הנקראות ביותר

יופי הורס

בשנים האחרונות נותרות הדוגמניות המקצועיות בבית, ואת מקומן תופסות שחקניות וסלבריטאיות. עולם הדוגמנות בפאניקה: הסכומים נפלו (בין 50 ל-250 דולר לתצוגה, לפעמים פחות מ-1,000 דולר עבור קמפיין גדול), הנטישה גדולה (מורן מרציאנו, מלהק: "יש הרבה דוגמניות שמנסות ומנסות, ואז מתייאשות ופורשות"), הסטייליסטים זועמים על החומר האנושי החדש (ראובן כהן: "הם שואלים שאלות ומביעים דעות"), ורק מארגני האירועים שהופכים דוגמניות מובטלות לברמניות מתקשים שלא לחייך (דני רושניק, פארטיבר: "את לא יודעת כמה דוגמניות מפורסמות עובדות בבר מצוות"). מורן מרציאנו: "היום משתלם יותר ללקוח לקחת פליטת ריאליטי שלאו דווקא מתאימה לדגמן את הבגד. מעצם לקיחת ידוען, הוא ישיג אייטם ב'גיא פינס' וחשיפה, שדוגמנית, תהא מושלמת כאשר תהא, לא תיתן לו. ככה בחורה כמו מאיה בוסקילה מדגמנת בגדי ים"

הבדיחה השוביניסטית על מקצוע הדוגמנות היתה תמיד "תהיי יפה ותשתקי". מסתבר שבחמש השנים האחרונות גם היופי יצא אל מחוץ לאופנה. את הקמפיינים הגדולים לא קוטפות כבר שטוחות הבטן, אלא דווקא אלו שכרסן מלאה מהקוקטייל של אתמול בלילה. את צריכה להיות שחקנית או סלב כדי להיכנס לרשימת המחוזרים על ידי החברות המשווקות, כדי להיות הפרזנטורית שעליה הן ישימו את תקציב הקמפיין הבא. בצד נותרות המושלמות שתמיד חלמו להלך על המסלול.

הדוגמניות המקצועיות נותרות אי שם, מסמנות הצעות עבודה במדורי הדרושים, או מחכות לתצוגה ובינתיים ממלצרות.

"כל המהפך שגרם לצניחה ביוקרה של מקצוע הדוגמנות התחיל בשנות התשעים, עם הכניסה של ערוץ 2, כשהתחילה להיכנס המודעות לפרסומות והמודעות לאופנה התגברה", מסביר מורן מרציאנו, בעבר המנהל האישי של דוגמניות כמו בר רפאלי, מלי לוי, מור קציר, יעל גולדמן ועמית מכטינגר, והיום מלהק, שלזכותו יעמוד הליהוק של שתי עונות תוכנית הריאליטי "הדוגמניות" בערוץ 10.

"עולם הדוגמנות תפס תאוצה, החלו להיפתח המון סוכנויות, וכל ילדה בת 15 חלמה להיות יעל בר-זוהר וליאור מילר, שהיו החלוצים של טרנד הדוגמן-מגיש-שחקן בזכות הטלנובלה הראשונה, רמת אביב ג'. זה למרות ששניהם לא מקוטלגים כדוגמנים, כי יב"ז, עם כל המדהימות שלה, אם היא היתה נכנסת לסוכנות בפריז, היו מראים לה את הדלת. עם השנים, ועם הכניסה של האינטרנט, הסגידה לסלבס הפכה למשמעותית, כך שהיום ללקוח משתלם יותר לקחת פליטת ריאליטי, או שחקנית עולה שלאו דווקא מתאימה לדגמן את הבגד שהוא רוצה לפרסם. אבל מעצם לקיחת ידוען, הוא ישיג דרכו אייטם ב'גיא פינס', כתבה ב'7 ימים' ועוד חשיפה, שמלקיחת דוגמנית, תהא מושלמת כאשר תהא, הוא לא יקבל.

"בתחילת שנות התשעים, בישיבות קונספט שבהן החליטו על פרזנטור/ית לקמפיין, ישבו הלקוח ומשרדי הפרסום, כשלמעצבי הבגדים היתה אמירה מי ייבחר לייצג. היום בישיבות האלה, את מקומם של מעצבי הבגדים תפסו משרדי יחסי הציבור. הם אלה שדומיננטיים בקבלת ההחלטה על הפרזנטור. עם כל הכבוד לקטלוג טוב, כתבה ב'7 ימים' חשובה יותר ויש לה ערך שיווקי אדיר.

כך בחורה כמו מאיה בוסקילה, שנראית טוב והיא זמרת מעולה, מדגמנת בגדי ים והלבשה תחתונה, ויב"ז מובילה קמפיין של חברת האופנה הכי גדולה".

- אז מה צריכה לעשות דוגמנית כדי לשרוד?

"אלה שמצליחות לקבל עדיין קמפיינים גדולים הן כאלה שהגיעו למעמד של סלבס, או כאלה שהתפתחו לקריירת משחק, כמו איילת זורר, או דוגמניות שהצליחו בחו"ל, כמו עמית מכטינגר".

- כן, אבל היום בין כה וכה כל דוגמנית הולכת אוטומטית לבית ספר למשחק.

"כי הגבולות היטשטשו. יש את המינוח 'טאלנט', שאף אחד לא יודע להגדיר מהו, אבל בגלל הנהירה לסלבס, כל דוגמנית רוצה לשיר וההפך. בחו"ל לא תראי את דולצ'ה וגבנה או את ג'וצי לוקחים לקמפיינים שלהם כוכבות ריאליטי. אולי כוכבות כמו מדונה או ביונסה, שוב למען הערך היחצ"ני. זה מאבק קשה בין הסוכנויות שנלחמות אלו באלו. זה פינג-פונג שלא ברור מי ינצח בו, כי מדובר בתקציבי ענק, ובסופו של דבר מדובר גם בפרנסה גדולה למיוצגים ולסוכנים עצמם, שמקדמים את המגמה".

- איך המצב הזה בא לידי ביטוי בתעריפי התשלום לדוגמנים?

"תעריפי שוק הדוגמנות צנחו, גם בגלל התחרות. צצו המון סוכנויות, וכל ילד שמכיר שתי כוסיות במועדון מציג את עצמו כסוכן, ויכול למכור דוגמנית ב-500 דולר לקמפיין, כי זה נראה לו סכום ענק. מעבר לכך, דוגמנית מדהימה ככל שתהיה, אם אין סביבה את הבאז של יחסי ציבור מצוינים, יהיה לה קשה מאוד להתברג בתעשייה. דוגמנית יוצאת דופן כמו אסתי גינצבורג תעבוד בכל זאת למרות המצב בשוק, כי יש לה פרגון גדול בתוך התעשייה מצד המעצבים והצלמים. בארץ מסתובבות כ-1,000 דוגמניות. מתוכן אולי רק כ-100 דוגמניות, כלומר עשרה אחוזים, מצליחות ממש לעבוד ולהתפרנס מהמקצוע".

תלוי איפה

- מה התעריף המקובל?

"המחיר נע בין 50 ל-250 דולר לתצוגה, ואילו בדוגמנות צילום - זה תלוי איפה. קמפיין טלוויזיוני יקר יותר מסטילס, ושילוט חוצות נחשב יקר יותר מצילום לקטלוג. הבעיה היא שגם התעריפים המקובלים יורדים ויורדים בגלל שהתעשייה כל כך רוויה באנשים שלא יודעים להתנהל. וכל הבלוף הגדול הוא שכל התעשייה הזו של האופנה מגלגלת מחזור נמוך של כשלושה מיליון דולר בשנה, וסביב התקציב הזה מסתובבות כעשר סוכנויות במדינה קטנה כמו שלנו. תביני, בפריז, בירת האופנה, קיימות עשר סוכנויות דוגמנות עובדות. אצלנו היום, דוגמנית, אם היא לא כוכבת, כדי להתקיים חייבת עוד עבודה צדדית. אז רוב הדוגמניות עובדות כברמניות, מלצריות, כל מיני חלטורות. לצערי, יש סיטואציות שדוגמנית מרוויחה כמו ניצב".

- ויש פרישה של דוגמניות טובות מהתחום מתוך ייאוש?

"ודאי. יש הרבה שמנסות ומנסות, ואז מתייאשות ופורשות. יש אינספור בחורות שיש להן פוטנציאל וכישרון, אבל אין להן את הסבלנות לחכות. יש במקצוע עוד רעות חולות שקשה איתן גם ככה, כמו ענייני שמירה על המשקל, הטרדות מיניות, לחצים פסיכולוגיים, מה עוד שגם אם צלח מזלך ואת עובדת, לא קל לחיות על מזוודות. הבעיה היא גם שלא קיים פה ארגון שלוקח את האחריות לפריצות של המקצוע הזה. זו ממש הפקרות מה שקורה עכשיו. מה עוד שמשרדי הפרסום ומשרדי הפקה לא פעם חוגגים על גבה של הדוגמנית. הם יכולים להגיד ללקוחות שהדוגמנית עולה 10,000 דולר, כשבפועל הם נותנים לה רק 6,000 דולר. מה את חושבת, שסתם המשרדים של הסוכנויות מפוארים ונוצצים והדוגמניות נוסעות במוניות?".

- ומה עם תחרויות היופי? הן לא מקפצה?

"שימי לב שבכל תחרויות היופי, מתוך מכלול של כ-20 בנות, אחת אולי תצליח. אז משרדי יחסי הציבור, כדי להשיג אייטמים על הפרזנטורית, ימציאו אוטוביוגרפיות סוחטות דמעות, יכריחו אותה לדבר בעיתון על היחסים האינטימיים עם החבר הכוכב, ימכרו את האמא שלה בשביל כתבה. אין מה לעשות, הפכנו למדינת ערוץ 2".

שילכו למכור רדבול בטי רוקוואי: "בראשית דרכי לא היו סוכנויות דוגמנים בכלל, ואז אני פתחתי סוכנות יחד עם שרית תמיר. בערך שבע שנים אחריי נפתחו לוק ויולי, והתחילה הפריחה. היום יש יותר מעשר סוכנויות: לוק, אימג' (ששייכת לרוקוואי עצמה), יולי, די.אנ.איי, רוברטו, איצ'-איצ' מודל, קארין מודל, עלית, פירסט, עדי ברקן ועוד. מה עוד שגם סוכנויות השחקנים הפכו לסוכנויות דוגמנים, וכך דוגמנים כמו איה קורן או ימית סול הפכו גם לשחקנים. אז סוכנות שחקנים כמו לבנה חכים, מיכל גבריאלוב ועוד הפכו לסוכנות שחקנים ודוגמנים. מי שעושות כסף הן אלה שיודעות גם לשחק ויש להן נתונים טובים. מי שהן רק יפות לא עושות כסף. הן צריכות לעבוד להשלמת הכנסה באירועים, שם הן יכולות להרוויח 7,000 עד 12 אלף שקל כברמניות, פלוס האופציה שבאירועים כאלה שמסתובבים בהם אנשי עסקים ואנשי פרסום ידלק עליהן איזה לקוח ויבקש אותן לקמפיין".

- מי הסוכנות שנחשבת הכי חזקה?

"דוגמנית שרשומה בסוכנות לוק נחשבת מסודרת, כי לוק שייכת ל'ידיעות אחרונות', אז אין בעיה להכניס אייטמים ל'ידיעות' ולמגזינים שלהם - 'לאישה', 'עולם האישה', 'פנאי פלוס' וכו'. זה כוח, והדוגמניות מקבלות כיסוי מקסימלי. אז אם לקוח צריך אפילו סתם דוגמנית לתצוגה, הוא יעדיף את נופית שבח מלוק או חן שילוני מיולי, בלי קשר למקצועיות. יש בנות שעושות באמת קופות, כמו יעל אבקסיס, שמקבלת היום 2.5 מיליון דולר לקמפיין. היא התחילה אצלי כדוגמנית. דוגמנית כמו אסתי גינצבורג, שהגיעה מקמפיינים מוצלחים שעשתה בעולם, והיא הרבה יותר יפה ומקצועית, מקבלת פחות מאבקסיס. היא מקבלת לעומתה אולי 15 אלף דולר. יעל בר-זוהר מקבלת סכומים כאלה כי היא מותג, שחקנית בינלאומית.

"זהו, היום זה כבר נורמה מקובלת שלא הדוגמנית משווקת את הבגדים, אלא טאלנטים. מספיק שיש לך טלנובלה, או שהופעת ב'כוכב נולד', ויש לך ביד קמפיין. הנה אוטוטו עולה התוכנית 'דה ביגסט לוזר' בערוץ 10, ריאליטי של סוללת אנשים שמנים שצריכים לרזות. אני כבר סגרתי הסכם עם המפיקה, מיכל בן דוד, שאני מקבלת אלי את הייצוג של מי שזוכה, עוד לפני שאני יודעת איך היא נראית. כי ברור לי שהחשיפה תגרום לכך שאני אוכל לסדר לה בן רגע קמפיין לבגדים במידות גדולות כמו 'אישה אישה' או 'מתאים לי'. היום הטלוויזיה עושה את כל העבודה.

"התעשייה הזו מגלגלת בערך שני מיליון דולר ויש גם ייבוא. הנה הגיעו ארצה ממש עכשיו איזה עשר דוגמניות מדהימות ממזרח אירופה. מגיעה לארץ בחורה שמצליחה כבר במילאנו, בפריז, ויש לה גוף ארי, ברור שאם יש עבודה היא תקבל אותה ולא סתם דוגמנית מהארץ. אם כבר סתם דוגמנית ולא סלב, שתהיה תוצרת חוץ. מה עוד שבעיתונים אין אפשרות כניסה לפנים חדשות.

כל עיתון ממחזר את אותם אנשים - מירי בוהדנה, עינת ארליך, אולי חוץ מהדוגמן מייקל לואיס, שהאינטרנט בנה אותו. גם תחרויות יופי לא עוזרות לחשיפה לאורך זמן. הבחורות נעלמות, כמו יאנה ברגמן למשל, או הדר קשת שזכתה ב'את מודל' לפני שנתיים, והיתה בשיא תפארתה, אבל היא נשברה כשלא ראתה תוצאות מיידיות ונטשה את התחום".

- אז מה לעשות?

"אם את דוגמנית את חייבת קודם כל איש יחסי ציבור מעולה, מישהו כמו בת כהן, רוברטו או גילי כהן. יותר חשוב איש יחסי ציבור מאשר פן. אני גם פתחתי אצל סוכנות הניצבים של גדי בר לביא מחלקה של ניצבים בכירים, שזה אומר ניצבים בעלי נתונים להיות רקע להפקות אופנה, מעין פילר לדוגמנים המובילים. הם מרוויחים יפה מאוד, משהו כמו 700-350 דולר, אנשים שלא עשו בוק, בלי השקעות בצבע, בתספורת, מרוויחים יותר מדוגמנים מקצועיים. יש אנשים שהתייאשו מהענף כמו מוטי רייפ, שהבין שאין בזה כסף ועזב. שרית תמיר פרשה".

- אז בעצם, את אומרת, תם עידן ענף הדוגמנות?

"כן, בהחלט. יש מקום לדוגמניות, אבל תם עידן הדוגמנות הרגילה. הנה, תראי את מי חוטפים, את הגימיקים: הבת של ח"כ אתי לבני, שטעו לחשוב שהיא הבת של ציפי לבני; הילדים של רונית תירוש, מנכ"לית משרד החינוך. את צריכה סיפור, גימיק, אחרת כמעט בלתי אפשרי לקבל עבודה. אז מה שמציל אותן זה שהנה מתחילה עכשיו עונת החתונות, והמון ברים יודעים שלדוגמניות אין עבודה, אז מבקשים אותן כברמניות. היו מצלצלים אלי מחברה לדיילות אקסלוסיביות, שהיום כבר נסגרה, והיו מציעים לבנות השלמת הכנסה. כולם אומרים לי: 'אם יש מחסור בענף, תני לדוגמנית לעבוד כדיילת', אבל אני לא נותנת להן. אני היום סוכנות בוטיק, כל מי שלא שחקנית, אני מעבירה לסוכנות הניצבים של גדי בר לביא, כי חבל לי, זה כמו ללכת צעד קדימה, ארבעה אחורה, מתסכל. אל תשכחי שבסוכנות כמו קארין מודל מביאים דוגמניות מחו"ל, ולא אכפת להם לשרוף אותן. אני יודעת שבחורה שאני רצה לבנות אותה, אם אני נותנת לה לעשות הלבשה תחתונה, אני שורפת אותה. להם לא אכפת, היא נשרפת בשוק המקומי, שולחים אותה בחזרה. גם סוכנות יולי זה בית חרושת. לקמפיין של פאקטורי 54 חן שילוני קיבלה כמה מאות דולרים על יומיים עבודה כשהציצי כמעט בחוץ".

- היה פעם יותר טוב?

"פעם היה זוהר וגלגלנו המון כסף. רפי עגיב עשה המון כסף מספורטאים דוגמנים. במיוחד הוא עשה כסף על הג'ודאי אריק זאבי, שבנוסף על כל הרצאה שלו קיבל סכומים טובים, וגם עכשיו הוא תקע את איתן אורבך בתוכנית הזאת, 'רוקדים עם כוכבים'. כולם לומדים להתארגן מחדש עם עידן הטלוויזיה. לבנות זה חובה ללכת ללמוד משחק אצל גלית רוזנשטיין, או אצל חיים בוזגלו, או אצל רות דייכס שכבר סגורה שנתיים מראש רק בלימוד משחק לדוגמנים, כבר לא לשחקנים בכלל. גם בעולם יש מגמה כזו, כמו שאומה תורמן קיבלה קמפיין, אבל עדיין לא ברמה כזו כמו בארץ. בתצוגות בניו יורק שראיתי, דוגמניות שהן לא סטאריות מרוויחות 200 דולר לתצוגה. העוזרת שלי עושה 300 שקל, בלי להוריד עמלת סוכנות, ומה עוד שהדוגמנית תקבל את הכסף לא במזומן אלא בשוטף פלוס תשעים, אז מה נשאר להן? סוכנות יולי מצליחה לעבוד איכשהו כי היא עובדת בשיטת מסעדת פועלים - עסקית ב-29 שקל. לרוברטו יש שמנת ממאיה בוסקילה, הוא גם למד פטנט, לקח ממני את אנה באומן ואת גלית פרבר. הוא לא בעניין של לבנות, הוא רוצה יאללה עכשיו. אז הוא משחרר את החדשות ולוקח את המוכנות".

- אז את אומרת שאין מי שיבנה פה את הדור הבא?

"לא. אני, שהייתי ידועה כמגדלת, לא רוצה לגדל יותר. אני מוכנה לגדל סופרסטאר, לא דוגמנית. אף אחד לא רוצה לגדל דוגמנית, גם בסוכנות לוק אין בית גידול. כדי לגדל דוגמנית את צריכה לעשות טסטים, שזה 500 דולר, והשקעה בטיפוח ובבניית הלוק, שאם היא מפורסמת מכוני היופי והמספרות עושים להן את זה בחינם, ולכי תדעי אם היא תצליח. את מוצאת את עצמך בפשיטת רגל עוד לפני שהתחלת. מי שרוצה להרוויח היום שלא יפתח משרד, שימצא טאלנט שהיא מעין תרנגולת שמטילה ביצי זהב, שיעבוד עם פלאפון ולא צריך יותר מזה".

אווירת ברית מילה הפסיכולוג והביטוח הלאומי של הדוגמנית הנבעטת הם בעלי הברים. דני רושניק, בעלי פארטיבר, שעושה אירועים אקסלוסיביים יותר לעשירון העליון, מכיר את האפור עד שחור של עולם הדוגמנות. הוא מכיר את הסטאריות שיורדות מגדולה, את אלה שיש להן תמונה מפתה באתר האינטרנט של הסוכנות אבל לא עובדות, ואת אלה שיש להן תצוגה פעם בשבועיים. "לפני כארבע שנים, דוגמנית שנתפסה כעובדת בבר שודרגה למטה, זה פגע בדימוי של הדוגמנית", הוא מספר. "לפני כשנתיים זה כבר הפך לקונצנזוס שכולם יודעים, ולא רק שהסוכנויות לא מונעות מהבנות לעבוד, אלא להפך, זה הופך לקטע טרנדי - הדוגמנית שהיא גם ברמנית".

- הבנתי שהן עושות אצלך כסף טוב?

"בואי נגיד שהן מרוויחות יפה, משהו כמו 150 דולר לאירוע, אבל לא תמיד אני יכול לספק להן עבודה בכמות שהן רוצות. אבל אני חושב שלעבודה הזו כברמניות יש גם אספקט אחר, שהיא מהווה להן איזשהו שחרור מהעולם הקשה הזה, כי זו עבודה יותר קלילה, ולא מחנה אימונים כמו בתצוגות, כך שיש לזה ערך מוסף בשבילך הבנות. את לא יודעת כמה דוגמניות מאוד מוכרות עובדות בחתונות ובבר מצוות, ואני לא אנקוב בשום פנים ואופן בשמות".

זה בלתי נסבל "בכל השנים שאני עובד בשוק, לא הייתי עד לסיטואציה קיצונית כמו היום", מצקצק בעצב הסטייליסט ראובן כהן, שבמשך 12 השנים שהוא במקצוע הספיק לעשות את הסטיילינג לקמפיינים של פוקס, רנואר, דיאדורה ועוד. "עולם היח"צנות השתלט לגמרי על השוק. נוצר מצב פרדוקסלי שלקוח משלם לטאלנט שיקדם את הבגדים שלו, אבל היות שהטלאנטים שלוקחים את כל הקמפיינים הם לא דוגמנים מקצועיים, הם לא מקדמים את האינטרסים של הבגד. הנתונים הפיזיים של סלבס בדרך כלל לא תואמים את הבגד שהם צריכים לפרסם, ואז אני צריך להפוך את כל דרך העבודה על פי הטאלנט, ולא על פי הבגד. מה לעשות שהצוות של גיא פינס מגיע רק לצילומי אופנה של סלבס. הנה, אני כבר רואה את זה שהמפרסמים של העונה הקרבה יהיו כל כוכבי 'נולד לרקוד'. לדעתי, זה עושה עוול לבגדים. מה עוד שבגלל שאין ביקוש לדוגמנים, אז אין דוגמנים. פעם בישראל היו המון דוגמנים/ות שאף יוצאו בהצלחה לחו"ל. היום זה נעלם. מה עוד שעם סלבס, חוץ מהנתונים הפיזיים, מאוד קשה לעבוד לעומת דוגמנית מקצועית שמגיעה לעשות את העבודה שלה. הסלבס שואלים שאלות ומביעים דעה, כי יש להם הרבה מה להפסיד. הבגד זה רק חלק קטן מהקריירה שלהם. הם עוברים ליד זה, זה לא שלהם. לשמחתי, אני מתחיל לראות מגמה של חזרה לדוגמניות המקצועית, הנה בקאסטרו עשו את זה".

- למה זה קורה לדעתך?

"אני חושב שבעלי רשתות האופנה הבינו שהפס היח"צני לא מקדם את המוצר אם אתה רואה את הבגד על מישהו שזה לא מתאים לו פיזית".

מיצינו גם דניאלה רייבנבך, אשת יחסי הציבור של בר תקשורת, שמייצגת חברות אופנה, קוסמטיקה ותכשיטים, היא אשת בשורות: "המגמה העולמית היום היא כן טרנד של חזרה לדוגמנות המקצועית, ואנחנו נרגיש את זה בארץ בעוד שתי עונות, לדעתי. זה קורה עכשיו בישראל משתי סיבות: גם כי זה טרנד עולמי שישראל מחקה, מן הסתם, וגם כי השוק הישראלי מאוד מצומצם ואין סלב שלא עשתה כבר קמפיין, ואתה מרגיש שאין לך פרזנטור שהוא רענן. לכן אני, למשל, מחפשת בימים אלו לארבע חברות אופנה שונות פרזנטורים דוגמנים מקצועיים, כשאני לא הולכת הפעם על סלבס.

"מיצינו את תקופת הסלבריטאים. דוגמה מצוינת לכך היא רשת אמ.אל (לשעבר מתאים לי), שנפרדה מנועה תשבי כפרזנטורית שעשתה עבודה מצוינת במיתוג, ואחרי שמיצינו אותה במיתוג אנחנו לוקחים עכשיו קולקציה חדשה של דוגמניות אנונימיות".

- ראובן כהן חושב שטרנד הסלבס והשחקנים במקום דוגמנים עשה נזק לאופנה.

"אני לא חושבת שזה פגע. היה טרנד שחלף, אולי הוא כן פגע בסוכנויות של הדוגמנים, שמצאו את עצמן מתמודדות מול סוכנויות של טאלנטים".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות