ועדת הערר: לא להסתפק בכל מקרה בכופר חניה - לפעמים דרוש פתרון מעשי

הוועדות המקומיות דורשות לא אחת מבעלי נכסים תשלום בגין "כופר חניה", במקומות, בהם לא ניתן להסדיר מקומות חניה. אולם, לדברי עו"ד עופר טויסטר, ועדת ערר, בראשות עפרה פרידמן, קבעה לאחרונה, כי במקרים מסוימים לא ניתן להסתפק בתשלום של כופר חניה, ויש לדרוש פתרון מעשי לבעיית חנייה הנוצרת בעקבות תוספת בנייה.

כך היה במקרה הבא: הוועדה המקומית של ת"א החליטה לאשר קומה נוספת לבית הכנסת יריחו בת"א. מאחר שהבקשה כללה הקלה, השכנים הגישו התנגדות ובין היתר טענו, כי מדובר באזור צפוף והאנשים שיגיעו לבית הכנסת יוסיפו על מצוקת החניה בו. הוועדה המקומית טענה, כי קיים חניון ציבורי (חניון בזל) במרחק של כ-150 מטרים מהבניין ואין בתוספת הבנייה המבוקשת כדי להעמיס על החניה באזור.

ועדת הערר קבעה לעניין זה, כי הפתרון המוצע ע"י הוועדה המקומית, קרי תשלום לקרן חניה, אין בה בכדי לסייע לדיירי הרחובות הסמוכים, ועל כן יש להבטיח הסדרי חנייה ותנועה, שימנעו שימוש בחניה המיועדת לשכנים, מה גם שמדובר ברחוב קטן בו מספר בניינים.

על כן, הוועדה קבעה, כי יש להפנות הבקשה לחוות דעת של אגף התנועה, שיציע פתרון למניעת חניית המשתמשים בבניין המבוקש ברחוב יריחו וברחובות הסמוכים לו, כדי שלא לגרוע ממקומות החניה של התושבים. בסופו של דבר, בכפוף לאמור, החליטה ועדת הערר לאפשר הוצאת ההיתר (ערר 5283/05).