האם מגע הכסף של מאיר בראל מתעמעם?

קרן ההון סיכון סטאר, שהייתה הקרן הגדולה והנחשבת בתעשייה המקומית - עוברת תקופה קשה. הכוכב, כך נראה, החל לדעוך, והצרות באות בצרורות. ראשית, מאמצי הגיוס של הקרן החדשה אינם עולים יפה. ב-14 החודשים האחרונים לא הצליחו בסטאר להשיג שום סוג של התחייבות להשקעה מאף משקיע, לא מאלה שהשקיעו בעבר בקרנות סטאר ולא ממשקיעים חדשים.

נדבך נוסף בקשיים היא העובדה שלסטאר נגמר הכסף לביצוע השקעות חדשות, כך שהקרן נמצאת למעשה מחוץ למעגל של ההשקעות החדשות. יזמים אינם ממהרים לדפוק אצלם על הדלת וקרנות הון סיכון אחרות, שבעבר שמחו לשתף את סטאר בדיל פלואו שלהן, כבר אינן טורחות לעשות זאת. כולם יודעים לסטאר אין כסף פנוי להשקעות חדשות.

ואם זה לא מספיק, ההצהרה החגיגית שיצאה מסטאר לפני חצי שנה, על השקעות בתחום מדעי החיים ומינויו של ד"ר צחי ברגר לשותף בקרן שיהיה אחראי על התחום - נקברו עמוק במגירה אחרי מספר מצומצם של השקעות. ברגר, ככל הנראה, ייפרד מסטאר בקרוב.

בסטאר לא הגיבו על הדברים עד מועד פרסום הידיעה.

גם בעיות בבית יש בסטאר. השמועה שפרשה לה כנפיים היא שהשותפים בקרן מתקוממים נגד מאיר בראל, בעל הבית. בראל הוא שייסד את סטאר ומנהל אותה ביד רמה, והשותפים שלו לא מוכנים יותר להיות שכירים. הם רוצים, כמו שותפים מנהלים בקרנות אחרות, נתח מדמי הניהול השנתיים שהמשקיעים בקרן משלמים, ורוצים נתח מההצלחות, ולא רק בונוס שאת גובהו קובע בראל.

סטאר רשמה בשנה וחצי האחרונות כמה אקזיטים, אך גם מחיקה אחת לתפארת: 50 מיליון דולר שהשקיעה בקיארו שנסגרה. לאור כל אלה, נעשו מספר צמצומים מינהליים ולאחרונה נפרדו כמה עובדים בקרן ממשרתם. העתיד של סטאר אינו ברור כרגע.

הגיוס תקוע

סטאר ונצ'רס הוקמה בידי מאיר בראל ב-1992 ומנהלת קצת פחות ממיליארד דולר ב-14 קרנות. מאז הקמתה השקיעה קבוצת הקרנות ב-182 חברות, מהן 56 ביצעו אקזיט של הנפקה, רכישה או התמזגות. אלה הם נתונים נאים, רק שרוב האקזיטים הללו נעשו בשנים התוססות.

בשנה וחצי האחרונות הצליחה סטאר בכל זאת להגיע לכמה אקזיטים: שיר נטוורקס נמכרה לסיסקו ב-122 מיליון דולר, אך מדובר באקזיט צנוע לסטאר, שהשקיעה בחברה 5 מיליון דולר בחברה והחזירה למשקיעים 15 מיליון דולר. סטאר הייתה מושקעת גם באלגוטק שנמכרה לאגפא ב-42 מיליון דולר, בחברת דקרו האמריקנית, שנמכרה לנטוורק אפליינס ב-272 מיליון דולר, ובקריאו שנרכשה בידי אגפא בכמיליארד דולר.

נכון שלא תמיד השורה התחתונה היא הקובעת בתעשיית ההון סיכון, אך נראה שבמקרה של סטאר, היא לפחות משפיעה, מה גם שהמחיקה של קיארו הייתה כואבת במיוחד: לא קל להציג למשקיעים מחיקה של 50 מיליון דולר. אף אחת מקרנות ההון סיכון בישראל לא השקיעה סכום דומה בחברה אחת. בסטאר הימרו על קיארו, וההימור כשל. משקיעים לא אוהבים את זה.

שותף בכיר באחת מקרנות ההון סיכון הישראליות שעבדו בשותפות עם סטאר, אמר השבוע כי נראה שסטאר מתקשה לגייס, בין היתר, בגלל מיצובה: "מאיר בראל התעקש תמיד למצב את סטאר כקרן הון סיכון בינלאומית. המשקיעים לא מתלהבים מזה יותר. מחוץ לישראל סטאר תלויה בדיל פלואו של סבין רוזן, שאיתה היא עובדת במשותף מאז ימי סיינה, והמשקיעים יודעים את זה. אין להם סיבה להשקיע בסטאר הם יכולים להשקיע ישירות בסבין רוזן. מצד שני, בישראל יש קרנות שמושרשות עמוק יותר מסטאר, שנמצאות בקשר עם היזמים ומגדירות את עצמן כישראליות. משקיעים מוסדיים שרוצים להשקיע בקרנות ישראליות, יעדיפו לבחור כאלה שמתמקדות בהשקעות ביזמים ובחברות ישראליות צעירות".

בקהילת ההון סיכון עברה השמועה מפה לאוזן. נראה כאילו דעיכתה של סטאר משמחת את הקולגות. אלה, שבימים שבהם ניהל מאיר בראל את קרן ההון סיכון הגדולה בישראל שיתפו את סטאר בכל עסקה אפשרית, לא ממהרים היום לצלצל.

אפילו סימנס מהססת

בכיר אחר בקהילה המקומית אמר השבוע: "יש כמה סיבות לדעיכה של סטאר. העובדה שאין להם הון פנוי להשקעות חדשות, העובדה שלהוציא את מאיר בראל, כל השותפים האחרים בסטאר הם מתחילים וחסרי ניסיון בתחום. אנשים נחמדים מאוד אבל לא מנוסים בעבודה מול חברות הפורטפוליו, שלא רשמו הצלחות מסחררות וגם לא כישלונות צורבים. דווקא בראל עצמו, שהוא בעל ניסיון עצום בתחום, כמעט ולא יושב בדירקטוריונים של החברות, וגם באלה שבהם הוא כן מכהן, המעורבות שלו מעטה. כולם יודעים שהוא עסוק בגיוס הקרן".

אבל סטאר, שהודיעה לפני יותר משנה על כוונתה לגייס קרן בהיקף של 300 מיליון דולר, לא מצליחה לגייס קרן חדשה, בניגוד לפיטנגו, ג'מיני, ג'נסיס וכרמל, שגייסו את קרנות ההמשך שלהן תוך שנה.

בקרנות הקודמת של סטאר אפשר היה למצוא משקיעים ישראלים דוגמת אלרוב, כלל תעשיות והשקעות, שטראוס, פועלים שוקי הון, כור CVC והאחים עופר. אך עם תחילת הגיוס אמר מקור בכיר בסטאר כי אין בכוונת הקרן לפנות למשקיעים ישראלים, וכי היא תגייס את הקרן ממשקיעים אמריקנים ואירופים. אלה, מצדם, לא ממהרים לרשום לסטאר התחייבויות.

שותף באחת הקרנות הישראליות הקרובות לסטאר אמר השבוע שההיסוס הכואב ביותר בהשקעה בקרן החדשה הוא של סימנס, שעד לאחרונה ניהלה קשרים הדוקים עם סטאר. סימנס הון סיכון (SVC) היא המשקיעה היחידה בקרן העשירית של סטאר והמשקיע הבודד הגדול ביותר בקרנות סטאר. בנוסף, אחד מהשותפים לשעבר בסטאר היה אנטוני מאהר, שהיה בכיר בסימנס מאז שנת 78' וניהל את מוסטנג, קרן ההשקעות שלה. לסטאר הצטרף מאהר בשנת 2002 עם גיוס הקרן העשירית. SVC בחרה הפעם להשקיע בקרן החדשה שגייסה כרמל, אך לא בסטאר.

באפריל 2005 התראיין ד"ר רלף שנל, נשיא ומנכ"ל SVC, ל"גלובס", אך סירב לענות על השאלה אם סימנס תמשיך להשקיע בסטאר. שנל אמר אז: "אנחנו לא מגיבים על השקעות וכוונות עתידות. אנחנו מרוצים מהיחסים שיש עם הקרנות בישראל ולא רק עם אלה שבהן השקענו. יש לנו רשת פעילה ועשירה ואנחנו שומרים על קשר באמצעות הצוות שיש לסימנס בישראל".

בראל ושותפיו עשו רוד שואו באירופה ובארה"ב גם אצל משקיעים אחרים, אך בינתיים לא הגיעו לתוצאות. נראה שצירופו של עמי סמואלס, לשעבר בכיר בליהמן ברדרס וגילת תקשורת, כמי שאמור להיות אחראי בין היתר לגיוס הקרן החדשה ולסייע לחברות הפורטפוליו לבצע אקזיט טוב יותר, לא מילא את הציפיות.

אתה משחק רק אם יש לך כסף

אסור למהר ולהספיד את סטאר. אם מאיר בראל יצליח בסופו של דבר לגייס קרן חדשה ישתנה היחס של הקולגות מהקצה אל הקצה. ככה זה בתעשייה הזאת - אתה משחק אם יש לך כסף. לסטאר יש שפע של הון לתמיכה בחברות הפורטפוליו אך לא לביצוע השקעות חדשות, מה שמוציא אותה בינתיים מהמשחק.

שותף באחת הקרנות שהשלימו לאחרונה גיוס של קרן חדשה אמר שלא רק העובדה שלסטאר אין הון פנוי להשקעות חדשות גורמת ליזמים להתרחק ממנה: "צריך להכיר בעובדה שהיזמים הישראלים התבגרו, במיוחד אלה שעושים את זה בפעם השנייה. כשהם מקימים חברה הם יודעים בדיוק עם איזו קרן הם רוצים לעבוד. הם לא חוששים יותר גם לפנות ישירות לקרנות אמריקניות. העובדה שסטאר מציגה את עצמה כ'בינלאומית' לא עושה עליהם רושם. יזם מחליט אם הוא רוצה להיות קרוב למשקיעים שלו ובוחר בקרן ישראלית שמשקיעה בחברות ישראליות או בוחר ישר בקרן אמריקנית גדולה ומבוססת שיש לה יכולת לסייע לחברה החדשה שלו מעבר לים. המיצוב הבינלאומי, גם במקרה הזה, הוא בעוכרי סטאר. השוק התבגר והוא לא דומה לזה שמלפני חמש שנים. אני חושב שלא הפנימו את זה בסטאר".

שותף אחר אומר שבקרנות האחרות התעייפו מעבודה עם סטאר: "מאיר בראל יכול לקבור עסקאות שעובדים עליהן חודשים. בסטאר גם דורשים כמעט תמיד שבסבב ההשקעה בחברה תהיה נוכחות גם של משקיע זר גדול. בקרנות שגייסו עכשיו קרנות המשך לא תמיד מתלהבים מזה, ומרגישים בטוחים לבצע השקעות בלי עזרה של 'אח גדול' מאמריקה".

העובדה שלסטאר אין הון פנוי להשקעות חדשות משפיעה גם על הצהרתה החגיגית מחודש ספטמבר האחרון, כי סטאר עומדת להקצות הון בהיקף של 400 מיליון דולר להשקעות בתחום מדעי החיים. השותפה יפה קריינדל הודיעה חגיגית בכנס הג'רני כי הקרן מינתה את ד"ר צחי ברגר לשותף שיהיה האחראי להשקעות בתחום. קריינדל הוסיפה כי סטאר תתמקד בהשקעות בחברות בשלבים מאוחרים וציינה את ההשקעות של סטאר בחברות בשלבי מוקדמים יותר בתחום, כמו וויז'נסנס, אייגוטק-אודין ואורסנס. סטאר אכן ביצעה השקעות באינטרסל האוסטרית, ב-EMF הגרמנית, ובביוליין RX, קדנט ופרוקוגניה הישראליות, אך היא לא תבצע יותר השקעות בתחום. ל"גלובס" נודע כי גם עתידו של ברגר בסטאר לא ברור. קריינדל עצמה, שריכזה את פעילות הקרן בתחום מדעי החיים, עובדת בהיקף מצומצם.

מלחמה גם בבית

ואם לבראל לא היה מספיק מהצרות מחוץ לבית, לאחרונה מדברים על הצרות שיש לו בבית. אף אחד מהשותפים או מנהלי ההשקעות בסטאר לא הסכים להתראיין לכתבה, אך לקולגות שלהם בקרנות אחרות הם מספרים על הדרישה החד-משמעית שלהם לשנות את המבנה שבו הקרן מתנהלת.

בראל הקים את סטאר בשנת 1992, במסגרת תוכנית יוזמה, אחרי שהיה דירקטור בקרן הגרמנית TVM (Techno Venture Management). עוד לפני כן הוא היה מעורב בכמה חברות ישראליות וגרמניות שעסקו באוטומציה ומחשוב. לבראל תואר דוקטור בהנדסת חשמל מהמחלקה למידע ותקשורת באוניברסיטה הטכנולוגית באככן, גרמניה.

את סטאר הקים בראל במטרה שתפעל כגוף רב לאומי מארה"ב, אירופה וישראל. מאז הקמתה השקיעה הקרן בחברות בכל שלבי חייהן, מהשלבים הראשונים ביותר ועד להשקעות בחברות בשלות. סטאר השקיעה בחברות בתחומי הטלקום, תוכנה לארגונים, טכנולוגיות אלחוטיות והסקטורים השונים של מדעי החיים.

בכל השנים הללו אין ולא הייתה בסטאר ועדת השקעות שבה יושבים נציגיהם של המשקיעים בקרן. הרווחים מהאקזיטים השמנים של שנות הבועה זרמו בעיקר לכיסו של בראל, שבניגוד לנהוג בתעשייה לא נתן אחוזים מהעסקות לשותפיו, אלא זיכה אותם בבונוס.

השותפים המנהלים בסטאר, להוציא את בראל, הם רן שחור, שהצטרף לקרן בשנת 2001, לאחר שהשתחרר מצה"ל שם שירת כמפקד סיירת מטכ"ל וכמפקד היחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין; יפה קריינדל, שכאמור צמצמה באחרונה את היקפי פעילותה; וג'יין בייליס, בתו של מייסד סיינה. בייליס מנהלת את המשרד של סטאר בארה"ב ומנהלת את היחסים הקרובים של סטאר עם הקרנות האמריקניות סבין רוזן וצ'ארלס ריבר. בייליס קשורה בעקיפין לאקזיט הענק שביסס את סטאר כשחקנית בולטת בהון סיכון הישראלי - של סיינה. החברה הונפקה ב-1997 בנאסד"ק לפי שווי של 2.1 מיליארד דולר. עד היום זו אחת מהערכות השווי הגבוהה ביותר לחברה שמנפיקה לראשונה. סטאר השקיעה בחברה 3.2 מיליון דולר וגרפה 264 מיליון דולר, החזר (IRR) מדהים של 569% על הכסף. העסקה הזאת עשתה את סטאר, וקשרה בינה לבין סבין רוזן יחסים עמוקים שקיימים עד היום. בייליס יושבת בסוויטה במשרדים של סבין רוזן בדאלאס.