חייט מארמון המלוכה

עם ניהול דינמי וגישה גאה ואופטימית, הפך בן צעירי את מתפרת תיקוני הבגדים שהקים סבו לעסק משגשג, שנחשב למותג כמעט טרנדי בסקטור המתפרות, שלא נהנה מדימוי זוהר בדרך-כלל. המתפרה של צעירי מתחרה בהצלחה בחמש מתפרות שנמצאות ברדיוס של 100 מטר ממנה, ומפיקה מחזור שנתי נאה, שמפרנס שתי משפחות ועובדת חיצונית נוספת.

בן צעירי הוא דור שלישי לחייטים. הוא נכדו של ציון שליח ז"ל, שהיה חייט בארמון המלוכה בעיראק. באחת מהחופשות הנדירות שזכה להן, ברח עם בני משפחתו ועלה לארץ. המשפחה השתקעה בשכונת התקווה בתל-אביב, וציון הסב קנה בדמי-מפתח את החנות ברחוב קינג ג'ורג בת"א, שבו פועלת המתפרה עד היום. הוא הציב מכונת-תפירה והעסק קם לתחייה.

כשמלאו לנכד בן צעירי 15, הוא הצטרף כשוליה לסבו ולאימו, והחל ללמוד את רזי המקצוע. אחרי שתפר טלאים ל-1000 זוגות מכנסי ג'ינס, הורשה לתפור מכפלת. "תיקון זו מיומנות גבוהה. זה לעתים אלתור יצירתי קשה הרבה יותר מלתפור בגד חדש, כי צריך להתחשב במוצר המוגמר. וזה אחד מסודות ההצלחה של המתפרה. היכולת שלי לאלתר את הפתרון הטוב ביותר לבגד".

הגישה הזו הביאה לדברי צעירי את הפריצה הגדולה. הוא מצא פטנט, שבעזרתו הצליח לקצר מכנסי ג'ינס וגם לשמור על השפשוף המקורי שלהם, טריק שאפילו זכה לתהודה תקשורתית בטורי העיתונות הרלבנטיים.

"אנשים היו מגיעים מקיבוצים בצפון הארץ, כדי לתקן ג'ינסים. ומכאן נפרצה הדרך. בשמועה פשטה והתחילו להיכנס לחנות גם מפורסמים, חברי-כנסת, סטודנטים של בית-ספר שנקר, שזקוקים לאלתור יצירתי. ואני הבנתי, שאם נכנס אלי מותג, אז אני מותג, וככה אני מתייחס לעצמי ולעסק".

עומס העבודה אילץ את צעירי לגייס לעבודה את אשתו ועובדת נוספת.

ולמרות שבחנות הקטנה עובדים כל הארבעה בכל שעות היום, ולמרות שידיהם נעות בזריזות וירטואוזית, נראה כאילו הלחץ והעומס עומדים להכריע בכל רגע.

צעירי: "אחד הדברים שאני הכי מקפיד עליהם, הוא שלקוח שנכנס לחנות, יצא אחרי שלוש עד עשר דקות. המהירות ומיידיות התיקון, הן מסימני ההיכר של המתפרה ואחת מהסיבות להצלחה שלה.

"מה שעוד תורם להצלחה זו שיטת העבודה, שעל פיה אני הצומת שמרכז את העבודה ומתעל אותה לאדם המתאים. למרות שאני מרוכז בתפירה אני רואה כל מה שקורה מסביב. עיקרון נוסף הוא, שלקוח שנכנס יקבל התייחסות מיידית. אם זה בפנייה או תחילת מדידה, או בירור הצורך שלו. העיקר שיהיה יחס מיידי. כל אלה, לדעתי, מביאים את ההצלחה".

בן צעירי לא נעצר לבדוק את נושא "פני השוק לאן", הוא לא נזקק לפרסום וגם לא למשקיעים. "למרות שבגדול המשכתי את מה שסבא שלי לימד אותי בשיטה הישנה והטובה, יש צמיחה קבועה של המחזור השנתי, בגלל שיש יותר הספק,יותר תפוקה. החנות עדיין בדמי-מפתח, אני זקוק לקנייה חודשית של צורכי תפירה, מדי פעם העסק צריך טיפול ותיקון המכונות. אבל הבסיס נשאר זהה כבר יותר משלושים שנה".

" ומה בנוגע לעתיד? אתה לא חושש שתיקוני בגדים יחלפו מן העולם. הרי מחירי הבגדים סבירים היום ותיקון זה משהו מסורתי?

"לדעתי, שוק מתפרות התיקונים הוא שוק שיעלה ושישגשג. אנחנו לא גבוהים כמו האירופים, ותמיד אנשים יהיו זקוקים לקיצור המכפלת. בכל עונה יש קנייה של בגדים חדשים, שזקוקים לתיקון. אנשים עושים דיאטות, והכי חשוב קשה להם להיפרד מבגדים אהובים, והם יבואו לתקן אותם. עובדה, שלמרות הגידול הניכר במספר המתפרות, שחל בעקבות העלייה לארץ של חייטים רבים מחבר העמים, עדיין כולם עובדים. גם לאחותי ולאחי יש מתפרות דומות ומצליחות במרכז הארץ".

" ומה הן תוכניותיך לעתיד?

צעירי בעיניים בורקות: "יש לי חלום ישן, לפתוח מתפרה עם בית-קפה. כך שבזמן שאנשים מחכים לתיקון הבגד שלהם, הם יכולים לשתות קפה בנחת, וזה רווח נוסף ללקוח ולי. הרעיון השני הוא לפתוח בית-ספר לתיקוני בגדים, בסגנון בתי הספר לספרות. זאת אומרת, בשיטת השוליה. לא בתי-ספר לתפירה-עילית שמלמדים להוציא גזרות, אלא בית-מלאכה שבו התלמידים מתנסים בזמן אמת, תחת פיקוח והדרכה שלי. כמו שאמרתי, תיקוני בגדים זו אומנות נפרדת".

" האם התוכניות האלה ריאליות?

"הבעיה המיידית שלי עכשיו היא מקום. שכר הדירה במרכז בעיר מטורף, וגם אין חללים מספיק גדולים כדי לבצע תוכנית כזו. אבל אני עובד על זה".

" מה מבדיל אתכם מעשרות המתפרות שפזורות בעיר?

" מלבד היחס, המהירות והפתרונות שאני מצליח למצוא, זה גם התמחור. אנחנו לא העלינו מחירים כבר 10 שנים, ומדובר במחירים נמוכים ממילא, כמו 12 שקל למכפלת. ואם אני מרגיש שהבגד עובר שימוש מסיבי ומריח ריח של מצוקה, אז המחיר יורד עוד יותר". "