סקר: 81% מהציבור רוצים חוקה לישראל ומוכנים לבצע פשרות מהותיות למענה

ל-87% מהנשאלים חשוב שהחוקה תבטיח מדינה יהודית ודמוקרטית שתנהג בשוויון עם כל אזרחיה

81% מהציבור תומכים בחקיקת חוקה לישראל, ול-87% מהנשאלים חשוב שלישראל תהיה חוקה שתבטיח מדינה יהודית ודמוקרטית, שתנהג בשוויון עם כל אזרחיה, גם אם הדבר מחייב התחשבות של הקבוצות השונות אחת בשנייה.

נתונים אלה עולים מסקר שהזמינה עמותת "חוקה בהסכמה", מיסודו של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שנערך בתחילת החודש ע"י מכון דחף, בהנהלת ד"ר מינה צמח.

77% מהנשאלים אמרו, כי הם רוצים שהמפלגה בה הם תומכים תצביע בעד חוקה. רוב הציבור גם מוכן לשלם את מחיר החוקה. 26% השיבו, כי הם מוכנים "במידה רבה" לפשרה בנושאים החשובים להם, 24% יתפשרו "במידה מסויימת", והרוב (32%) יתפשרו בתנאי שגם הקבוצות האחרות באוכלוסיה יתפשרו.

כשליש מהציבור, יש לומר, סבורים כי החוקה לא תשפיע על המתח בין דתיים לחילונים. 25% סבורים, כי היא דווקא תגדיל או תגדיל אותו מאוד, ואילו 41% סבורים שהיא תקטין אותו במידה כזו או אחרת.

500 הנסקרים נשאלו, האם יתמכו במתן סמכות לבית המשפט העליון לבטל חוקים של הכנסת שינגדו את החוקה, כשתהיה. 43% השיבו, כי הם "תומכים" או "תומכים מאוד" בכך, ואילו 32% השיבו כי יתמכו בכך בתנאי שיוקם בית משפט מיוחד לחוקה, שהרכבו ישקף את האוכלוסיה. רק 11% התנגדו לכך.

נתון מעניין נוסף הוא, שהרוב המכריע בציבור היהודי (61%), תומך בכך שבשבת תותר פעילות תרבות, בילוי, ספורט ותחבורה ציבורית מסויימת, כשבמקביל תיאסר פתיחת חנויות ובתי עסק. רק 33% מתנגדים להצעה, כאשר 10% מהם יסירו את התנגדותם אם הדבר ייקבע בחוקה.

34% מהציבור יתנגדו גם לכך, שהחוקה תאפשר קיום נישואים אזרחיים, בעוד הרוב המכריע (65%) חושב או בטוח שיסכים לכך.

67% מהציבור סבורים, שניתן במידה רבה או במידה מסויימת למצוא איזון בין מדינה יהודית למדינה דמוקרטית, גם אם הדבר מצריך פשרות משמעותיות של כל הצדדים. רק שליש מהציבור סבור, שלא ניתן יהיה לאזן בין השניים.

מהסקר עולה עוד, כי המגזרים שהחוקה תסייע להם הם העולים החדשים והערבים, ואילו אלה שצפויים להיפגע מהחוקה, לדעת הנשאלים, הם החרדים ואנשי הימין הקיצוני.

על-רקע נתוני הסקר, עולה השאלה האם הכנסת הבאה תיענה לרצון הציבור ותמשיך את תהליך החקיקה של חוקה בהסכמה רחבה, בו החלה ועדת החוקה של הכנסת.

בחודש שעבר, סיימה הוועדה את השלב הראשון של הכנת החוקה בהסכמה רחבה. הוועדה קיימה יותר מ-90 ישיבות מיוחדות בנושא, בהן בחנה הצעות שונות בנוגע לסעיפי החוקה העתידיים, תוך שיתוף והתייעצות עם עשרות אנשי אקדמיה, שופטים, מכוני מחקר וארגונים שונים. הוועדה לא הצביעה עדיין ולא הכריעה בסוגיות השונות.

נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' אריק כרמון, החבר בהנהלת עמותת "חוקה בהסכמה", אומר כי "ההשפעה של החוקה מרכזית ומרחיקת לכת הרבה יותר מכל מפץ פוליטי".

לדבריו, "זכות הציבור לדעת מה חושבות המפלגות בנוגע להמשך התהליך החוקתי, וחובת המפלגות להתייחס במהלך מערכת הבחירות לשאלה, האם הן מתכוונות להמשיך בתהליך החוקתי בכנסת הבאה. אנו קוראים לציבור לשקול את הצבעתו בבחירות גם על-פי תשובות המפלגות".