קישורים ממומנים

 

כנס TEDxTel-Aviv

 

מה משותף לסרגיי ברין, קלינטון, אל גור, ביל גייטס, בונו וורדי?

כשריקי וורמן החליט לכנס חברים כדי לדון ב"רעיונות ששווה להפיץ", הוא לא תיאר לעצמו ששועי עולם יתגאו להיות חלק מכנס טד ■ ב-26 באפריל הוא מגיע גם לת"א ויועבר לייב בגלובס TV ■ היזם יוסי ורדי, המנצח איתי טלגם וטדסטרים מכורים נוספים מספרים במה מדובר ■ לתוכנית הכנס בתל אביבלאתרי ההקרנות ברחבי הארץ

17/02/2010, 07:03     שלח תגובה במיילענת כהן
globes
עיתון גלובס עד הבית לחודש במתנה >>
קבלו ניוזלטרים והתראות SMS
קבלו ניוזלטרים
והתראות SMS
עקבו אחרינו בטוויטר
הצטרפו אלינו בפייסבוק
ארקיע
טסים- חופשה של פעם בחיים
 
נושאים: ביל גייטס, יוסי ורדי, ניהול, סרגיי ברין , קריירה



כשריקי וורמן החל בראשית שנות ה-80 לכנס אנשי אקדמיה וחברים כדי לדון ב"רעיונות ששווה להפיץ", הוא לא תיאר לעצמו ששועי עולם כמו ביל קלינטון, ביל גייטס, אל גור, סרגיי ברין ובונו, יתגאו להיות חלק מכנס טד.

ב-26 באפריל הוא מגיע גם לתל-אביב ויועבר לייב ב"גלובס און ליין".

"להכניס מפעל חיים לנאום של 18 דקות בלבד"

מיה אלחלל, יזמת טד תל-אביב

מיה אלחלל, יזמית / צלם עינת לברון

אלחלל: "כנס טד מלווה אותי כבר מ-2006. כשעבדתי ללא הרף בהפקת סטארט-אפים אינטרנטיים, יצרתי לי הפוגות במסגרתן צפיתי במה שמכונה TED TALKS. מדובר בהרצאות מגוונות שמעניקות שאר רוח על כל נושא שניתן להעלות על הדעת.

"מאוחר יותר פרופ' שמעון שוקן, מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, העלה בפני את הרעיון 'לייבא' את כנס טד לתל-אביב, ונדלקתי. לפני כשנה פנינו ליאת אהרונסון, שמעון שוקן ואנוכי אל בעל הזכויות של טד העולמית, ולשמחתנו העיתוי היה מושלם כי באותה תקופה טד יזמה את הרחבת השלוחות של הכנסים למקומות שונים בעולם (מה שנקרא TED-X).

"התוצאה היא שב-26 באפריל נעלה את כנס טד הראשון בישראל".

*מה יהיה שם?

"בגדול, מעבר לתחומים כמו עיצוב, בידור וטכנולוגיה, בכוונתנו לגעת בכל נושא מעניין ויוצא דופן. למשל, הרצאות על ננו-טכנולוגיה, חקר המוח, אנרגיה בת-קיימא ועוד. מנקודת מבטו של מרצה, כנס טד שונה מאוד מכנסים אחרים בעולם. מגיעים אליו מרצים מבריקים מהשורה הראשונה. אלה הם מרצים שבדרך כלל נהנים משכר מרצים גבוה, כשבכנס טד הם מוכנים להרצות בחינם".

*למה?

"ראשית, כי הם רואים בטד את הפלטפורמה הכי חזקה שתפיץ את המסר שלהם בעולם כולו. שנית, הם מגיעים לכנס כדי לפגוש חוקרים, מדענים, אמנים או מרצים אחרים, שלא היו פוגשים בשום כנס או ועידה אחרים. מדובר בחוויה של ארבעה ימים אינטנסיביים מאוד, בפורמט לא פורמלי, שבמסגרתו הקהל נחשף לשפע הרצאות בנות 18 דקות, ואחר-כך מסתובב עם המרצים בכנס ופוגש אותם בגובה העיניים".

*מי הם ברי המזל שמתקבלים?

"ועדת הקבלה מורכבת בעיקרה מצוות טדסטרים, אנשים שהשתתפו בטד בעבר, המחפשים להרכיב קבוצת משתתפים יוצאי דופן בכל תחום של עשייה: אלה עשויים להיות מנכ"לים, משקיעים, יזמים, אנשי טכנולוגיה, חוקרים, ממציאים, אנשי רוח, אנשי יצירה ועוד. בסופו של יום, ההרכב המיוחד של משתתפי הכנס הוא שיוצר את החוויה המיוחדת, וגם את מה שמכונה אצלנו 'רגעי טד' ו'פוסט טד סינדרום'".

*מה זה בדיוק "פוסט טד סינדרום"?

"גם אני לא הבנתי מה מושג זה אומר עד שהשתתפתי בשני כנסי טד, באוקספורד ובקליפורניה. בכנס פוגשים הרכב של מרצים יוצאי דופן, באווירה היא חיובית, מסקרנת, פתוחה ומאתגרת, שלוקחת אותך ל'מציאות אחרת'. בתום הכנס אתה חווה סוג של נפילה ממקום אופורי אל היומיום, הארצי, השגרתי והטריוויאלי".

*האם המיצוב הגבוה קשור לתהודת הכנס באינטרנט?

"הברנד של טד קיים כבר 25 שנה (האירוע הראשון היה בקליפורניה ב-1984), כך שהמותג נבנה באופן מדוד, איטי ויציב, ולא כטרנד שצץ ביום בהיר אחד. אומנם נכון שאת טד מכירים היום בזכות הפלטפורמה של האינטרנט, אבל להערכתי הרכיב המרכזי ביסוד הצלחת הכנס נוגע לפורמט ההרצאות המתומצתות. מרצה שמגיע לטד נדרש בעצם ליטול את מפעל חייו ולתת גם את הנאום של החיים שלו ב-18 דקות בלבד. מחד זה מאפשר למשתתף או לגולש באינטרנט את ה-Casual viewing, ומאידך זהו זמן מספיק ארוך כדי להעביר רעיון או מסר".

"כמרצה אין ספק שכנס טד הוא פרסום מצוין"

איתי טלגם, מנצח תזמורת ישראלי, הרצה בטד ב-2009

איתי טלגם, מנצח תזמורת / צלם עינת לברון

"החוויה בטד מיוחדת במינה, כיוון שמדובר בריכוז של ימים ספורים בהם אתה שומע שפע של הרצאות מעניינות וקצרות, בנות 18 דקות. למען האמת, אחרי שלושה ימים כבר נוצרת תחושת גודש, ולדעתי כנס של יום אחד יהיה עדיף, מאוזן ומוצלח יותר, שכן הוא יעניק למשתתפים 'עושר ללא גודש'".

*מה הוא לדעתך רכיב ההצלחה של טד?

"איני מומחה למיתוג. ייתכן מאוד שזה השם הקליט והקצר של הכנס; ייתכן שזה פורמט ההרצאות הקצרות, שמכוונות לקשב המצטמצם והולך באוכלוסייה; וייתכן שזו האג'נדה החברתית שיושבת ברקע (טד הוא מלכ"ר). בגדול, אני חושב שסוד ההצלחה מונח בארגון של הכנס, שללא ספק נעשה בכישרון רב. כשבעלי הזכויות והיזמים בונים תחושת שייכות וקהילתיות (קהילת הטדסטרים), ותוך כדי כך קושרים את העשייה העסקית שלהם עם פעילויות למען החברה והעולם.

"אומנם קיים שם אלמנט יומרני בנוסח 'אנחנו נציל את האנושות', הלך רוח אמריקני טיפוסי, אבל כדי להודות על האמת - בשם נאיביות זו נעשים שם דברים מדהימים שכנסים אחרים לא מצליחים להרים".

*למה אתה מסכים להרצות שם ללא גמול כספי?

"ראשית, היזמים של טד מפנקים אותך כמרצה עם אינסוף מתנות ורמת אירוח ברמה הגבוהה ביותר. הם גורמים לך להרגיש שאתה רצוי ושיש לך את היכולת לכוון אל הקהל המוכשר ממילא שמגיע לשם. שנית, הגעתי לשם בין השאר בגלל הפלטפורמה המצוינת שהכנס מעניק לי כמרצה: אין ספק שזו צורת פרסום מצוינת, מה גם שהיא נערכת בהקשרים חיוביים של עשיית טוב ותרומה לאנושות ולעולם".

"חששתי להתפרש כוולגרי וחצוף מדי"

יוסי ורדי, יזם ואיש היי-טק ישראלי, הרצה בטד ב-2007

יוסי ורדי, מיראביליס / צלם אסנת קרסננסקי

"ההרצאה הראשונה שלי בטד הייתה כולה קריאת תגר על ההתעסקות האובססיבית של העולם בנושא ההתחממות הגלובלית. זו הייתה הרצאה הומוריסטית מאוד, שנטלתי בה סיכון מאוד גדול. על-פי-רוב אני לא סובל מפחד קהל, אבל בכנס טד ההוא זזתי בסוג של אי-נוחות על הבמה, כיוון שתוכן ההרצאה הלך על חבל דק מאוד, ובנקל יכול היה להתפרש כוולגרי וחצוף מדי. חששתי מאוד שההומור הזה לא 'יעבור מסך', אבל הסתבר שהרצאה זו הפכה למשוש לבם של משתתפי הכנס, וגם כיכבה במספר ההורדות שלה מהאינטרנט בשנת 2007".

*מה הוא לדעתך סוד הקסם של הכנס?

"זהו כנס עם מאפיינים מובהקים של צפון קליפורניה: חלק ניכר מההרצאות עוסקות בהיי-טק וב-Doing good (התחממות גלובלית, בעיות אקלים, בעיות עולם שלישי, טיפול בעוני העולמי וכיוצ"ב). אני נוהג להשתתף בטד מסוף שנות ה-90 וגם מעורב בהפקות הצד של המיזם.

"הכנס נולד ב-1984 ע"י ריצ'רד (ריקי) וורמן, שבחר לכנס אנשים מעניינים ולדון איתם על בעיות מאתגרות מחשבתית. אומנם קיימים מיזמים מסוג זה בעולם, אבל בעיניי סוד ההצלחה של הכנס ספציפי זה מונח בבחירה נכונה של הדמוגרפיה. יזמי הכנס מביאים אליו קהל טוב (אנשים יצירתיים וחושבים), מרצים טובים, והם גם השכילו, בשונה מאחרים, לקיים שם גם מפגשים חברתיים קטנים או ארוחות צהריים סביב דיון אינטלקטואלי על נושא ספציפי".

"אתה בקהל עם מג ראיין, גורדון בראון וג'ף בזוס"

פרופ' שמעון שוקן, דיקן מייסד של בי"ס אפי ארזי למדעי המחשב במרכז הבינתחומי ויזם טד תל-אביב

פרופסור שמעון שוקן, דיקן מייסד של בי

"את אוסף ההרצאות המדהים של טד גיליתי לפני כשלוש שנים. אימצתי בהקשר שלו סוג של מנהג קבוע: בהפסקת הצהריים אני יוצא לקנות את הסנדוויץ' ומיד חוזר לחדר כדי לבחור הרצאת טד לצפות בה. האמת היא שזה הפך אותי קצת לסוציופת, ואני יכול לספר על עוד הרבה אנשים שאימצו את המנהג המגונה שלי, שמאוד קשה להיגמל ממנו.

"למה אני עושה את זה? כיוון שאני מרגיש שדרך ההרצאות של טד באינטרנט אני מקבל הרבה מאוד רעיונות חדשים שפותחים אותי לכיווני חשיבה חדשים. זה סוג של בידור אינטלקטואלי.

"אשתקד השתתפתי בכנס טד באוקספורד, ואכן החוויה הייתה מיוחדת מאוד: אתה יושב בפינה שלך באולם ושומע הרצאה, כששלושה מושבים לידך יושבת מג ראיין, שני מושבים לפנייך יושבים ג'ף בזוס, אל גור, גורדון בראון או ביל גייטס. אף אחד בקהל המשתתפים לא מעלה בדעתו להפריע להם או להידחף.

"אבל הרבה מעבר לאפשרויות החיכוך עם הידוענים, אתה נחשף להרצאות מדליקות שמגיעות מאנשים מיוחדים מאוד. למען האמת, לא כל ההרצאות מעניינות. לרוב קיים יחס של שניים לאחד, אבל ההרצאות הפנטסטיות באמת 'מקפיצות אותך מהכיסא'.

"גורם מעניין נוסף בחוויה הוא ש-100 המרצים שמגיעים לכל כינוס הופכים להיות חלק משמעותי מהקהל עצמו. כך, שלוש שעות אחרי שאתה שומע, למשל, הרצאה של הפילוסוף פרופ' אלן דה-בוטון, את שותה איתו קפה ומקשקש איתו.

"מפיקי הכנס בוחרים, בנוסף, מרצים שיש להם גם אג'נדה חברתית ובהקשר זה הייתי אומר שמדובר במהלך קצת מגלומני. קיימת שם פוזה בנוסח: 'באנו להציל את העולם', והאמת שזה קצת מפריע לי כיוון שאתה רואה שם אנשים שלא הצילו שום דבר מציגים את הישגיהם היצירתיים, העסקיים או המדעיים כתחנת ביניים לגאולת הפלנטה".

*הפוזה הבולטת יותר של טד נעוצה בסינון הקפדני של "מי ייכנס בשערינו", לא?

"הסלקציה היא אכן בעיה נוראית. אבל אני מוכרח לומר שהיא מוקפדת ומגיעה ממצב של היעדר ברירה, כיוון שמפיקי הכנס מוצפים באלפי בקשות השתתפות כל שנה ומתוכן הם צריכים לבחור מאות בודדות.

"היום אני חווה את הבעיה כיזם הכנס התל-אביבי: יש לי מכרים או חברים שממש נעלבו כי הם לא בהכרח יוזמנו לכנס והם כבר לא מוכנים לדבר איתי. לפעמים אני עוצר ותוהה: לשם מה הייתי צריך את זה?".

*סלקציה זו מועילה גם למיתוג היוקרתי.

"זה נכון. קשה מאוד להיכנס ולהיות משתתף בכנס ואותם משתתפים שכבר נאבקו, הוזמנו ונפרדו מכמה אלפי דולרים - מרגישים עצמם על גג העולם, סוג של יחידי סגולה. בינינו, זה ממש קשקוש".

*למה המרצים מגיעים להרצות שם בחינם?

"כיוון שטד הוא ה-כנס. מרצה מבין שאם הוא מוזמן לטד ו'דופק' שם הופעה טובה, הוא משאיר סטייטמנט שיישאר לנצח באינטרנט.

"מעבר לזה, הם אומנם מרצים חינם, אבל הם יכולים לזכות בפרסים בסך של 100 אלף דולר - שטד מעניקה מדי שנה למרצים מובילים שהדגימו בהרצאה או במפעל חייהם תשוקה לנושאים חברתיים".

*נראה שמפיקי הכנס מגלגלים כסף גדול. לאן הוא הולך?

"למען האמת לא התעמקתי בסוגיה זו, אבל צריך להבין שכנס טד הוא אירוע סופר מדוגם, עם לוגיסטיקה יקרה מאוד. אני מניח שמפיקי הכנס מכסים את הוצאות המרצים, מטיסים אותם, מארחים אותם; אבל בהחלט יכול להיות שהמארגנים מושכים לעצמם משכורות נאות. שיהיו בריאים".

*בשורה התחתונה, מה הוא לדעתך תמצית סוד ההצלחה של טד?

"הפמיליאריות. אותם ארבעה ימים מרוכזים גדושים בהרצאות שכולן ב-Single track. כלומר, המשתתפים לא יכולים להשתתף בפאנלים מקבילים אלא יושבים כל הזמן יחד וחולקים חוויה משותפת. זה מה שמייצר את תחושת המשפחתיות והשייכות בכנס.

"גורם מרכזי נוסף של ההצלחה מונח לדעתי בניגודים המובנים, אלמנטים שעומדים בסתירה. מצד אחד מגיעים לכנס מרצים בכירים וידוענים, ומצד שני הם נותנים את השירות שלהם חינם. מצד אחד מדובר באירוע אקסקלוסיבי, ומצד שני ההרצאות מועלות באינטרנט, מצד אחד זה אירוע של ארגון ללא מטרות רווח, ומצד שני יקר מאוד להשתתף בו. בדרך זו המפיקים יורים לכל הכיוונים".

"להיות 'מרצה בטד' הוא סוג של כרטיס ביקור שבונה אותך כמותג"

פרופ' דן אריאלי, מרצה ישראלי לחקר אי-רציונאליות באוני' דיוק בצפון קרוליינה, הרצה פעמיים בכנסי טד, והרצאותיו הן בין 30 המובילות באינטרנט

פרופסור דן אריאלי, מרצה ישראלי באוניברסיטת דיוק, צפון קרולינה / צלם דיוק פוטוגרפי

"ריצ'רד וורמן הוא טיפוס מעניין ומיוחד שכינס לפני יותר משני עשורים 400 אנשים מיוחדים שאהב. המיזם שלו באותה תקופה היווה סוג של 'מסיבה סגורה'. כשאנשים עמדו בחדר ודיברו בצורה חופשית לפני החבר'ה. לפני שנים ספורות הוא מכר את המיזם ואת הזכויות ליזם כריס אנדרסון, ולדעתי לימים התחרט על כך.

"הפורמט של הכנס היום פתוח ושונה מאוד מהמקור. כשמורידים את ההרצאה שלך למעלה ממיליון אנשים ברחבי העולם, זה דורש ממך כמרצה הכנה אחרת, הרצאה מדוגמת יותר ומחשבה עמוקה על התכנים והצורה. כיוון שכנס טד הוא סוג של מרתון, שלושה ימים שבהם אתה שומע הרצאות מעניינות, הוא הופך לחוויה של התנתקות מהמציאות".

*מה מבדל את טד מכנסים אחרים?

"זה כמו שנשווה סרט הודי לסרט הוליוודי. בסרט הודי יושבים למעלה מארבע שעות, כשבסוף חשים שמכירים את כל הדמויות לעומק ולרוחב; מה שלא קורה בסרט הוליוודי רגיל בן 90 דקות.

"גורם נוסף שמבדל את טד מכנסים אחרים הוא גודש והיקף ההרצאות: כיוון שניתנות שם 25 הרצאות בכל יום, המשתתפים יכולים לייצר בראש קשרים ורעיוניים בין עולמות תוכן שונים, מה שמעצים את היצירתיות המחשבתית ומייצר לך 'וואו' גדול בפנים. עוד משהו, בגלל הפורמט המיוחד של טד הצלחתי לייצר קשרים עם מרצים נוספים שהיום אני משתף איתם פעולה. גם נאום של 18 דקות הוא פורמט מנצח. אם ההרצאה פנטסטית - זה נהדר, אם היא גרועה- אתה לא סובל לאורך זמן".

*למה מרצים מוכנים להרצות חינם?

"ראשית, כי אם מישהו היה תובע מאנדרסון לשלם לו הוא היה נתקל בסירוב נחרץ. יזמי הכנס מצליחים למגנט אליהם את בכירי המרצים בעולם כי החוויה מיוחדת. אחרי הכול, להיות 'מרצה בטד' הוא סוג של כרטיס ביקור שבונה אותך כמותג".

*למה הקהל מוכן להיפרד מאלפי דולרים?

"לומר את האמת, טד היא החופשה הטובה ביותר שהייתה לי אי פעם. אם הייתי צריך לבחור בין שתי חלופות: חופשת בטן-גב בחוף הים או חוויה אינטלקטואלית מסוג כזה, הייתי מעדיף את האופציה השנייה".

*האם אתה חש שיש בטד סוג של פוזה?

"בוודאי שיש. אגב, גם מרצים שהיו שם בעבר או משתתפים שהיו בכנסי טד בשנים עברו, לא בהכרח ייכנסו לכנסים הבאים. לדעתי, הנדירות הזו הופכת את הכנס ליוקרתי. ויש לה ערך נוסף. היא מאפשרת למפיקים לשלוט על הנכנסים, וכך לוודא שההרכב האנושי יהיה איכותי באמת".

*תוכל לתת טיפ ליזמי הכנס בתל-אביב?

"הייתי מציע להם להפנים את התובנה שמופעים של אגו כמעט לא מתרחשים בכנסי טד. המרצים שם יודעים שהם עומדים בפני אנשים משכילים מאוד, ושהם לא הולכים ללמד אף אחד. בישראל מרצים עלולים ליפול במוקש של 'אני ואני ואני', להתחיל להרצות על עצמם בגלל יוקרת המעמד והסיקור שלו. ליזמים הישראליים הייתי ממליץ להביא מרצים שיודעים לדבר על עבודות ועל מחקר.

"עוד משהו שהייתי מציע להם הוא לתת את הדעת על כך שהקהל הישראלי נוטה להיות שיפוטי וביקורתי יותר יחסית לקהל האמריקני. כשאני יושב בכנס טד בקליפורניה ושומע מרצה אמריקני מדבר שטויות, אני כישראלי ממהר להתעצבן כשאנשים בקהל סביבי מקבלים אותו, זורמים איתו ומתרכזים בצד החיובי של ההרצאה. כדי למנוע את החוויה השלילית הזו של הישראלי השיפוטי, העצה שלי ליזמים היא להכניס בתום ההרצאה שאלה משדרגת שתשפר ותשדרג הרצאות פחות טובות".

"אני ו-250 טדסטרים לא מחמיצים אף כנס"

צביקה לביא, טדסטר מושבע, מהנדס מחשבים ולשעבר מנהל קרן השקעות פרטית

צביקה לביא / צלם יחצ

"את טד אני מלווה ב-14 השנה האחרונות - נכחתי בכל אחד מהכנסים. אני לא היחידי, יש בעולם כ-250 טדסטרים שלא מוכנים להחמיץ שום כנס. ריצ'רד וורמן, היזם המקורי של טד היה לדעתי סוג של גאון בהפקות. ממש אמרגן אשף, שהשכיל להרכיב קבוצת אנשים מדוגמת היטב שתייצר דינמיקה טובה".

*אז מה הוא לדעתך סוד ההצלחה של טד?

"אני חושב שהוא מקופל בשנים הראשונות של טד. הכנס מנה אז כ-400 משתתפים: אירוע קומפקטי, צנוע ומוצנע מעין המדיה. בתום הכנס היית רואה עיתונאים צובאים על ריצ'רד וורמן בבקשה לראיין אותו, והוא היה מסתייג ובורח. הצנעה זו ללא ספק יצרה הילה וסוג של וואו תקשורתי. מאוחר יותר, כשכריס אנדרסון, איש עסקים מעולם המדיה וידוען בפני עצמו, הבין את אלמנט ההילה של ההצנעה והנדירות, אבל בשביל האיזון הוא העלה את קבצי ההרצאות חינם לאינטרנט והפיץ את הבשורה".

*יש מי שיגיד ש"ההצנעה" הזו היא גם סוג של פוזה ויומרה?

"בוודאי, אבל היא יותר פועל יוצא מאשר החלטה מלכתחילה. אבל צריך להבין שהמיתוג של טד לא התפשט על-ידי פרסום מסורתי, אלא בעיקר מפה לאוזן, לאט ויציב כשהוא נבנה במשך שנים ארוכות. הסלקציה של הקהל באמת דרמטית: אתה צריך להירשם, לשלוח בקשה, לציין שלושה ממליצים, כשאחד מהם חייב להיות טדסטר לשעבר, וכל זאת כדי לשלם סכומי עתק כדי להשתתף.

"אבל ליזמים אין ברירה, הם חייבים להקפיד על אנשים מעניינים, מאתגרים ומגוונים. לפחות אותי המינגלינג עם ידוענים ממש לא מעניין, מה שמושך אותי לשם היא היכולת לשבת ולשוחח עם חוקרים ומרצים שנמצאים בחזית המחקר והפיתוח, האפשרות הזו ללמוד מכלי ראשון עושה לי את זה".

כנס טד העולמי

שנת הקמה: 1984

יזם מייסד: ריקי (ריצ'רד) וולמן

היזם הנוכחי: כריס אנדרסון

מרצים מפורסמים: ביל קלינטון, ביל גייטס, אל גור, סרגיי ברין ולארי פייג', בונו

מספר משתתפים ממוצע בכנס: 1,500 איש

עלות כרטיס: 6,000 דולר

כנס טד תל-אביב

מועד קיום הכנס הראשון: 26 באפריל 2010

היזמים: פרופ' שמעון שוקן, מיה אלחלל וליאת אהרונסון

מספר משתתפים: 350 איש

עלות כרטיס: ללא תשלום

אקסטרה: שידור ישיר ב"גלובס און ליין" ובאייפון

לוגו כנס טד




 

מלקולם גלדוול על רוטב ספגטי הכתבה הבאה: מלקולם גלדוול על רוטב ספגטי
    
פירסומת
 
 
 
 

הוספת תגובה

 
כינוי:    
נושא:
תוכן: Hyperlink in a new window Hyperlink Right Left underline italic bold Bulleted List Ordered List Face1 Face2 Face3 Face4 Face5 Face6
פרסם גם ברשתות שלי
בהגיבי הנני מסכים לתוכן תנאי השימוש, המחייב שמירה על אתיקה, כבוד הדדי ותרבות הביטוי והדיון. תודה.

 
 
 
טוען תגובות...טוען



כנס TEDxTel-Aviv

עוד במדור זה

 
 
איילת נחמיאס ורבין / איור: גיל ג'יבלי איך הפך תפקיד שר האוצר לבית קברות פוליטי
עם גירעון של כ־40 מיליארד שקל, כשהיד קפוצה, קשה למצוא אדם שיקבל על עצמו את הג'וב כפוי הטובה
איילת נחמיאס-ורבין
אלה אלקלעי / איור: גיל ג'יבלי כמה שווה ח"כ ואיך לחצוץ בין הון לשלטון
חוק מימון המפלגות מותיר פרצה המאפשרת להון לממן את השלטון דרך ערבויות
אלה אלקלעי
דרור שטרום / איור גיל ג'יבלי התחנה השלישית של כלכלת ישראל
המשק עומד היום בצומת מכריע בתולדותיו בין המראה לגובה לבין הידרדרות למטה
דרור שטרום
אריאל ויטמן / איור גיל ג'יבלי "מה שרואים ומה שלא רואים": אל תיתנו לנבחרים לעשות עלינו...
מטבעם, הפוליטיקאים מעדיפים הישגים לטווח הקצר כדי לשפר את סיכוייהם להיבחר פעם אחר פעם, גם על חשבון דו...
אריאל ויטמן
יוחנן פלסנר סבב ג' או ממשלת אחדות? 3 תרחישים ליום שאחרי הבחירות
ישנם שלושה תרחישים ריאליים: בחירות סבב ג', ממשלת ימין-חרדים צרה או ממשלת אחדות

 

יוחנן פלסנר
מה ההצבעה אומרת על המעמד הסוציו-אקונומי
מצביעי הימין, שאינו דוגלים במדינת רווחה, זקוקים לה יותר ממצביעי השמאל, שכן דוגלים בה. ישראל ביתנו נו...
פרופ' דב צ'רניחובסקי וד"ר חן שרוני
רותם סלע הימנים הצעירים משנים את המערכת הפוליטית
מי זאת הקבוצה האלקטורלית החדשה שצפויה לעצב מחדש את המפה הפוליטית בישראל

 

רותם סלע
אייל וייס / איור: גיל ג'יבלי, גלובס חשבון, בבקשה: הניצחון של העובדים בקפה נואר
קפה נואר ישלם 300 אלף שקל פיצויים לעובדיו. האם פסק הדין ירתיע מעסיקים מפגיעה בהתארגנות?
עו"ד אייל וייס
רועי פולקמן / איור גיל ג'יבלי רועי פולקמן מגלה בטור מיוחד ל"גלובס" מה יצביע ולמה. והת...
חבר הכנסת שעד לאחרונה היה חבר מפלגת "כולנו": "כאיש הימין החברתי אני בוחר באחדות" ● פולקמן מסביר...
רועי פולקמן
 
 
 




Feedback Form
Feedback Analytics