אחת מהקרנות הפעילות ביותר בהייטק הישראלי מקצצת השקעות בסטארט-אפים

אחרי ענקית ההשקעות היפנית סופטבנק, גם טייגר גלובל - אחת הקרנות השנויות ביותר במחלוקת בהייטק הישראלי - מקצצת בחצי את גודל סיבובי ההשקעות שהיא מובילה • הקרן תשקיע יותר בסטארט־אפים צעירים, אך ההחזר עשוי לקחת זמן רב והסיכון גבוה יותר

טייגר גלובל / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
טייגר גלובל / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

קרן טייגר גלובל קיצצה מאז חודש מרץ את השקעותיה בחברות הייטק פרטיות: ממחקר חדש של חברת PitchBook עולה כי ההיקף החודשי הממוצע של סיבובי הגיוס בהובלת הקרן בשלושת החודשים האחרונים ירד ביותר ממחצית, ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

המשקיעים שניפחו שווי והפחד שהשתלט: המשבר בהייטק ב-5 גרפים

הרגיעה בפעילות הקרן האמריקאית, שנחשבת לאחד מהסמלים הבולטים של המשקיעים החדשים בהייטק הישראלי, מגיעה לאחר הפסד על הנייר של 17 מיליארד דולר בשווי החברות הציבוריות שלה, ברבעון הראשון של השנה. ביחס להון שניהלה בשנה שעברה מדובר בירידה של 52% - אחד הגדולים עבור קרנות גידור. בקרן השקעות מנייתית אחרת שניהלה 11 מיליארד דולר, רשמה טייגר גלובל הפסד של 61.7%.

טייגר גלובל הפכה לסמל עבור השקעות חדשות

למרות שהיא פעילה בישראל מאז שנת 2018, רוב השקעותיה של טייגר גלובל (Tiger Global) במדינה נעשו באופן נמרץ בשנתיים האחרונות. כך, הפכה הקרן לסמל של קרנות המגייסות מיליארדי דולרים בבת אחת ומפזרות אותם בקרב מאות חברות. פעמים רבות היא זכתה לביקורת על כך שתהליך בדיקת הנאותות שלה קצר מדי או אינו יסודי מספיק, וכי היא אינה נוטלת שליטה בחברות או מעורבת דיו בנעשה בהן.

כלל השקעותיה בחברות פרטיות בשנה שעברה עמדו על 361 עסקאות, לעומת 16 בלבד בשנת 2017, כמות שנתית שנחשבת לגבוהה ביותר ביחס לכל קרן אמריקאית אחרת. עד כה היא השקיעה בקרוב ל-1,200 חברות, מספר גבוה לאין שיעור ביחס לקרן השקעות בהייטק. קצב ההשקעות שלה נמרץ ביותר ועומד, לפי ההערכות, על בין 2 ל־4 חברות חדשות ביום. רק מאז תחילת 2022 טייגר גלובל כבר הספיקה לבצע יותר מעשר השקעות בישראל.

הגישה הליברלית של הקרן באה לידי ביטוי גם במדיניות ההשקעה - הקרן מקצה נתחים גדולים בהשקעות חדשות, במקום לשמור אותם לתמיכה חוזרת בחברות בסבבי גיוס עתידיים.

 

בישראל מושקעת טייגר גלובל ב-41 חברות ישראליות, מהן שתיים שיצאו להנפקה: סנטינל וואן ואיירון סורס. השתיים הונפקו בשווי של מעל ל-10 מיליארד דולר כל אחת וכיום נסחרות בכשליש מהשווי שלהן בשיא. מאז ההנפקה, מניית איירון סורס צנחה ב־74%, ואילו מניית סנטינל וואן נסחרת בשליש ממחירה ביחס לשיא בחודש נובמבר 2011. מה שכן, הקרן הספיקה לרשום אקזיט בהנפקת סנטינל וואן: היא מימשה 184 מיליון דולר שמקורן בהקצאת יתר של אופציות שקיבלו במקור מהחתמים, כך על פי IVC.

לקרן האמריקאית יש עוד מספר חדי קרן ישראלים בהם מליו, האניבוק, גונג, סניק, ראפיד ורדיס. שניים מהם נאלצו לדחות את תוכניותיהם להנפקה: יוטפו ופורטר.

ההימור על סין התברר כשגוי

טייגר גלובל איננה לבד ביוזמת ההאטה בהשקעות בהייטק. קרן הענק היפנית סופטבנק הודיעה בחודש שעבר, עם חשיפת הפסדיה בשנת 2021, כי תוריד את ההשקעות שלה בסטארט-אפים בכמחצית. סופטבנק רשמה הפסד של 27 מיליארד דולר בשווי הוגן ועל הנייר בשנת הכספים 2021. מאז מרץ ירדה המנייה שלה במחצית.

שתי הקרנות, טייגר גלובל וסופטבנק, ניזוקו מהאווירה העכורה בענף ההשקעות, מהאינפלציה המשתוללת, מהמלחמה באירופה, מהריבית העולה וממשבר שרשרת האספקה - אבל לא רק. אחת הסיבות לפגיעה קשורה גם להימור שלקחו השתיים על סין. סופטבנק נפגעה מהשקעת הענק באפליקציית המוניות הסינית דידי. האפליקציה זכתה ליחס קר מהממשל הסיני, הוסרה מחנויות האפליקציות במדינה והפכה למושא לחקירת רשות ניירות הערך האמריקאית לאחר ההנפקה בארה"ב ב-2021. סופטבנק מחזיקה גם ב-25% ממניות עליבאבא, אשר אף היא סובלת מהתנכלויות של הממשל הסיני.

מנגד, הקרן המנייתית של טייגר גלובל רשמה הפסדים על השקעתה בחברת המסחר האלקטרוני הסינית JD.com. גם השקעות אמריקאיות - בחברות כמו קוינבייס, זום, רובלוקס וסנופלייק - שנחשבו להצלחה כבירה עד לפני שנה, רשמו צניחה בשווי שעדיין הולך ומחריף עד ימים אלה ממש.

הימורים על חברות פרטיות, כמו פלוטון, חברת ציוד הכושר שהיתה מהראשונות שפיטרו בממסגרת ההאטה האחרונה, או כמו חברת ההנעלה אולבירדס, התבררו ככואבים במיוחד לאחר ההנפקה בבורסה וההתאוששות ממגפת הקורונה.

על מנת להתמודד עם ההפסדים, ציננו בטייגר גלובל ובסופטבנק קודם כל את ההשקעות בחברות צמיחה בוגרות ובחברות בשלב טרום-הנפקה. אלה חברות ששוויין היה גבוה מאוד וששערי הבורסות נסגרו בפניהן.

במקום זאת, אימצו סופטבנק, טייגר גלובל, וגם קרן אינסייט שמרבה להשקיע בישראל - אסטרטגיה שכוללת השקעה בחברות צעירות הרבה יותר, אך גם כאלה שמרכיב הסיכון בהן גבוה הרבה יותר. אחת הבעיות בהשקעה שכזו עבור קרנות ענק, היא שהתוצאות אינן מיידיות, ולעיתים הצלחת ההשקעה בחברות אלה עשויה להתברר רק כעבור שנים ארוכות.

חודש יוני מהווה תמונת מראה לשנה שעברה

בחודש מרץ גייסה טייגר קרן ענק נוספת בהיקף של 12.7 מיליארד דולר, לאחר שיצאה לגיוס של 10 מיליון דולר בלבד. לפי נתוני הקרן, היא הספיקה להשקיע את רוב הכסף שהוקצה לה, ובמקביל היא מנהלת מאמצים לגייס קרן נוספת. גיוס נוסף עשוי להיות מאתגר עבורה מכיוון שגופים מוסדיים בינלאומיים השקיעו בקרנות הייטק, כמו זו של טייגר גלובל, בסביבה של הון זול ובאווירה של צמיחה בלתי פוסקת, בין השאר בשל השלכות מגפת הקורונה.

חודש יוני השנה מהווה תמונת מראה של מקבילו בשנה שעברה. עליית הריבית החזירה לקידמת הבמה אפיקי השקעה אטרקטיביים יותר עבור המוסדיים הזרים, שבשנה שעברה נהרו להשקיע בקרנות הייטק. זאת, לצד ירידות ממושכות בשוק ההון שמביאות את השוק כולו להמתין להתמתנות ולסימן שהירידות הגיעו לתחתית - מה שטרם קרה עד כה.

לטייגר גלובל קרן גידור מנייתית המדווחת על ביצועיה מדי רבעון וקרן להשקעות בסטארט-אפים פרטיים. עוד קודם להפסדים שהצטברו ברבעון הראשון של שנת 2022, גם שנת 2021 התבררה כקטסטרופלית, עם הפסד כולל של 7%. בחודש ינואר סיפר לגלובס גורם שמכיר את הקרן כי התשואה על השקעותיה הפרטיות עמדו על 50%, אך לפי ההערכות, שווי זה ירד עוד מאז.

עבור הקרן המנייתית שלה, טייגר מנהלת מהלך להוזלה של דמי ניהול למשקיעים. בנוסף, הקרן האמריקאית מובילה מהלך שיוכל לאפשר למשקיעים למשוך כספים שהתחייבו אליהם בשיעור גבוה יותר מבעבר, כך לפי הוול סטריט ג’ורנל.

כמו כן, טייגר גלובל מנסה כעת למזער נזקים באמצעות השקעה במניות שורט, במטרה ליהנות מהירידות שנמצאות בחלק מהשוק. זאת, נוסף על חזרתה של הקרן להשקעה בשוק הסיני, היכן שלדעתה המניות מבצעות הערכת חסר לפוטנציאל, כמו לדוגמה בתחום הרכב החשמלי.