב, דרך מזג האוויר, השפעתו על וימבלדון, וכל מיני קשקושים. אבל כאשר המסכים מראים שהשקל נופל ומדד המעו"ף בנסיגה של ממש, ובכנסת נערכים להצבעת אי אמון בממשלה, אפשר להבין לליבם של אנשים, שרוצים לדלג על ה"סמול טוק" ולהתמקד בעיקר.

אלא, שהגדרת ה"עיקר" בעיני משקיע זר, שונה מאוד מזו של משקיע מקומי או אזרח ישראלי מן השורה. כדי לעזור לבן-שיחנו להתמקד במה שחשוב לו, נעזרנו במנהג היהודי הידוע והמוכח להשיב לשאלה בשאלה נגדית, תוך ניסיון לחדד את ההבחנה בין האספקטים הפוליטיים לבין האספקטים הכלכליים. לדוגמה: נניח שהממשלה תיפול בהצבעת אי אמון ושייערכו בחירות חדשות, וגם שנציג העבודה ינצח בהם - מה אז?

המטרה של שרטוט תסריט קיצוני, היא להבהיר דבר שנדמה שגם לרבים בארץ אין הרבה רצון להודות בו: בגלל שינוי שיטת הבחירות והשפעת שינוי זה על דפוסי ההצבעה של הציבור ועל המפה הפוליטית, הממשלה הבאה תהיה חלשה עוד יותר מזו הקיימת - גם אם ראש הממשלה יהיה אדם אחר, פחות חלש מהנוכחי. לכן, למי שמשוכנע בנחיצות של רפורמות מבניות במשק הישראלי, התפוררות ממשלת נתניהו איננה ברכה בלתי מסוייגת. אמנם, נפילתה תחיש את הקץ של השיתוק המאפיין אותה, אבל במקומו עלול לבוא שיתוק לא פחות, ואולי אף יותר חריף.

זו דוגמה אחת לתופעה כללית, של הרחבת היריעה מעבר לסיסמאות החוזרות על עצמן ללא הרף בדיווחים בכלי התקשורת. דוגמה נוספת לכך, היא החדרת המסר בתקשורת, שזה מובן מאליו שאריאל שרון יהיה שר אוצר גרוע, לאור מעלליו במלחמת לבנון. ה"עליהום" נגד שרון בעיתונות הזרה, הנתמך במידה רבה גם בתקשורת הישראלית, משפיע בהכרח על המשקיעים בחו"ל, ולוא רק מפני שרובם צעירים מכדי לזכור את שרון דאז, ואינם כה מודעים למשמעויות של המלחמה ההיא. אבל הדמוניזציה השיטתית של שרון יוצרת מצב אשר, אם יסכים לקבל את התפקיד, יצמצם עוד יותר את סיכוייו (הקלושים ממילא) להצליח בו.

אבל מסך העשן הפוליטי והרעש התקשורתי, המתמקד מטבע הדברים בפן הזה, מצליחים להסתיר את עובדות היסוד הכלכליות: הבנק המרכזי של ישראל השיג נצחון מרשים, אולי סופי, במלחמתו הארוכה מול האוצר. זו נקודה שכל כלכלן ומנתח תופס בקלות, כשמבליטים אותה עבורו. אך מאידך, הסבירות הגבוהה שכל ממשלה שתקום תהיה חלשה ולא תוכל - ובוודאי שלא תרצה - לקבל החלטות כלכליות קשות, די מבטיחה שמהלכי הריסון התקציבי מוצו לעתיד הנראה לעין. כמו כן, הורדת הריבית בשיעור %1.2 על ידי בנק ישראל וההשפעה הצפוייה של הפיחות המתגבר, די מבטיחות שמהלכי הורדת הריבית מוצו גם הם. לאור צפי של ריפיון פיסקלי והידוק מוניטרי, ובתוספת ממשלה בתהליך התפוררות, האם שוק המניות הישראלי נראה מושך ברמתו הנוכחית? זו כבר שאלה - או תשובה בדמותה של שאלה - שמשקיעים זרים מסוגלים להתייחס אליה ולהבין היטב. «פנחס לנדאו« מה הולך שם? « "מה שאני רוצה לשאול אותך - בטוח שזה מה ששואלים אותך בכל מקום - זה למעשה שני דברים. מה הולך שם? ומה הולך להיות?"