מכון הייצוא: זהירות מול פקיסטן - בגלל הודו

"צריך לחדש את יחסי הסחר עם פקיסטן בזהירות, ברגישות ובסלקטיביות, כדי שלא לפגוע ביחסים של ישראל עם הודו, שעמה יש לנו סחר גדול מאוד, ובגלל הקונפליקט המתמשך בין הודו לפקיסטן", הוא מדגיש.

ארצי מציין, כי התל"ג של פקיסטן הוא 82 מיליארד דולר, עם 160 מיליון תושבים. 25% מכלכלת המדינה היא חקלאות. "פקיסטן יכולה להפוך לקבלנית משנה של חברות ישראליות בתחום זה".

מבחינת הייצוא, הוא סבור, כי קיים פוטנציאל לתעשיית הפלסטיק הישראלית, לפרויקטים חקלאיים (בתחומי השקייה, דשנים ועוד) שיוכלו להיקלט בשוק הפקיסטני ולקבלנות משנה גם בייצור אחר.

ראש מינהל סחר חוץ בתמ"ת, רונית קן, הבהירה, כי ישראל אישרה לפני כשלושה ימים את הוצאת פקיסטן מרשימת המדינות האסורות לסחר הדדי. מעתה גם מותר לייבא מבוראני, קובה ומאלזיה.

הסחר ההדדי בין המדינות בשנה החולפת הסתכם ב-900 אלף דולר בלבד, עם שישה יצואנים ישראלים בלבד, בעיקר בתחום הכימיקלים. רובו הגדול של הסחר היה ייצוא, בעוד שייבוא כמעט לא היה, מעט של מעט מוצרי טסקטיל, כולל של מותגים כמו נייק, המיוצרים שם.

עם זאת, אין פיתוחים פקסיטאניים שמיובאים כיום לישראל, אך ארצי מעריך כי כמו בכל המדינות המתפתחות, הפוטנציאל לסחר קיים, בעיקר בתחום יצוא אגרו חקלאי, שגם לא ירגיז את השכנים בהודו.

לדבריו, מבחינת תעשיית הטקסטיל הישראלית, האיום ביבוא מפקיסטן לא משנה, מאחר שכבר קיים יבוא זול ונרחב מסין והודו. במיוחד, שפתיחת היבוא נעשתה לבקשת התעשייה המקומית, המבקשת ליבא מפקיסטן תשומות ואביזרים.