הנקראות ביותר

סאיוטה הישראלית נמכרת ל-RSA האמריקנית תמורת 145 מיליון דולר במזומן

סאיוטה נבחרה לאחד מהסטאט-אפים המבטיחים של "גלובס" ל-2005 * נפתלי בנט, מייסד ומנכ"ל החברה: "בכל חברה אחרת הכסף היה הולך קודם כל למשקיעים, והיתרה לעובדים והמייסדים. דאגנו למחוק את קדימות המשקיעים, וזאת היתה אחת הסיבות שהמריצה אותנו לקרוע את התחת" > עופר לוי

לפני חודשיים, כאשר שאלנו את נפתלי בנט, מייסד ומנכ"ל חברת הסטארט אפ סאיוטה (Cyota), תמורת איזה מחיר הוא יהיה מוכן למכור את החברה, הוא השיב בפשטות: "אין לי מספר".

היום בנט, העומד בראש החברה שנבחרה כאחד מעשרת הסטארט-אפים המבטיחים של "גלובס", מספק לנו את המספר המדויק שתמורתו הוא מוכן להיפרד מהחברה: 145 מיליון דולר, 139.5 מיליון דולר מתוך זאת במזומן והיתרה בתוכנית תגמול לעובדים. זה הסכום שתקבל סאיוטה, המפתחת פתרונות אבטחה כנגד גניבת זהויות, ממתחרתה, חברת אבטחת המידע RSA Security (סימול: RSAS), אשר מספקת פתרונות אימות ואבטחה לבנקים.

"קיבלנו הצעות, אבל לא נכנסנו למשא ומתן", אמר לנו בזמנו בנט. "אם הייתי מוכר את החברה, הייתי חושב בעיקר עם מי הייתי רוצה לעבוד, ולא על המחיר בעסקה". היום מסביר לנו בנט שבחודשים האחרונים פנו אל סאיוטה ארבע חברות במטרה לרכוש אותה. "היתה לנו התלבטות קשה אם למכור או לא, ובחנו שלושה נושאים מרכזיים: אסטרטגיה, תנאי העסקה עצמה ותפישת העולם של המציעות לגבי העובדים.

"תנאי העסקה עם RSA לעומת המתחרות היו טובים, אך לא בצורה ממשית. מה שנתן את הנוק-אאוט היתה תפישת העולם של RSA לגבי העובדים. בניגוד להצעות אחרות, ב-RSA יש התמקדות עצומה בפיתוח וגיוס עובדים מעולים, וזה היה קריטי עבורנו.

"מהבחינה האסטרטגית, כל הבנקים בעולם הם לקוחות של RSA והגענו למסקנה שהמיזוג יאפשר לנו גישה ללקוחות בכל העולם, ול-RSA לספק פתרון כולל. חשוב להדגיש, שסאיוטה נשארת חברה עצמאית - אני אדווח ישירות למנכ"ל RSA - וכן, שכל 120 העובדים של החברה בארץ ימשיכו לעבוד כרגיל".

גם אם המחיר שהציעה RSA לא היה משמעותית גבוה ביחס למתחרות, לבנט ושותפיו אין שום סיבה להתלונן. סאיוטה נמכרת בתמורה לפי חמש מהכסף שהושקע בה מיום הקמתה בשנת 1999. בחברה הושקעו עד היום 27 מיליון דולר בארבעה סבבי גיוס, כשבין המשקיעים בה ניתן למנות את בסמר, גיזה, יזראל סיד פרטנרס, פועלים ונצ'רס, דרזנר, Jafco ו-RRE ונצ'רס.

עבור פועלים ונצ'רס מדובר בהחזר של פי 3.6 על ההשקעה. פועלים ונצ'רס השקיעה עד היום בסאיוטה כ-2.8 מיליון דולר, והיא מחזיקה ב-7% מהחברה שתמורתם תקבל 10 מיליון דולר. יזראל סיד פרטנרס השקיעה בחברה כ-4 מיליון דולר מיום הקמתה, והיא מחזיקה ב-8% ממנה, אשר יניבו לה החזר של 11.5 מיליון דולר.

כיום, בעת מכירתה, נמצאת סאיוטה על סף איזון בשורה התחתונה. החברה מציגה מכירות שנתיות של 15 מיליון דולר, ועל-פי בנט, את 2006 היא צפויה לסגור עם הכנסות של 24 מיליון דולר. הסיבה לגידול במכירות נעוצה בעיקר בכך שבנקים ומוסדות פיננסיים אחרים מנסים להתמודד עם בעיית גניבת הזהויות, שהולכת וצוברת בשנים האחרונות תאוצה. הנזקים של הבעיה המכאיבה הזאת, מוערכים בעשרות מיליארדי דולרים בשנה.

אם לפני ארבע שנים הייתם שואלים את בנט ואת שותפיו לדרך, ליאור גלון, מיכל צור ובן אנוש, האם הם מאמינים שביום מן הימים הם יימכרו בסכום כל-כך גבוה, סביר להניח שהם היו מתגלגלים מצחוק. בשנת 2001 היתה סאיוטה עם רגל אחת בקבר, לאחר שניסתה במשך שנתיים לפתח כרטיס אשראי וירטואלי, שיאפשר לבצע פעולת רכישה חד פעמית באינטרנט.

הפיתוח הזה נכשל כשלון טוטאלי, ועם הכסף שנותר בקופה החליטו בנט ושותפיו לעשות רה-סטארט לסאיוטה, לטובת תחום האבטחה למוסדות פיננסיים. לסאיוטה ישנם כיום חמישה מוצרים בתחום האבטחה, אשר מטרתם אחת היא: למנוע מעבריינים לגנוב את הכסף.

סאיוטה מוכרת כיום למרבית הבנקים הגדולים בארצות-הברית, קנדה, אנגליה ויפן, והיא נכנסת בימים אלה לשוק הספרדי. בין לקוחותיה נמצאות גם חברות כרטיסי אשראי רבות. נציין, כי החברה אינה מוכרת רישיונות תוכנה במובן הקלאסי של ההגדרה, אלא מספקת שירות ארוך טווח של 3-5 שנים, המבוסס על תשלום שנתי קבוע, ותשלום קבוע עבור כל טרנזקציה שבה היא מטפלת.

אטרף לקראת המכירה

עבור RSA מדובר ברכישה ראשונה בישראל. החברה מוכרת בארץ בעיקר בזכות המתחרה-לקוחה שלה, חברת אלדין הישראלית (סימול: ALDN). RSA נחשבת למובילה בתחום פתרונות ההגנה הדיגיטליים שבו פועלת אלדין, והחל מתחילת 2005 היא הפכה ללקוחה של אלדין, כאשר חתמה על הסכם שיתוף פעולה לרישוי לטכנולוגיית ה-eToken של אלדין (ה-eToken הוא מפתח זעיר מבוסס USB, המשמש לזיהוי מרחוק של משתמשים).

מניותיה של RSA נסחרות כיום בנאסד"ק לפי שווי של 936 מיליון דולר. את הרבעון השלישי של השנה היא חתמה ברווח של כ-15 מיליון דולר, על הכנסות של 76.2 מיליון דולר, ובקופתה מונחים, נכון לסוף הרבעון, 202 מיליון דולר במזומנים.

" לא הייתם כל-כך רחוקים מהנפקה, מה בכל זאת גרם לכם להחליט למכור כעת?

בנט: "יכולנו להמשיך לכיוון הנפקה בכדי לממש אחזקות ולספק כיס עמוק יותר לארגון. המכירה עמדה בשני הפרמטרים האלה בענק. לדעתי ב-IPO היינו מצליחים להגיע לזה רק בעוד שנתיים שלוש. RSA עומדת להשקיע בנו בצורה עצומה, וראינו הרבה יתרונות ברכישה מבחינה אסטרטגית".

" כמה זמן התבשל המשא ומתן?

"המשא ומתן תפס תאוצה לפני שלושה שבועות ואצלנו התפתח אטרף לקראת המכירה. בניגוד לרוב החברות בארץ, סאיוטה היא חברה שאין בה קדימות מימוש עבור המשקיעים. בכל חברה אחרת במצב שלנו הכסף היה הולך קודם כל למשקיעים, והיתרה היתה מתחלקת בין העובדים והמייסדים. דאגנו למחוק את קדימות המשקיעים, וזאת היתה אחת הסיבות שהמריצה אותנו לקרוע את התחת. בכלל, הייתי רוצה לראות שחברות ימחקו את הקדימות שניתנת למשקיעים. אני סבור שכך התוצאה שהמשקיעים יקבלו, תהיה הרבה יותר טובה".

סאיוטה עוצרת את גנבי האינטרנט

המוצר המרכזי של סאיוטה הוא ה-eVision, מנוע לזיהוי תנועות פיננסיות חשודות בזמן אמת. המנוע מתבסס על אלגוריתמיקה מתוחכמת, והוא מתחקה אחר כל פעולה אינטרנטית שמתרחשת בין הבנק ללקוח. המנוע מעניק לכל פעולה ציון על סקאלה של 0 עד 1,000 נקודות, בהתאם לרמת הסבירות שמי שעומד מאחורי הפעולה הוא המשתמש האמיתי או הגנב (ציון 1,000 ניתן לגנב, ציון 0 ניתן למשתמש עצמו).

הליבה של המוצר היא מאגר מידע של כל לקוחותיה של סאיוטה, שנקרא eFraudNetwork. מדובר במעין רשת בינבנקאית לשיתוף מידע, שמטרתה לזהות גניבות המתרחשות באינטרנט בזמן אמת. אם למשל נתקל לקוח של סאיוטה בניסיון גניבה בספרד, הפרטים של הגנב מועברים לבסיס הנתונים של eFraudNetwork, ואם בתוך מספר דקות הוא ינסה לפרוץ לבנק במדינה אחרת, תהליך הזיהוי יהיה מהיר וקל. למעט קבוצת הבנקאות הגדולה בעולם, סיטיגרופ, לא מעט מהבנקים החשובים בעולם משתפים פעולה במסגרת מאגר המידע, וביניהם מרבית הבנקים הגדולים באמריקה, כמו בנק אוף אמריקה, צ'ייס מנהטן בנק וברקליס.

המוצר השני בחשיבותו עבור סאיוטה הוא ה-FraudAction אשר מסוגל לנטרל איומים אינטרנטיים בזמן אמת. באמצעות 40 עובדי החברה הפועלים מהרצליה, מנסה החברה לתת מענה לבעיית הפישיניג (Phishing), של גנבים השולחים מייל מתחזה ללקוחות, ומנסים דרכו לגנוב אינפורמציה על פרטי החשבון. סאיוטה סורקת מדי יומי מיליוני דוא"לים, וכשהיא מזהה התקפה בזמן אמת על בנקים היא מנטרלת אותה בתוך זמן קצר.

התקפות הפישינג על בנקים הן לא עניין של מה בכך. בשנים האחרונות נרשם גידול של עשרות אחוזים מדי חודש במספר ההתקפות על הבנקים. השירות של סאיוטה מאפשר לזהות את ההתקפה, לדווח עליה לבנק, לאתר את מקומה ובתוך מספר שעות להוריד אותה פיזית באמצעות ספק האינטרנט, שדרכו נעשתה ההתקפה.

בפרק הזמן שעובר החל מאיתור ההתקפה על הבנק ועד יירוטה, מנסה סאיוטה לבלבל את הגנב באמצעות התקפת נגד. סאיוטה משגרת אל הגנב במשך מספר שעות מידע פיקטיבי שכולל פרטים של לקוחות, מספרי כרטיסי אשראי, מספרי חשבונות וכדומה. "

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות