בנק ישראל חגג השבוע 20 שנה לשקל החדש, עליו החליטו בזמנו שר האוצר, יצחק מודעי, ונגיד בנק ישראל, ד"ר משה מנדלבאום. מודעי כינה את המהלך "מחיקת אפסים" - מהשקל הישן נמחקו 3 אפסים: 1,000 שקלים ישנים הפכו 1 שקל חדש.
המעבר לשקל החדש היה צעד טכני, שסימל את הדברת האינפלציה, במסגרת תוכנית החירום הכלכלית שהובילו מודעי, פרופ' מיכאל ברונו, ראש הממשלה, שמעון פרס, אלי הורוביץ, פרופ' סטנלי פישר, אהרון פוגל, דוד ברודט ואמנון נויבך.
תזכורת מהימים ההם: זמן קצר לאחר הנהגת השקל החדש, הודח מודעי ממשרד האוצר, לאחר שכינה את פרס "ראש ממשלה מעופף". את מקומו תפס משה ניסים; ברונו מונה לנגיד החמישי של בנק ישראל, במקומו של מנדלבאום, לאחר שוועדת בייסקי חשפה ליקויים חמורים בהתנהלותם של כמה מקברניטי המשק במפולת המניות הבנקאיות.
האינפלציה בכל שנת 1985 הסתכמה ב-182.5%. אולם במחצית השנייה של 1985 ירדה האינפלציה לשיעור כולל של 12.5%, וברבעון האחרון ירדה האינפלציה ל-7% בלבד.
בבנק ישראל לא האמינו, שהמעבר לשקל החדש יאריך ימים. בצמרת הבנק חששו, שהאינפלציה תחזור לסורה, ולכן החזיקו בשיעורי ריבית ריאליים "רצחניים" של יותר מ-20%. מבעוד מועד הוכנו גלופות לשקל חדש יותר, שיחליף את השקל החדש. "הג'וקים הקטנים", כך כונה מטבע השקל החדש, "יפלו מבין האצבעות", הזהירו אנשי מחלקת המטבע בבנק ישראל.
החששות התבדו, ומטבע השקל שורד כבר 20 שנה, והוא צפוי להישאר במחזור עוד 20 שנים נוספות. כעת מתכננים בבנק ישראל הנפקת מטבע חדש, של 2 שקלים, לא משיקולי אינפלציה, אלא בשל העדפות הציבור.
הצלחת המעבר לשקל החדש חסכה מיליארדי שקלים בהוצאות ישירות, אילו נדרש בנק ישראל להנפיק מטבעות שקל חדשים בגלל אינפלציה גבוהה. החיסכון העקיף למשק, הודות לאינפלציה הנמוכה, נאמד ב-100 מיליארד שקל ב-20 השנים האחרונות.
לסיפור ההצלחה של הדברת האינפלציה יש הרבה אבות, ובראשם שלושת הנגידים האחרונים, ברונו, יעקב פרנקל ודוד קליין. גם נגיד הפדרל ריזרב של ארה"ב, אלן גרינספן, שותף להצלחה בעקיפין.
להלן כמה מהתהליכים הכלכליים שהבטיחו את המהלך של המעבר לשקל החדש:
* היחלשות הדולר האמריקני בשוקי חו"ל והשינויים בתמסורת שבין עליית מחירי הנפט לאינפלציה.
* הדחתם של כל ראשי הבנקים ב-1987, שהיו מעורבים 4 שנים קודם לכן בוויסות המניות הבנקאיות. ברונו הכניס למערכת הבנקאות נורמות של "שכר ועונש".
* קביעת יעדים כמותיים שנתיים לאינפלציה ולגירעון ע"י פרנקל וקליין.
* הגמשת משטר שער החליפין וניוד השקל: תחילה ברצועת ניוד אלכסונית שגבולותיה הורחבו, גם במחיר פיטורי שרי אוצר, ועד לביטולה הסופי ע"י סטנלי פישר לפני חודשיים.
* הליברליזציה במטבע חוץ ע"י פרנקל וקליין: ביטול הפיקוח וההגבלות על תנועות הון, והפיכת השקל למטבע בר-המרה. זרם ההשקעות הזרות אילץ את הפירמות הישראליות לעבור לניהול עסקי, כמו בחו"ל.
* פתיחת המשק הישראלי לביקורות שוטפות וקבועות של קרן המטבע הבינלאומית ושל חברות הדירוג הבינלאומיות. השווקים בחו"ל הפכו "כלב השמירה" של כלכלת ישראל ושל המדיניות הכלכלית של הממשלה.
* התמדה במדיניות מוניטרית מרסנת קשוחה לאורך זמן, גם במחיר החטאה של יעדי האינפלציה.
* יצירת מנגנוני "שכר ועונש" בין גירעונות תקציביים גדולים ובין מדיניות הריבית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
