מר התקנות

לפני 40 שנה קיבל חיים מר לידיו את המסגרייה של אביו שהייתה על סף פשיטת רגל עם חובות של 200 אלף ד'. ב-1992 הוא הנפיק אותה לפי שווי של 45 מ' ד'. היום היא שווה כ-104 מ' ד' בבורסה, ומר מקווה שהגידול בשוק הסלולר בברזיל, במכסיקו ובאפריקה יזניק אותה לגבהים חדשים

חובות של 200 אלף דולר. זה הסכום שירש חיים מר, בעליה של חברת ח.מר הציבורית, מאביו לפני כ-40 שנה. באותה תקופה השתחרר מר העתודאי מיחידת המודיעין 8200 ונחלץ לעזרת אביו, שהיה על סף פשיטת רגל עם המסגרייה שהקים. "אני לא יודע איך, אבל אנשים היו בטוחים שאחזיר להם את חובותיהם ונתנו לי אשראים להמשיך ולגלגל את העסק", אומר מר.

מכרז אחרי מכרז, עקב בצד אגודל, הצליח מר לבסס את החברה הפגועה שהותיר לו אביו. תחילה הייתה זו תעשיית הטלוויזיה בכבלים שסיפקה לו עבודה כספק תשתיות, ולאחר מכן הייתה זו הפריחה בשוק הסלולר שהביאה את מר (יצרנית האנטנות) לפריחה מחודשת.

פוטנציאל בברזיל ובמכסיקו

בשנת 1992 הנפיקה החברה את מניותיה בבורסה של תל אביב לפי שווי של 45 מיליון דולר. מחזור המכירות השנתי של החברה הסתכם בכ-18 מיליון דולר בלבד והרווח עמד על 4 מיליון דולר. החברה גייסה 8 מיליון דולר, סכום ששירת אותה בביצוע השקעות שנדרשו כדי לתמוך בצמיחת החברה שניזונה מצמיחת השוק הסלולר בישראל. היום, לשם השוואה, נסחרת החברה בשווי של 104 מיליון דולר.

אז גם החלה החברה לפזול למדינות נוספות מחוץ לישראל, אלא שההצלחה לא האירה לה פנים. החברה ניסתה את מזלה באפריקה, בצ'ילה, בספרד ובמדינות נוספות, אך בכולן נכשלה החדירה, ומר הבין, כי ללא הקמת חברה מקומית במדינה זרה ירחף סימן שאלה סביב ההצלחה.

ב-1997 הוקמה חברה בברזיל ובשנת 2000 הוקמה חברה במכסיקו, כשבחברה משתדלים שלא לחזור על טעויות העבר. "בספרד הייתה לנו בעיה עם השותפים ובצ'ילה לא הצלחנו ליצור את הקשרים המתאימים כדי לזכות שם בחוזים", אומר מר.

"הפוטנציאל בברזיל ומכסיקו בכל הנוגע לתקשורת אלחוטית הוא גדול", אומר מר. "נכון שמחיר הקמת אתר תקשורת סלולרית ירד ממיליון דולר בסוף שנות ה-90 לכ-100 אלף דולר בממוצע היום, אך בעקבות הגידול בצורך בתקשורת אלחוטית במדינות הללו ההערכה שלי היא שאנחנו עומדים מול שוק בהיקף של 15 מיליארד דולר בחמש השנים הקרובות.

"אנחנו מקימים השנה 1,500 אתרים סלולריים, ואני מעריך שבשנים הקרובות המספר יגדל הרבה יותר. בכמה? את זה אני לא יוכל לדעת. אני רק יודע, שזה יגדל בהתאם לקצב הגידול בשימוש בטלפונים סלולריים במדינות הללו. במקומות המרוחקים ובכפרים הסלולר הפך להיות הקשר החיצוני היחידי של התושבים, כיוון שלא הקימו שם תשתיות לתקשורת קווית.

"במכסיקו חדירת הסלולר עומדת על כ-40% באוכלוסייה ובברזיל על 50%. אני מעריך, שבתוך חמש שנים קצב החדירה שם יעמוד על כ-80%". מדו"חותיה של החברה לשנת 2004 עולה, כי היא מעריכה שניתן להכפיל את מכירותיה בתחום הסלולר בשנת 2006 לעומת המכירות שתציג ב-2005, וזאת בהנחה שלא יעמדו בפניה מגבלות כמו גיוס מהנדסים, יכולות ייצור ומימון.

שיפור ברווחיות

בישראל השוק הסלולרי כבר בקושי צומח, אך בח.מר מקווים כי התקנות החדשות בנושא מגדלי תקשורת, שצפויות להיכנס השנה, יתרמו גם הן לגידול בפעילותה של החברה. במסגרת תקנות אלו נקבעים, בין היתר, פרמטרים ודרישות לחוזקם ולעמידותם של מגדלי התקשורת.

בינתיים, ציינה החברה בדו"חותיה לרבעון הראשון, כי במהלך הרבעון השני התקבלו הזמנות בהיקף של 7 מיליון דולר משני ספקים בברזיל - הזמנות שיבואו לידי ביטוי ברבעון השני והשלישי של השנה. בנוסף, זכתה מר בחוזה להקמת מערכי תקשורת סלולרית עבור חברת אריקסון בהיקף של 56 מיליון שקל ומחברת CLARO בהיקף של 61 מיליון שקל - הזמנה זו צפויה לצאת לפועל במהלך השנה ותחילת שנת 2006.

ברבעון הראשון רשמה החברה גידול של כ-10% בהכנסות ל-147 מיליון שקל, אך שיפרה מהותית את הרווח התפעולי והנקי שלה. הרווח התפעולי ברבעון הראשון הסתכם ב-13.6 מיליון שקל והיווה 9.26% מהמחזור, לעומת כ-9 מיליון שקל ברבעון המקביל, שהיווה 6.71% מהמחזור בלבד. בשורה התחתונה הציגה החברה רווח נקי של 16.2 מיליון שקל, לעומת 7.1 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל.

"ככל שאנחנו גדלים במחזור שיעורי הרווח שלנו ישתפרו", אומר מר, "ואני סבור שהשיפור בעקומת הגידול שלנו יימשך בשנים הבאות. אם בשנת 2003 עמד מחזור המכירות שלנו על 85 מיליון דולר וב-2004 הוא עמד על 130 מיליון דולר, אני מעריך שהשנה הוא יעמוד על 170 מיליון דולר וקצב הגידול יימשך גם ב-2006".

פרויקטים בעולם השלישי

ח. מר מחולקת לשלוש חטיבות מרכזיות שהעיקרית והגדולה שבהן היא חטיבת התקשורת האלחוטית. חטיבה זו עוסקת בביצוע, הקמה ותכנון של מגדלי תקשורת ומבנים לציוד תקשורת ובינוי אתרים, וכן הקמת אנטנות ותחנות בסיס, ומתן שירותים הנדסיים לציוד תקשורת סלולרית.

החטיבה השנייה של החברה נקראת חטיבת המערכות והיא כוללת מערכות תקשורת צבאיות, מערכות בקרה ושליטה לקשר ומערכות ניהול וידאו ואודיו.

החטיבה השלישית הפועלת בח.מר נקראת חטיבת תקשורת רחבת-פס והיא כוללת אספקת מוצרים והשירותים לשוק התקשורת רחבת-הפס, הכוללת תשתיות לטלוויזיה בכבלים, התקנת מערכות קליטת שידורי טלוויזיה בלוויין ועוד.

במר תלו תקוות רבות באפשרות שפרויקט אבטחת האולימפיאדה באתונה, בו זכתה החברה, יפתח לה דלתות רבות בכל הנוגע לתחום ההום-לנד סקיוריטי, אלא שהמציאות הייתה מעט שונה.

"חשבנו שהפרויקט הזה באתונה יביא לנו באופן מיידי עבודות נוספות בתחום, אבל מסתבר שזו תעשייה שקשה מאוד לחדור אליה, וגם כשכבר נעשתה חדירה לתחום, קצב קבלת ההזמנות הוא איטי מתחומים אחרים שאנחנו מכירים. עם זאת, אני סבור שגם אם קצב הגידול הוא איטי יותר, בסופו של דבר תגדל התרומה של חטיבה זו לשורה העליונה והתחתונה של מר", אומר חיים מר.

בדו"חותיה לשנת 2004 ציינה החברה, כי היא משקיעה ביצירת קשרים עם חברות מובילות במדינות אירופה וארה"ב ובהתמודדות על פרויקטים במדינות העולם השלישי.

בסיס המוצרים של החברה, תוכנת השליטה והבקרה ופלטפורמות האחזור וההפצה של הווידאו הם הכלים בהם עושה החברה שימוש כאשר היא מציעה פתרונות מערכתיים ללקוחותיה, בחלק מהמקרים כקבלן ראשי ובמדינות אירופה וארה"ב כקבלן משני לאינטגרטורים הגדולים.

חטיבת המערכות סיימה את 2004 עם הכנסות של 158.4 מיליון שקל, לעומת 122.4 מיליון שקל בשנת 2003, אך תרומתה לרווח התפעולי בשנת 2004 הייתה נמוכה משמעותית מהתרומה שייצרה חטיבה זו בשנת 2003.

בשנת 2004 ייצרה חטיבת המערכות רווח תפעולי של 6.6 מיליון שקל, לעומת 29.5 מיליון שקל ב-2003.

מושפעים משוק התקשורת

למרות שהשנתיים האחרונות היו חיוביות אי אפשר להתעלם מהתנודתיות בתוצאותיה של החברה בשנים שלפני כן. בשנת 2002 הפסידה החברה 31 מיליון שקל, בשל המשבר בשוק התקשורת העולמי.

"אנחנו חברה המושפעת מאוד ממה שקורה בשוק התקשורת העולמי, ואי אפשר בענף הזה ללכת נגד הזרם", אומר חיים מר. "זה אומר שאם אופרטורים בחו"ל מחליטים שלא לבצע פרויקטים, אנחנו נפגעים מזה באופן מיידי.

"בינתיים, אני לא רואה שמשבר כפי שהיה בשנת 2002 חוזר על עצמו, ולכן אני יכול להיות אופטימי. שאלו אותי לאן נעלמת בשנת המשבר ולמה לא באת לספר מה קורה בחברה. התשובה שלי פשוטה: לא היה לי מה לספר וכל מה שעשיתי אז היה להבריא את החברה. אני חושב, שהשוק הבין זאת ולראיה הגיוס האחרון שעשינו באיגרות חוב בהיקף של 80 מיליון שקל, שבוצע במהירות הבזק. אם היינו רוצים לגייס יותר, היינו יכולים לגייס יותר.

"מה שמאוד לא ברור לי הוא מדוע בירכו אותי כולם כשנכנסנו לרשימת תל אביב 100 ויצאנו מרשימת היתר 30. כשזה קרה, קיבלתי טלפונים מחמיאים מאוד, אבל שום דבר לא קרה למחזורים במניה. אני מוכן לוותר על הכבוד, אם הוא לא מוסיף לי שום דבר מבחינה כלכלית. עם כבוד לא מגדילים את העסק". *