לפתוח את התחרות לכל האדריכלים

לכאורה, הדמוקרטיה במיטבה: פתיחות, שקיפות, "חלון הזדמנויות" לאדריכלי ישראל, ומה לא. ברם, מתוך עיון בפרסום התחרות מסתבר, כי בתמורה לתשלום של 500 שקל מקבלים בסה"כ טפסים למילוי אודות האדריכל ומשרדו: פירוט המבנים שנבנו על-ידו ב-5 השנים האחרונות, מספר העובדים, מחזור עסקאות וכיוצ"ב. "ועדת המתכננים" מטעם המזמין, אשר שמות חבריה חסויים, תדון ותבחר מתוך המציעים 10 משרדים מועדפים, שיקבלו את הפרוגרמה והתנאים, ורק הם יוכלו להשתתף בה.

במילים אחרות - רק אדריכלים העומדים בתנאי הסף שעליהם החליטו משרד האוצר והממונה על הדיור הממשלתי יהיו ראויים להשתתף בתחרות על הפרויקט החשוב והמאתגר של היכל המשפט בירושלים.

עמותת אדריכלי ישראל ניסתה בכל דרך אפשרית לבלום את התהליך הפסול והבלתי דמוקרטי של האוצר, ולתת הזדמנות גם לכוחות צעירים ורעננים להשפיע על העיצוב והתכנון במדינה. קשה להבין את העקשנות הסיסטמטית של פקידי האוצר, ובאיזו זכות הם מונעים תהליך תכנוני כפי שמקובל בעולם כולו. מדוע פרויקט לאומי בסדר גודל כזה הופך לנחלתם של עשרה משרדים גדולים ומבוססים בלבד? מי תקע לידם, שלא יכול להיות מצב שבו דווקא אדריכלים שאינם מקבוצת העשירון העליון יתנו פתרונות אדריכליים מופלאים ויעשירו את החוויה הארכיטקטונית המשמימה של מדינת ישראל?

גם ההסברים האפולוגטיים בע"פ של הממונים על התחרות מטעם הממשלה לא היו מספקים, היות ולא היו מוכנים להמציא את חומר הדרישות אלא רק למועמדים שייבחרו ע"י אותה ועדת מתכננים מטעמם. בכך פוגעת המדינה בשני חוקי יסוד: "חוק חופש העיסוק" ו"חוק חופש המידע".

מעבר להתנהלות הפטרונית של הממשלה והאוצר כלפי ציבור האדריכלים הישראלים, עומדת גם הפרובינציאליות של הרשויות בכל הנוגע לפרויקטים חשובים בפרט וציבוריים בכלל. "מוזיאון הסובלנות" נמסר ללא הנד עפעף לידיו של האדריכל האמריקאי פרנק גרי, וגשר הרכבת (השער לירושלים) לידיו של הספרדי קלטרווה. אין ספק, שניים מגדולי האדריכלים בעולם ובוודאי חשוב וראוי לבירת ישראל שיצירותיהם יפארו אותה, אולם לא כשמדובר בפרויקט המתוקצב מכספי המדינה נטו, ולא כשמכריזים על תחרות לבחירת אדריכל הפרויקט.

למרות שהימים עכשיו סוערים, עדיין לא מאוחר. עדיין יכול מ"מ ראש הממשלה אהוד אולמרט "לעשות חושבים" ולפתוח את התחרות לכל אדריכלי ישראל. דומני שפעולה כזו תביא בסופו של דבר לתוצאות מרתקות, ותחזיר לציבור האדריכלים את כבודם כראוי להם.

הכותב הוא חבר הוועד הארצי של עמותת האדריכלים בישראל.