מתחם בתי הזיקוק בחיפה מקבל מעמד מוניציפאלי וישלם ארנונה ל-4 רשויות מקומיות בכ-40 מ' ש'

שר הפנים, אופיר פז-פינס, חתם היום על צווים ומפות המצרפים את בתי הזיקוק לשטח השיפוט של עיריית חיפה

מתחם בתי הזיקוק בחיפה מקבל מעמד מוניציפאלי וישלם ארנונה לארבע הרשויות המקומיות הגובלות עימו: חיפה (45%), קרית-אתא (25%), זבולון (15%) ונשר (15%).

בעיריית חיפה מעריכים כי מדובר בתשלום ארנונה בהיקף של כ-40 מיליון שקל בשנה. "עדיין מוקדם לדבר על ענייני כספים. יש עדיין הליך של פרסום ברשומות ודיון תלוי ועומד בבג"ץ", מסר דובר העירייה.

שר הפנים, אופיר פז-פינס, חתם היום (א') על צווים ומפות המצרפים את בתי הזיקוק לשטח השיפוט של עיריית חיפה. הדבר קורה 72 שנה אחרי שהנציב העליון הבריטי הגדיר את מתחם בתי הזיקוק כשטח חסר מעמד מוניציפאלי במסגרת שני זיכיונות. הזיכיון הראשון ניתן לחברת הנפט האנגלו-אירנית לצורך הפעלת בתי הזיקוק ב-1933 לתקופה של 70 שנה, שהסתיימה באוקטובר 2003. כיום הזיכיון שייך לחברת בתי הזיקוק לנפט בע"מ. הזיכיון השני ניתן לחברת הנפט העירקית לצורך הפעלת תשתיות נפט ב-1931, אף הוא ל-70 שנה. זיכיון שהיה שייך לחברת תשתיות נפט בע"מ, הסתיים ב- 2001.

על פי הזיכיונות, עם תום התקופה יחזרו השטחים לבעלות הנציב העליון הבריטי. עם קום המדינה, עברו סמכויות הנציב העליון לממשלת ישראל, ועל כן בתום תקופת הזיכיונות, השטחים חוזרים לבעלות המדינה ומעמדם המוניציפאלי המיוחד מתבטל.

בשנת 2002 מינה משרד הפנים ועדת חקירה, שתדון בשינוי תחומן של עיריות חיפה, נשר וקריית אתא, ושל המועצה האזורית זבולון, הגובלות עם שטח בתי הזיקוק. זאת, על מנת להחליט על מעמדם המוניציפאלי של השטחים שבזיכיון.

בינואר 2003, שונה מנדט הוועדה, כך שהחקירה לא תהיה בגבול של הרשויות המקומיות עם בתי הזיקוק, אלא בגבול עם שטחים חסרי מעמד הכלואים ביניהן.

הועדה המליצה על:

* שינוי שטחי שיפוט - כל מתחם בתי הזיקוק, כולל "קשת הקישון" שבשטחה של זבולון, יצורפו לתחום שיפוט עיריית חיפה.

* ניהול המתחם - תוקם מינהלה משותפת לארבעת הרשויות הגובלות: חיפה, קרית אתא, נשר וזבולון במתכונת של חברה עירונית משותפת, או במסגרת ארגונית אחרת, כפי שתאושר ע"י הממונה על המחוז. הרכב המינהלה, במתכונת חברה עירונית משותפת, יהיה 8 נציגים לרשויות הגובלות ו-3 נציגים למפעלים שבתחום המתחם. המינהלה תטפל במכלול הנושאים הכרוכים בניהול ובאחזקת המתחם.

* שיעורי הארנונה - ייקבעו ע"י עירית חיפה באישור שר הפנים, וזאת בחמש 5 השנים הראשונות לצירוף המתחם לתחום שיפוטה של עיריית חיפה.

*חלוקת הכנסות - כל הכספים, לרבות תשלומי החובות והארנונה שייגבו, יהיו מיועדים למימון הוצאות המינהלה. בתום כל שנת כספים יחולקו עודפי התקבולים על ההוצאות בין הרשויות המקומיות הגובלות, כדלקמן: 45% לחיפה, 25% לקרית-אתא ו-15% לזבולון ולנשר (כל אחת מהן). קביעת השיעורים המדויקים תיעשה ע"י הממונה על המחוז, ותעוגן בהסכם בין הרשויות שיאושר ע"י שר הפנים, בהתאם לפקודת העיריות. בכל נוסחת חלוקה ייקבע כי גובה ההכנסה מארנונה, שתקבל זבולון, לא יפחת מזה אותו היא מקבלת כיום עבור "קשת הקישון", בתוספת 10%.

*חילוקי דעות - במקרה של חילוקי דעות בין הרשויות בעניין חלוקת ההכנסות או בכל נושא אחר הנוגע לעניין, הנושא יוכרע ע"י הממונה על המחוז במשרד הפנים, והכרעתו היא שתקבע.

* מרחב תכנון - המלצת ועדת החקירה בעניין קביעת מרחב תכנון לפי יש להשאיר את השטח כיחידת תכנון עצמאית, ראויה, והעניין יובא, כנדרש עפ"י חוק התכנון והבנייה, להתייעצות עם מוסדות התכנון הנוגעים לעניין, ולאחר קבלת עמדתם תתקבל החלטה בעניין זה.

פז-פינס החליט במרץ השנה לאמץ המלצות אלה.

יצויין כי בעקבות החלטת משרד הפנים בנוגע לבתי הזיקוק, הוגשו שתי עתירות לבג"ץ. הראשון הוגש ע"י קרית-ביאליק, קרית-מוצקין וקרית-ים באוגוסט 2004. בעתירה התבקש משרד הפנים להימנע מלחתום על הצווים, ולאפשר לעותרות לקחת חלק במינהלת המשותפת וליהנות מתקבולי המיסים, ארנונה וכיו"ב מפעילות בתי הזיקוק.

העתירה השנייה לבג"ץ הוגשה בנובמבר אשתקד ע"י בתי הזיקוק לנפט וגדיב תעשיות פטרוכימיה בע"מ. בעתירה התבקש המשרד לבטל את החלטתו ולנמק מדוע לא יכונן מועצה תעשייתית בשטח המתחם.

באוקטובר השנה נתן בג"ץ צו ביניים בנוגע לשתי העתירות האמורות, ובעקבות הנחיית היועץ המשפטי במשד הפנים, יהודה זמרת, הוחלט להכין את הצווים והמפות לחתימת השר.

עם חתימתם היום אמר פז-פינס: "אני שמח שנפל בחלקי להיות זה שמשנה את ההחלטה שהתקבלה לפני 72 שנה והופך את בתי הזיקוק לשטח מוניציפאלי לכל דבר. ההחלטה מביאה לצדק חלוקתי וליחסי גומלין בריאים יותר בין בתי הזיקוק לרשויות הגובלות בהם, אשר מעתה ואילך יוכלו ליהנות מכספי הארנונה ולפקח בצורה טובה יותר על תיקני הפליטה במקום".