ללמוד מהפלשתינים

הישגו המרשים של החמאס בבחירות שנערכו אתמול (ד') ברשות הפלשתינית, והאפשרות שאף ירכיב את הממשלה, נראים על פניהם מפחידים ומאכזבים. ארגון טרור שאינו מכיר במדינת ישראל ישתתף בשלטון, יאחז נשק באופן חוקי, ישים ידו על הקופה הציבורית והגרוע מכל - יהיה אחראי לביטחון בשטחי הרשות. אלו אינן נשמעות חדשות טובות.

אף על פי כן, יש לישראל סיבות טובות לשאוב עידוד, ואפילו יש מה ללמוד. על דבר אחד אין ויכוח בין כל הפלגים שהשתתפו בבחירות, ואין ויכוח גם בישראל - אם כי הנושא לא הודגש בתקשורת אצלנו. ברשות הפלשתינית התבצע הליך דמוקרטי אמיתי. תעמולת הבחירות הרב-צדדית והמאבק ברחוב על כל קול מוכיחים את מה שקשה היה להאמין: יש דמוקרטיה שנייה במזרח התיכון. בין אם התוצאות מוצאות חן בעינינו ובין אם לאו, אי אפשר להתעלם מההישג, שישראל שותפה לו ושארה"ב רחוקה מלהשיגו בעיראק: העם אמר את דברו, לא בכוח הנשק אלא בכוח הפתק.

דווקא הגלולות המרות שישראל נאלצה לבלוע - השתתפות החמאס בבחירות וקיום הבחירות במזרח ירושלים - נתנו יתר תוקף לרצון העם הפלשתיני, חיזקו את ההליך הדמוקרטי והגדילו את אמון העם בדמוקרטיה ובתוצאות.

ומדוע עדיפה דמוקרטיה עם חמאס חזק על פני אנרכיה עם חמאס כתנועה א-פוליטית? ראשית, משום שטיבן של דמוקרטיות הוא שהן הרבה פחות קיצוניות. ב"ציר הרשע" אין בנמצא דמוקרטיות, דמוקרטיות אינן עוסקות בטרור וקל יותר להשפיע עליהן מאשר על רודנים כל-יכולים.

שנית, משום ששיתוף החמאס בהנהגה, אפילו בראש ההנהגה, לא בהכרח מבשר על הקצנת עמדת הרשות כלפי ישראל. הוא פותח סיכוי ממשי לשינוי קו בחמאס, מתנועה קיצונית מיליטנטית וחסרת פשרות, שהציבה את המאבק בישראל בראש סדר היום, לתנועה פוליטית שתצטרך לראות את התמונה הכוללת, לטפל בבעיות הקשות של כלכלה וחברה, להשליט סדר ברחוב ולשאוף לשלטון יציב ויחיד. לניצים גם קל יותר להגיע לפשרות במו"מ.

עצם עריכת בחירות חופשיות אף היא תמתן את החמאס. מרבית נציגיו נבחרו ברשימות האיזוריות, בהן נותן הנבחר דין וחשבון אישי לבוחריו. בוחריו יעדיפו שיפור ברמת חייהם - בחינוך, בבריאות, ברווחה - על פני פיגוע ראווה נוסף בישראל ומטחי קסאמים, הפוגעים בהם ישירות.

ויש לנו, הישראלים, אפילו משהו ללמוד משכנינו, והכוונה היא לשיטת הבחירות. מחצית מחברי הפרלמנט הפלשתיני נבחרו בשיטה יחסית ארצית, כנהוג אצלנו, ומחצית בבחירות איזוריות אישיות. אולי בעוד 20 שנה, כשיאמצו בישראל מודל דומה, נשיג את היציבות השלטונית והמתינות אותה חיפשנו ולא מצאנו בניסיון הכושל של בחירות בשני פתקים.

הקצאת 60 מושבים בכנסת לנבחרים בבחירות איזוריות תיצור שני תהליכים עיקריים וחשובים. האחד: שיפור דרמטי באיכות נבחרינו, שכל כך מתבקש לאור הרכב הכנסת ה-16. המועמדים יהיו בעלי שיעור קומה וכישורים, אחרת לא ייבחרו, ויתנו דין וחשבון על מעשיהם לקראת הבחירות הבאות. מקומו של איש לא יובטח מראש בזכות ועדה מסדרת או נוכחות גבוהה באירועים של חברי מרכז.

שנית: שיפור דרמטי ביציבות השלטון, שינבע מאי-בחירתם של מועמדים קיצוניים מדי, לשני הכיוונים, היעלמותן או הצטמקותן של המפלגות הקטנות והסקטוריאליות והתכנסות לגושים פוליטיים מתונים. כנסת כזו תרכיב ממשלה יציבה שתוציא את ימיה, תתן ביטוי גדול יותר לרצון הבוחרים ותקטין בלי ספק את נגע השחיתות. תנועת קדימה מדברת על שינוי שיטת הממשל - מוטב לה שתשקול את שינוי שיטת הבחירות.

מחצית מחברי הפרלמנט הפלשתיני נבחרו בשיטה יחסית ארצית, כנהוג אצלנו, ומחצית בבחירות איזוריות אישיות. אולי בעוד 20 שנה, כשיאמצו בישראל מודל דומה, נשיג את היציבות השלטונית והמתינות אותה חיפשנו ולא מצאנו בניסיון הכושל של בחירות בשני פתקים