דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

השלמת הציוד של גלנט

צריך לומר את האמת (בזהירות המתבקשת): במדינת ישראל יש בעיה עם מושבניקים שמנסים לטפס כל הדרך למעלה, הרחק מגבולות המושב. החיים על הגבול האפור והמאוד רחב הפכו כמעט למציאות שגרתית במאות מושבים ובקרב אלפי מושבניקים ברחבי הארץ. המדינה חוששת כבר עשרות שנים להתעמת עם אנשי המושבים ולהסדיר את הטיפול והבעלות על הקרקע שהם יושבים בה. לכולם ברור שחקלאות אמיתית ומודרנית קשה מאוד לקיים גם על עשרות דונמים, ובעקבות זאת שימושים חורגים, פרוטקציות, עיגול פינות ועצימת עין הם דבר כמעט מובן מאליו. משום מה, הדבר הופך לבעיה ציבורית ומתוקשרת רק כשמדובר במושבניק שפתאום צריך להציג גיליון חלק בבית משפט.

בעוד שרוב העירונים יכולים לכל היותר לחשוב על הוצאת מזגן בקיר החיצוני של הבניין (וגם זו עבירה פלילית על הנייר) והקיבוצניקים עושים את הקומבינות תחת כנפי האגודה מלמעלה, אצל המושבניקים החץ פוגע פה ושם בקורבן אומלל. לדאבונו הרב של גלנט, מחוץ לגבולות משבצת מושב עמיקם - ודאי בתחומי בית המשפט העליון בירושלים - הפשע ה"רגיל" מהמושב נראה מוגזם.

כבר היו לנו כמה "מושבניקים" שהגיעו לגדולה. כשהתגלו עבירות בנייה ושימוש חורג במשק של אהוד אולמרט (ואחיו) בנחלת ז'בוטינסקי, מושב ותיק החבוי בתוך המושבה בנימינה, הוגש למזלו של אולמרט כתב אישום רק נגד השוכר ומכר המשפחה שלומי ורניק. כשמשה ליכטמן מ"גלובס" פנה אליו, הוא כמובן טרח להדגיש: "אני נשבע שאהוד לא ידע מה קורה במשק. זה אני, רק אני. בהסכם כתוב בפירוש שאני לא יכול לעשות שום שינוי בנכס. לא ידעתי את המשמעות של קרקע מינהל ושל ועדות התכנון".

רה"מ לפניו, אריאל שרון, דאג לעקוף מראש בעיות שעלולות היו לצוץ בקרקע שבה גדל בכפר מל"ל. על פי צוואת אמו, דבורה שרון ז"ל, עברה הנחלה ממנה אל בנו, עומרי, כך שבתגובות הרשמיות ניתן היה לומר ש"ראש הממשלה לא היה בעל הנחלה ואף לא היה מעורב בכל עניין הקשור אליה". פה ושם אנחנו קוראים ושומעים על עוד מושבניק מתוסכל שנגזר עליו לבצע עבודות שירות כי "התלבשו" דווקא עליו. בלא מעט מושבים ניתן לראות "עבריינים כבדים" שבילו קצת בבית הסוהר כי הם חזרו לפתוח מסעדה/גן אירועים/חנות רהיטים ברפת הישנה, אבל רק כשמדובר במועמד לרמטכ"ל זו הבעיה של כולם.

אלפי גלנטים

פלישות לשטחים ציבוריים? סלילת דרכים על קרקע ציבורית? סעו ברחבי הארץ וחפשו מושב אחד שאין בו ברדק - כמעט בכל רחוב - הקשור לענייני תכנון ובנייה. תנו ל-100 משפחות אלפים רבים של דונמים, הוציאו מהמשחק את האפשרות לקיים עליהן את ייעודן המקורי (היום נדרשים מאות ואלפי דונמים לכל חקלאי לייצור פעילות חקלאית רווחית ומשמעותית), ותגלו שחיים בישראל אלפים רבים של יואב גלנט, שכנראה לא חלם מעולם לנהל פעילות חקלאית של ממש בשטחי הבית שרכש במושב עמיקם (מטע של עצי זית לא הפך אותו לחקלאי של ממש).

אז נכון שבמציאות של היום, באשמת המושבים אבל לא פחות מזה באשמת המדינה, מושבניק עם עבירות בנייה דומה לחייל צה"ל ש"השלים ציוד" כמו כולם. ובכל זאת, אף אחד לא אמר מעולם שזה מותר. האלוף גלנט "השלים ציוד" וניכס לעצמו עשרות דונמים מהשטח הציבורי שליד מושב עמיקם שבו הוא גר. אבל הוא גם רוצה להיות רמטכ"ל, ומה שמותר לחייל פשוט לא בהכרח מותר למי שאמור לשמש דוגמה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות